כביש 66

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כביש 66
ISR-HW66.png
Tel megido.JPG
הגן הלאומי תל מגידו וכביש 66
סיווג כביש ארצי
ציר כביש אורך
אורך 31 ק"מ
נקודת התחלה ג'נין
ערים ראשיות יקנעם עילית
נקודת סיום צומת התשבי
כביש 66 סמוך לתל מגידו

כביש 66 הוא כביש אורך במערב עמק יזרעאל, הנמתח לאורך מורדותיהם המזרחיים של רמות מנשה והכרמל ומקשר בין יוקנעם, אזור משמר העמק לצומת מגידו ואזור ג'נין, כאשר מעבר סאלם מחלק את הכביש לחלק צפוני הפתוח לישראלים בשליטת ישראל, וחלק דרומי הפתוח לפלסטינים בשליטת הרשות הפלסטינית. אורכו הכללי של הכביש הוא 31 ק"מ, כאשר 17 ק"מ בישראל, ו־14 ק"מ ברשות הפלסטינית.

הכביש בשטח ישראל מאפשר קישור בין מטרופולין חיפה (דרך כביש 70, המשכו הצפוני של כביש 66) לאזור משמר העמק, מזרח אזור נחל עירון וצומת מגידו, בעוד הכביש בשטח בשליטת הרשות הפלסטינית מאפשר חיבור בין עיירות וכפרים מצפון-מערב לג'נין, לג'נין. כביש 66 מאפשר גם חיבור מאזור עפולה למטרופולין חיפה, לצד כביש 73 הצפוני יותר.

תולדות הכביש

הכביש המודרני מבוסס על דרך עתיקה שקישרה בין חיפה, לג'ון וג'נין[1]. אף על פי שהדרך איפשרה חיבור בין חיפה לג'נין בנתיב קצר יחסית, הדרך הייתה משובשת ובוצית בתקופת החורף, והנסיעה מחיפה לג'נין (ממנה נמשכו הדרכים למרכז הארץ, עד לסלילת כביש 4 במישור החוף בשלהי שנות ה-30 של המאה ה-20), עברה בנתיב ארוך בהרבה, דרך נצרת ועפולה (כביש 75 וכביש 60 של ימינו)[2].

הדרך נסללה לראשונה באופן חפוז ב־1929 מצומת העמקים ועד תל מגידו, לכבוד ביקור מתוכנן של ג'ון ד' רוקפלר בחפירות הארכאולוגיות במגידו[3][2], שלא יצא לבסוף אל הפועל[4]. הכביש יוחד לשימוש של החופרים במגידו בלבד, ונאסר השימוש בו למטרות אחרות. עם זאת, הותר לחברי משמר העמק (השוכנת בסמוך מאוד לדרך) להשתמש בכביש ברכב של הקיבוץ[5]. בין השנים 1932–1936 נסלל הכביש מחדש לשימוש כלל הנהגים[6], דבר שקיצר את מרחק הנסיעה בין חיפה לתל אביב ב־35 ק"מ. מאוחר יותר, עם סלילת כביש 4 במישור החוף, עברה התנועה הבין-עירונית לכביש זה, ופחתה חשיבותו של כביש 66. כינויו של הכביש בתקופה זו היה 'כביש מגידו', או 'כביש חיפה-ג'נין'.

במהלך מלחמת העצמאות שימש הכביש את צבא ההצלה בבואו מג'נין לקרב משמר העמק. בתום המלחמה, עבר קו הגבול בין ישראל לירדן באמצע הכביש, בסמוך לג'למה, והכביש חולק לשני חלקים נפרדים. הכביש שנותר בשטחה של ישראל הפך מכביש ראשי בין ג'נין לחיפה לכביש אזורי בשימוש מועט ובתחזוקה לקויה. בעת ביקור האפיפיור פאולוס השישי בישראל בינואר 1964, נפתח בנקודת הגבול בין שני חלקי הכביש מעבר גבול מיוחד, בו עבר האפיפיור מירדן לישראל[7]. במלחמת ששת הימים שימש הכביש כציר פריצה של חטיבה 45 למבואותיה המערביים של ג'נין, ולכיוון עמק דותן. לאחר סיום המלחמה שב ואוחד הכביש לקשר בין חיפה ואזור ג'נין, ממנו הגיעו פועלים פלסטינים רבים לעבודה בישראל. ביולי 1968 דווח על כוונה לשקם את הכביש[8], ששימש את יישובי העמק[9].

במהלך השנים מוספר חלקו הצפוני של הכביש (בין צומת העמקים לצומת התשבי) ככביש 70, בעוד חלקו הדרומי (מצומת התשבי ועד ג'נין) מוספר ככביש 66. עבודות שונות שנעשו במלך השנים גרמו לכך שכיוונה של צומת העמקים שונה, כך שהמסלול הישר עובר מחיפה ליוקנעם, בעוד צומת התשבי שונתה כך שהמסלול הישר עובר מצומת העמקים לכביש נחל תות (ואדי מילק). בסמוך לצומת התשבי נסלל מעקף צפוני קצר כתחליף למעבר בתוך יקנעם.

נכון ל־2016, הכביש הוא בעל נתיב נסיעה אחד לכל כיוון, וברובו ללא גדר הפרדה בין הנתיבים. הכביש נחשב למסוכן, ואירעו בו תאונות דרכים רבות[10].

צמתים לאורך תוואי הכביש בחלקו הישראלי

קילומטרים שם מיקום דרכים מצטלבות
כביש 66 (מדרום לצפון)
0 מחסום צבאי מעלה עירון RoadSign IL B-19.svg
3 צומת מגידו מגידו ISR-HW65.png כביש 65
10 צומת משמר העמק משמר העמק כביש 6954 ("כביש ג'וערה")
17 צומת התשבי יקנעם ISR-HW70.png כביש 70, ISR-HW722.png כביש 722

אתרים לאורך כביש 66

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מופיעה במפת PEF משנת 1880
  2. 2.0 2.1 חנוכת כביש מגידו, דבר, 14 במרץ 1929
  3. כביש חדש לכבוד רוקפלר, דואר היום, 28 בינואר 1929
  4. Parallel quest: a search of a person and a people, page 392
  5. משמר העמק, דבר, 12 בינואר 1930
  6. משמר העמק, דבר, 21 באוקטובר 1932
    מתל אביב לחיפה דרך מגידו ויקנעם, דבר, 18 במרץ 1936
  7. מנחם תלמי, כאן ייכנס האפיפיור, מעריב, 22 בדצמבר 1963
    צבי לביא, במגידו עושים קוסמטיקה, מעריב, 1 בינואר 1964
  8. פיתוח רב ממדים, דבר, 10 ביולי 1968
  9. דורשים לא לדחות הרחבת כביש מגידו, דבר, 30 ביוני 1968
  10. יוסי וקנין, ענת גון, כביש 66: 220 תאונות, 771 פצועים ו-31 הרוגים, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 17 במאי 2015


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0