כביש 4
ערך זה עוסק בכביש 4 בסימון של מדינת ישראל. אם התכוונתם לכביש 4 בסימון של | כביש 4 | ||
|---|---|---|
 | ||
 | ||
| כביש 4 סמוך לקריית אריה, פתח תקווה | ||
| סיווג | כביש ארצי | |
| ציר | כביש אורך | |
| כינוי | "כביש גהה", "כביש תל אביב חיפה הישן", "כביש חיפה", "כביש תל אביב-אשדוד" ובעבר גם "הכביש הארצי" | |
| כביש מהיר | ממחלף חולון מזרח עד מחלף אשדוד. | |
| אורך | 201 ק"מ | |
| נקודת התחלה | מעבר ארז | |
| ערים ראשיות | אשקלון, אשדוד, יבנה, ראשון לציון, חולון, רמת גן, בני ברק, פתח תקווה, רמת השרון, הוד השרון, כפר סבא, רעננה, חדרה,טירת הכרמל, חיפה, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית מוצקין, עכו, נהריה | |
| נקודת סיום | מעבר הגבול ראש הנקרה | |
 | ||
כביש 4 הוא אחד הכבישים הארוכים ביותר בישראל, אורכו 201 קילומטר והוא אחד העמוסים שבכבישי הארץ. הכביש נמשך ממחסום ארז בגבול רצועת עזה בדרום, עד למעבר ראש הנקרה בגבול הלבנוני בצפון. הכביש עובר לכל אורך מישור החוף, ויש לו המשך מעבר לגבול לבנון בצפון, וברצועת עזה ובמצרים בדרום. הקטע בין מחלף חולון מזרח לבין מחלף אשדוד מוגדר ככביש מהיר.
תוכן עניינים
היסטוריה
כביש 4 הוא צירוף של מספר כבישים:
- כביש חיפה - עכו - ראש הנקרה, שהיה חלק מכביש חיפה-ביירות ונסלל בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20[1][2]
- כביש יפו - חיפה, דרך פתח תקווה בקטע שבין רעננה לחיפה, שנסלל במהלך שנות ה-30 בעיקר לאחר פרוץ המרד הערבי הגדול כדי לחבר את תל אביב וחיפה שלא דרך טול כרם, שכם וג'נין
- כביש גהה, שהתפתח בשנות ה-50 וה-60 וחובר לכביש יפו-חיפה ליד רעננה ב-1968
- הכביש המהיר לאשדוד, מראשון לציון לאשדוד, שנסלל בשנות ה-70 של המאה ה-20
- כביש אשדוד - אשקלון - ארז - עזה
כביש תל אביב חיפה הישן
מכפר סבא צפונה, נמצא כביש 4 על תוואי כביש תל אביב-חיפה הישן. בטרם נסלל תוואי זה, עברה הדרך מתל אביב לחיפה בתוואי כביש 444 הנוכחי, החופף לדרך הים ההיסטורית בשיפולי הרי השומרון, דרך הערים הערביות קלקיליה, טייבה וטול כרם ומשם המשיך דרך ג'נין ונצרת[3]. בין כביש זה לשפת הים התיכון לא היה מעבר יבשתי נוח בשל הביצות שנוצרו לאורך הנחלים הזורמים לים התיכון ובמיוחד נחל הירקון.
