ישראל יפה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער המהדורה הראשונה של "שבחי הבעש"ט", דפוס ישראל יפה, קאפוסט ה'תקע"ה

רבי ישראל יפה (המדפיס מקאפוסט) (1749, תק"ט? – 3 באוגוסט 1829, כ"ג באב תקפ"ח), מראשוני חסידי חב"ד, בעל בית דפוס בו הודפסו מחשובי ספרי החסידות, מראשי היישוב האשכנזי בחברון.

תולדותיו

נולד בקאפוסט שבפלך ויטבסק באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) לרבי יצחק יפה, נצר למשפחת למדנים ורבנים מצאצאי רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים". סבו, רבי ישראל יפה[1], היה אב בית דין שקלוב ומחבר הספר "אור ישראל".

היה מתלמידי רבי מנחם מנדל מוויטבסק, ומחסידיו הקרובים של רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד.

את דרכו בדפוס החל לכל המאוחר בשנת תקמ"ד (1784). בשנת תקס"ד (1804) פתח בית דפוס עברי משלו בקאפוסט, ועל כן נודע בתולדות החסידות בכינוי "המדפיס מקאפוסט". בשנים תקס"ט-תקע"א (1811-1809) צירף כשותף את רבי מרדכי בן שמואל הורוויץ.

בשנת תקע"ד (1814), במלאת 26 שנים למותו של רבו מנחם מנדל מוויטבסק, הדפיס לראשונה את ספרו של האחרון "פרי הארץ", ובו דרשות שנשא בארץ ישראל וכן הנהגות חסידות. בשנה שלאחר מכן, תקע"ה (1815), הדפיס לראשונה את ספר "שבחי הבעש"ט". כמו כן, הדפיס את הסידור של בעל התניא. ספריו ידועים בהקפדה על פרטים, הגהות מתוקנות ועיצוב נאה.

רבי ישראל יפה נזכר בתולדות החסידות כאיש אשר נשא את אדמו"ר הזקן על כתפיו לאחר שהאדמו"ר שוחרר מבית הכלא בשנת 1799. לאחר פטירת אדמו"ר הזקן, הצטווה רבי ישראל יפה על ידי אדמו"ר האמצעי, דובער שניאורי, לעלות לארץ ישראל.

בשנת תקע"ט (1819) או תקפ"א (1821) עלה לארץ ישראל עם אשתו שפרינצה ובני משפחצם וכן עם פועלי הדפוס של קאפוסט ומשפחותיהם, ונמנה עם חברי הקבוצה הראשונה של העולים המתיישבים בחברון. החבורה הביאה עמה מכונות דפוס בכוונה לייסד בית דפוס בארץ, אולם בדרכם מנמל עכו לחברון נופצו המכונות על ידי שודדים ערבים, פרט לבסיס הכבד. כאשר הושמד דפוס ישראל בק במרד הפלחים בצפת, שימש הבסיס שהיה בחברון להרכבת הדפוס החדש שם.

משפחת יפה התיישבה בחברון. רבי ישראל היה ראש ה"כולל" הראשון של חסידי חב"ד בחברון, ונשא בתואר "ממונה דעיר הקודש חברון".

לרבי ישראל ולאשתו שפרינצה היו שישה בנים: אפרים, אהרן משה, דוד, מרדכי, שמואל ושלמה זלמן. בניו רבי דוד ורבי שלמה זלמן עלו לארץ בעליית תלמידי הבעל שם טוב בשנת תקל"ז (1777) יחד עם רבם רבי מנחם מנדל מוויטבסק וכשלוש מאות חסידים נוספים.

במסורת המשפחה מסופר שהיה היהודי הראשון שחזר ונטע כרם גפנים בחברון.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עליו ראו: שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר ישראל בהר"ר אהרן יפה", בתוך: כנסת ישראל עמ' 694–695, באתר היברובוקס.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0