יצחק קמינר
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
יצחק אייזיק קמינֵר (קאמינר; מאי 1834, תקצ"ד, לֶבקיוב (על ידי ז'יטומיר), ווהלין, רוסיה (אוקראינה) – 1901, ברן) היה משורר יהודי עברי.
ביוגרפיה
קמינר נתפס להשכלה כנער, כך זכה לאחר חתונתו בגיל 16, בשנת 1854, במשרת מורה בבית הספר הממשלתי ליהודים של ז'יטומיר, שם לימד עד 1859. לאחר מכן עבר לקייב על מנת ללמוד רפואה באוניברסיטת קייב. כשהשלים את לימודיו שימש כרופא מחוזי בצ'רניהיב. (צ'רניגוב)
קמינר נטה לסוציאליזם, והיה קשור בפעילות מהפכנית. כתב שירים בעיתונים הסוציאליסטיים היהודיים "האמת" ו"אספת חכמים", אף שהסתייג מהנטיה להתבוללות שהתבטאה בחוגים אלו. כמו כן פרסם שירים ב"המגיד", "השחר", "הקול", "הכרמל' ועוד; שיריו מעבירים ביקורת על החסידים ועל המשכילים החדשים, במיוחד התלוצץ על טיפוסי ה'גבירים'. סדרת שירים שכתב בשם 'משכיל אל דל' מתארת ברוח חיובית את הטיפוס היהודי העממי.
קמינר הצטרף ל'חיבת ציון' והטיף לה בשיריו ובאספות עם. את מתנגדיה דן ברותחין ובבקורת קטלנית.
אחרי מותו פרסמו אחד העם וי"ח רבניצקי קובץ משיריו (אודיסה תרס"ו).
שיריו אינם נחשבים כבעלי ערך רב, אך בזמנו שימשו כתמרור אזהרה בפני התבוללות והיסחפות להשכלה רדיקלית.
מספריו
- סדר כפרות לבעל טקסי או, שבע תועבות בלבו: מסודרו של בני דן (ע"פ נוסח הריב"א ז"ל) (ווארשויא: דפוס א' גינז, תרל"ח)
- קינות מסידורם של בני דן (וויען: געארג בראג, תרל"ח)
- s:שירי יצחק בן אברהם, ד"ר קאמינר: כולל מבחר השירים שנדפסו בכתבי עת ובמאספים שונים עם הקדמה ותולדות המחבר (בצירוף תמונתו).
לקריאה נוספת
- י"ח רבניצקי, פיטן לאומי, בתוך: דור וסופריו, א' קמג'.
- יוסף קלויזנר, היסטוריה של הספרות העברית החדשה, ו' 188.
- הלל ברזל, המנון ומאניפסט: יצחק אייזיק קמינר. בתוך: שירת חיבת ציון (תל אביב: ספרית פועלים, תשמ"ח 1987), עמ' 116–122.
קישורים חיצוניים