החל משנת 1927 הועלה הרעיון לסלילת כביש מתל אביב לחיפה ואף הוחל בסלילת החלק הראשון שלו, מתל אביב לפתח תקווה. אולם סלילת הכביש התקדמה בעצלתיים בגלל הרצון למנוע תחרות נגד הרכבת המנדטורית[4]. בעקבות פרוץ המרד הערבי הגדול הואצו העבודות על הכביש[5]. במאי 1937 הסתיימה סלילת הכביש מפתח תקווה לחדרה ובספטמבר 1937 הושלם הקטע מחדרה לחיפה, בקצב שנחשב מהיר במיוחד[6]. הכביש יצא מצומת סגולה בפתח תקווה ועבר ברמתיים, במושב כפר מלל בין שדרות עצי אקליפטוס גבוהים במיוחד, עד לצומת רעננה, ומשם לצומת השרון, חדרה ועד לחיפה. קטע הכביש "חיפה-חדרה" נפתח לתנועה ביום 30 בספטמבר 1937[5]. פתיחת קטע זה קיצרה את הדרך מחיפה לתל אביב (שעברה קודם לכן דרך ג'נין ונצרת, ומאוחר יותר דרך ג'נין וכביש 66) מ-160 ל-106 קילומטר. מסלולו היה חיפה-בנימינה-פרדס חנה-חדרה-פתח תקווה-תל אביב. זמן הנסיעה מתל אביב לחיפה היה בין שעה וחצי לשעתיים[7]. לאחר מכן נסלל הקטע בנימינה-חדרה, והמרחק מחיפה לתל אביב התקצר ל-96 קילומטר[8]. לאחר סלילת כביש 2 באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, קיבל המשך הכביש הצפוני את הכינוי "כביש תל אביב-חיפה הישן". בתחילת 1973 הוחל בהרחבת הכביש בין צומת רעננה וצומת בית ליד לדו-מסלולי בכל כיוון[9], לנוכח העומס על הכביש, כ-13,000 רכבים ביממה[10], אשר הביא לטורים ארוכים של מכוניות שהשתרכו מאחורי משאיות[11].
כביש גהה
כביש גהה נחנך בדצמבר 1953 על ידי שרת העבודה גולדה מאיר. הכביש שנחנך היה שלב ראשון בתוכנית שנועדה לחבר את צפון הארץ לדרומה תוך עקיפת תל אביב ופתח תקווה[12], תוכנית שיצאה אל הפועל בשנת 1968. בשלב הראשון, כביש גהה חיבר את כביש פתח תקווה - תל אביב, מצומת גהה, שהיה אז צומת T ליד בית החולים גהה, לכביש תל אביב - לוד, בצומת מסובים ולכביש תל אביב-רמלה בצומת אזור. הכביש נודע כ"כביש גהה - לוד"[13] או "כביש גהה - ירושלים"[14] ועם השנים נודע יותר ויותר פשוט ככביש גהה.
בינואר 1959 נחנך הקטע הדרומי של כביש גהה שחיבר את צומת אזור לכביש לאשדוד ואשקלון ליד ראשון לציון[15].
בשנים 1965-1967 נסלל לכביש גהה המשך צפוני שחיבר את צומת גהה עם צומת גלילות[16]. במאי 1968 נפתח כביש חדש שחיבר את רעננה לכביש גהה וכך יצר את צומת מורשה[17], והפך את הקטע ממורשה לגלילות לכביש עצמאי שכונה בהמשך כביש 5. כבישים אלו הפכו את כביש גהה לכביש ראשי שחיבר את צפון הארץ לדרומה תוך עקיפת עומס התנועה בתל אביב.
בתחילת 1967 סוכם עם עיריית בני ברק על סגירת כל הכניסות מכביש גהה לבני ברק, למעט אחת, על מנת למנוע שיבושים בתנועה בכביש גהה[18]. הפיכת כביש גהה לכביש מרכזי התלוותה בעלייה במספר תאונות הדרכים[19]. מתחילת 1967 עד אמצע 1968 נפגעו 18 הולכי רגל בתאונות דרכים בקטע שבין גבעת שמואל ותל השומר. בעקבות זאת, הותקנה תאורה ומספר הולכי הרגל שנפגעו בלילה ירד[20]. אחד המקומות המועדים לפורענות היה במעבר בין רמת עמידר ואוניברסיטת בר-אילן[21]. לאחר שאשה נדרסה למוות במקום, החלה המשטרה לחלק דו"חות לחוצים שלא במעבר חצייה, דבר שנתקל במחאות הסטודנטים[22]. בפברואר 1970 הורה שר התחבורה להוציא מיד מכרז לבניית גשר במקום[23]. במאי 1972 הורה שר העבודה לתכנן גשר להולכי רגל במקום[24] ובאפריל 1973 החלה מע"ץ בבניית הגשר[25].
