רבי יצחק מנחם נחום טברסקי

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יצחק מנחם נחום בעיר מארינבאד (תמונה נוספת באתר יד ושם)

רבי יצחק מנחם נחום טברסקי (ה'תרמ"ח, 1888 - ה'תש"ב, 1942), אדמו"ר בדור השלישי בשושלת שפיקוב ורבה של רווה-רוסקה. נספה בשואה.

קורות חייו

נולד בעיירה שפיקוב שבפלך פודוליה לרבי מרדכי, האדמו"ר משפיקוב (ענף מחסידות סקווירא) וחוה בת רבי יוחנן מרחמסטריווקא. היו לו ארבע אחיות מבוגרות ממנו ואח צעיר.

הרב טברסקי הושפע מאחיותיו, שנמשכו להשכלה. בשנת 1910, כשעמד להתחתן עם שֶבֶע, בתו של רבי ישכר דוב רוקח מבֶּלז, שלח מכתב לסופר היידיש יעקב דינזון, ובו תיאר בכישרון ספרותי את עולמו "הפעוט והמכוער", את הסתייגותו מהערצת החסידים ואת כמיהתו לחיי חופש ללא המחנק של החצר החסידית[1]. במיוחד הביע חשש מהגורל הצפוי לו בחצר בלז הידועה כקנאית ושמרנית.[2] בהמשך אותה שנה נישא והתגורר ליד חמיו בבעלז, שם הושפע עמוקות מחותנו רבי ישכר דב רוקח והיה מהמקורבים אליו ביותר, והשקפותיו הושפעו לחלוטין מחותנו. והסתייג לחלוטין מהמשכילים וחוגם.

בשנת 1914 (ה'תרע"ד) בא לשפיקוב לבקר אצל אביו החולה, ומשנפטר האב בפסח אותה שנה התמנה לאדמו"ר במקומו, לצד גיסו רבי שלום יוסף פרידמן. הוא נשאר בשפיקוב, בנפרד ממשפחתו שנותרה בבלז. במלחמת העולם הראשונה עבר תלאות רבות עם אמו ואחיותיו. רק ב-1918 שב והתאחד עם אשתו וילדיו בהונגריה, לשם גלה האדמו"ר מבלז. בשנת 1922 חזרה המשפחה לגליציה, לעיירה אולשיצה, ובשנת 1925 חזרו לבלז. חמיו, האדמו"ר מבעלז חיבבו וסמך על פסקיו ואף הסמיכו לייצג את בית בלז בוועדי הרבנים הכלל ארציים בפולין. בשנת 1926 (ה'תרפ"ו) מינהו חמיו לכהן כרבה של ראווה רוסקה, כ-35 ק"מ מבלז, שבה התגוררו חסידי בלז רבים.

במלחמת העולם השנייה דחה את האפשרות שהוצעה לו להימלט, ובחר להישאר עם בני עדתו. כשהגיעו חיילי גרמניה הנאצית לגליציה, בקיץ 1941, הם התעללו בו. נספה בבלז'ץ בשנת ה'תש"ב (1942).

לקריאה נוספת

  • הרב יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה: אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, חלק רביעי, "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", ניו יורק תשכ"א, ערכו בעמ' 132–136
  • מאיר וונדר, מאורי גליציה : אנציקלופדיה לחכמי גליציה, המכון להנצחת יהדות גליציה, תשל"ח-תשס"ה, כרך ג', עמ' 14–16

הערות שוליים

  1. הרב טברסקי אף רכש את השקל הציוני כמובא באנציקלופדיה של גלויות, כרך ז' - קארפאטורוס, עמ' 229. אך זמן קצר לאחר מכן, כמבואר בהמשך, שינה את השקפתו להשקפת חסידות בעלז.
  2. המכתב מובא בספרו של דוד אסף, "נאחז בסבך", עמ' 333–348
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0