קריסת הגשר בכביש גהה
בערב ה-14 באוגוסט 2017, משאית פגעה בגשר הולכי רגל בכביש גהה בין בני ברק לגבעת שמואל. הגשר קרס על המשאית, ונהג המשאית, אליחי תדרי, בן 58 מחולון נהרג[26]. התאונה נגרמה משום שהמנוף של המשאית לא קופל עד הסוף והיה מונף מעל הגובה המותר. הקריסה יצרה עומסי תנועה כבדים באזור[27]. בתאריך 16 בנובמבר 2017 חברת נתיבי ישראל הציבה קורה חדשה לגשר במקום הקורה שקרסה 3 חודשים לפני כן, ופתחה מחדש את הגשר למעבר הולכי רגל[28].
הכביש המהיר לאשדוד
הצורך בכביש מהיר מתל אביב לאשדוד עלה עם תכנון נמל אשדוד, אבל העניין התנהל בעצלתיים וקודם בתחילת 1969 רק לאחר שנוצרו עומסי תנועה כבדים בכביש 42 ששימש עד אז את התנועה לאשדוד[29]. בתחילה עלה הרעיון שהכביש המהיר ייסלל ככביש אגרה[30], אולם הרעיון נזנח. תכנון הכביש מראשון לציון לאשדוד הושלם בשנת 1969[31]. במאי 1971 אושרה תוכנית הכביש[32] שסלילתו בקטע מראשון לציון לאשדוד הייתה אמורה להסתיים ב-1973[33], אך העבודות התעכבו בגלל מלחמת יום הכיפורים והסתיימו לאחר המלחמה[34].
בשנת 2013 הורחב קטע הכביש ממחלף גן רווה עד מחלף אשדוד לשלושה נתיבים בכל כיוון.
מאשדוד דרומה
כבר בימי המנדט הבריטי היה קיים כביש מרפיח לאשדוד במקביל לחוף (הקטע שבין צומת סילבר עד צומת אשדוד נסלל לראשונה במהלך שנות ה-40 של המאה ה-20[35]). כביש זה שימש את צבא מצרים במלחמת העצמאות[36]. בשנת 1958 נפתח בכביש זה שירות אוטובוס ישיר לאשקלון[37]. בשנת 1962 הוחלט לשפר את הכביש[38].
ברצועת עזה
ערך מורחב – דרך סלאח א-דין
ציר התנועה הראשי בתחומי רצועת עזה סומן בעבר ככביש 4, על הדרך ההיסטורית דרך סלאח א-דין ונקרא גם "ציר טנצ'ר" בפי המתנחלים והחיילים. הציר סומן כך ממעבר רפיח בדרום, דרך העיר עזה, עד למחסום ארז בצפון. הקטע מחאן יונס לעיר עזה נסלל לבקשת הצבא הבריטי בשנת 1938[39][40].
לאחר מלחמת ששת הימים נפתח הכביש לתנועת ישראלים והוא שימש את הנוסעים לפתחת רפיח וסיני. בסוף שנת 1969 הוא נסגר לזמן מה לתנועת ישראלים בגלל התגברות הפיגועים בסיני ובמקום זאת עברה התנועה לסיני דרך כביש 232[41]. בינואר 1972 הושלם סלילת קטע העוקף את המעבר דרך בית חנון[42].
לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה ובשל התגברות הפיגועים כנגד ישראלים, התמעטה תנועת הישראלים לרצועת עזה, והתמעטה התנועה האזרחית הישראלית על הציר. עיקר התנועה האזרחית הישראלית על קטע הכביש ברצועה היה בדרך לגוש קטיף. ביולי 1991 נחנך חיבור בין כביש 232 וכביש 4 דרך כיסופים ורוב התנועה לגוש קטיף עברה לכביש 232, במיוחד לאחר העברת האחריות על רצועת עזה לרשות הפלסטינית בשנת 1994. בעקבות פריצת האינתיפאדה השנייה נאסרה תנועת ישראלים על הכביש כליל למעט בקטע קצר שנחסם לתנועת פלסטינים ולמעשה הוסב לכביש גישה לכפר דרום, והיה מטרה לפיגועים רבים. בציר כיסופים (כביש 242) נבנה גשר מעל הכביש שאיפשר מעבר לגוש קטיף מבלי לעבור בכביש 4. במסגרת תוכנית ההתנתקות ב-2005, יחד עם פינוי ההתנחלויות ונסיגת כוחות צה"ל מהרצועה, הוסר סימונו של הכביש בתחומי הרצועה ככביש 4.
תכנון לעתיד
בחברה הלאומית לדרכים בישראל מתבצע מעקב ממושך על הכביש ועל היקף התנועה בו, ומדי כמה חודשים מתקבלות החלטות לגבי שיפוצים ושינויים בכביש. המגמה העיקרית היא למחלף את הכביש בקטעים העמוסים, ולהוסיף לו נתיבים בהתאם לצורך. הכוונה העתידית היא שבסופו של דבר הכביש יהיה ממוחלף לכל אורכו, ושמספר הנתיבים בו ינוע משני נתיבים לכל כיוון בקטעים הפחות עמוסים ועד לארבעה נתיבים לכל כיוון בקטעים העמוסים.
בשנת 2007 התבצעו עבודות תכנון ראשוניות של מחלוף צמתים באזור השרון, רעננה, אשדוד ואשקלון. לאחר המחלוף תהיה הנסיעה בכביש רצופה וללא רמזורים מאזור השרון עד לקצהו הדרומי של הכביש ליד רצועת עזה. בשנת 2011 החלה הסבת צומת דרור במפגש עם כביש 553 למחלף באמצעות הקמת גשר מעל כביש 4. בפרויקט הושקעו 350 מיליון שקל והקמתו ארכה שלוש שנים.
מחלפים וצמתים לאורך הכביש
| קילומטרים | שם | סוג מפגש | מיקום | דרכים מצטלבות |
|---|---|---|---|---|
| כביש 4 - השפלה | ||||
| 0 | צומת חבל עזה | 
|
מחסום ארז |  כניסה לרצועת עזה
|
| 2 | צומת נתיב העשרה | 
|
נתיב העשרה/ארז | דרך מקומית |
| 4 | צומת יד מרדכי |
|
יד מרדכי |  כביש 34
|
| 6 | צומת זיקים |
|
זיקים | 
|
| 8 | צומת מבקיעים |
|
מבקיעים | כניסה למבקיעים |
| 9 | צומת אשקלון דרום |
|
אשקלון | שדרות חיים ברלב |
| 11 | צומת בת הדר |
|
בת הדר | כניסה לבת הדר |
| 11.5 | צומת בית שקמה |
|
בית שקמה | 
|
| 12 | צומת אשקלון |
|
אשקלון | שדרות בן-גוריון |
| 13 | צומת ברכיה |
|
אשקלון |  כביש 35
|
| 14 | צומת אבא הלל סילבר |
|
כפר סילבר/אשקלון |  כביש 3/גישה ל"פאוור סנטר" שער אשקלון |
| 14.5 | צומת סילבר צפוני |
|
אשקלון | שדרות בגין |
| 18 | מחלף אשקלון צפון[43] | 
|
באר גנים/אשקלון | שדרות רבין (אשקלון) |
| 20 | צומת אשכולות |
|
ניצנים |  כביש 232 /  כביש 3631
|
| 22 | צומת בית עזרא |
|
בית עזרא | רחוב הסביון |
| 23 | צומת אמונים |
|
עזר/אמונים | 
|
| 24 | צומת שדה עוזיהו |
|
שדה עוזיהו | דרך מקומית |
| 25 | צומת עד הלום |
|
אשדוד | אזור התעשייה עד הלום |
| 27 | מחלף עד הלום | 
|
אשדוד | שדרות מנחם בגין |
| 28 | צומת גן יבנה |
|
גן יבנה/שתולים | 
|
| 34 | מחלף אשדוד | 
|
אשדוד |    כביש 7/כביש 42/כביש 41
|
| 37 | מחלף אשדוד צפון[44] | 
|
יבנה/אשדוד |  אל אזור התעשייה הצפוני באשדודוהשכונות הדרומיות ביבנה |
| 42 | מחלף יבנה | 
|
יבנה | 
|
| כביש 4 - גוש דן | ||||
| 49 | מחלף חולות | 
|
ראשון לציון |  כביש 20
|
| 50 | מחלף ראשון דרום | 
|
ראשון לציון |  כביש 431
|
| 53 | מחלף גן-רווה | 
|
ראשון לציון | כביש 42,שד' ההסתדרות
|
| 55 | מחלף ראשון לציון | 
|
ראשון לציון |  כביש 441 (שד' משה דיין)
|
| 57.5 | מחלף חולון מזרח | 
|
חולון | שדרות ירושלים (פתוח למעט מחולון צפונה) |
| 59 | מחלף השבעה | 
|
משמר השבעה |  כביש 44
|
| 60 | מחלף גנות | 
|
גנות |  כביש 1
|
| 62 | מחלף מסובים | 
|
רמת גן/אור יהודה |  כביש 461
|
| 64 | מחלף אלוף שדה | 
|
רמת גן | רחוב אלוף שדה, דרך שיבא |
| 65 | מחלף בר-אילן | 
|
קריית אונו |  כביש 471
|
| 66 | מחלף גבעת-שמואל | 
|
גבעת שמואל/בני ברק | רחוב מבצע קדש |
| 68 | מחלף גהה | 
|
פתח תקווה/בני ברק |  כביש 481
|
| 69 | מחלף אם המושבות | 
|
פתח תקווה/בני ברק | דרך אם המושבות |
| 72 | מחלף מורשה | 
|
רמת השרון |  כביש 5
|
| 78 | מחלף רעננה דרום | 
|
רעננה |  כביש 554
|
| 78.5 | צומת רעננה |
|
רעננה |  כביש 402
|
| 80 | מחלף כפר סבא רעננה צפון | 
|
כפר סבא/רעננה | רחוב ויצמן/שדרות מנחם בגין |
| כביש 4 - השרון | ||||
| 82 | מחלף בצרה | 
|
בצרה | רחוב קיבוץ גלויות |
| 83 | צומת חרוצים |
|
בני ציון | 
|
| 85 | מחלף הדרים | 
|
חרות |  כביש 551
|
| 87.5 | מחלף דרור | 
|
בני דרור |  כביש 553
|
| 90.5 | צומת הדסים |
|
קדימה/אבן יהודה | כניסה לצורן-קדימה/כניסה לאבן יהודה |
| 93 | צומת פרדסיה |
|
פרדסיה | 
|
| 95 | צומת השרון |
|
נורדיה |  כביש 57
|
| 103.5 | צומת רופין |
|
רופין | 
|
| 100 | צומת העוגן |
|
קיבוץ העוגן/מעברות | 
|
| 102 | צומת חפר |
|
כפר ויתקין | כביש 5720 
|
| 102.5 | צומת אלישיב |
|
אלישיב | אלישיב |
| 104 | צומת הרוא"ה |
|
כפר הרא"ה |  כביש 581
|
| 105 | צומת מטע |
|
עמק חפר | פארק תעשיות עמק חפר |
| 106 | צומת יער חדרה |
|
עמק חפר |  כביש 9
|
| 109 | צומת חדרה |
|
חדרה | רחוב הרברט סמואל/רחוב שמעוני |
| 110.5 | צומת חרושת |
|
חדרה | רחוב פרידלנדר/רחוב השלום |
| 111.5 | צומת נחל חדרה |
|
חדרה |  כביש 65
|
| כביש 4 - חוף הכרמל | ||||
| 113.5 | צומת פל-ים |
|
קיסריה |  כביש 651
|
| 116 | צומת אור עקיבא |
|
אור עקיבא | שדרות הנשיא ויצמן |
| 118 | צומת בנימינה |
|
בנימינה/אור עקיבא |  כביש 653/רחוב הזית
|
| 120 | צומת בית חנניה |
|
בית חנניה | כביש 6531 |
| 123 | מחלף מעגן מיכאל | 
|
מעגן מיכאל | דרך מקומית |
| 124 | צומת מול זיכרון |
|
זכרון יעקב | כניסה לקניון מול זיכרון |
| 124.5 | צומת זכרון יעקב |
|
זכרון יעקב | כניסה לזכרון יעקב |
| 127 | צומת פוריידיס |
|
פוריידיס |  כביש 70
|
| 128.5 | צומת נחשולים |
|
נחשולים/דור | כביש 7011 |
| 131 | צומת עין איילה |
|
עין איילה | כניסה לעין איילה |
| 132 | צומת עופר |
|
עופר | 
|
| 133 | צומת צרופה |
|
צרופה | כניסה לצרופה |
| 134.5 | צומת גבע כרמל |
|
גבע כרמל | כניסה לגבע כרמל |
| 136 | צומת עין כרמל |
|
עין כרמל | כניסה לעין כרמל |
| 139 | צומת עין הוד |
|
עין הוד/ניר עציון | 
|
| 140 | צומת אורן |
|
כפר צבי סיטרין |  כביש 721(לכיוון בית אורן)
|
| 141.5 | צומת מגדים |
|
מגדים | כניסה למגדים |
| 144.5 | צומת החותרים |
|
החותרים | כניסה להחותרים |
| 145.5 | צומת טירת כרמל |
|
טירת כרמל | רחוב ז'בוטינסקי |
| 146 | צומת כפר גלים |
|
כפר גלים | כניסה לכפר גלים |
| כביש 4 - חיפה והקריות | ||||
| 149 | מחלף חיפה דרום | 
|
חיפה |  כביש 2  כביש 23
|
| 151 | צומת מקסים |
|
חיפה |  כביש 672
|
| 154 | מחלף אלנבי | 
|
חיפה | דרך אלנבי |
| 158 | מחלף חירם | 
|
חיפה |  כביש 22
|
| 159.5 | גשר פז |
|
חיפה | רח' חלץ |
| 160 | מחלף גדוד 21 | 
|
חיפה | רחוב החשמל |
| 161 | מחלף הקריות - צ'ק פוסט | 
|
חיפה | כביש 23  כביש 752
|
| 162 | מחלף קישון | 
|
חיפה | כביש 22  כביש 75
|
| 164.5 | מחלף ההסתדרות | 
|
חיפה | כביש 22, רחוב החרושת, רחוב התעשייה
|
| 166 | מחלף מוטה גור | 
|
קריית אתא/חיפה | רחוב חלוצי התעשייה, דרך דשנים (כביש 772) |
| 167 | צומת קריית חיים |
|
קריית חיים/קריית ביאליק |  כביש 781
|
| 168 | צומת השופטים |
|
קריית ביאליק/קריית מוצקין | שדרות ירושלים/שדרות גושן |
| 170 | צומת העשור |
|
קריית ביאליק/קריית מוצקין | שדרות בן-גוריון/שדרות ויצמן |
| 171 | צומת אפק |
|
קריית ביאליק |  כביש 79
|
| 171 | צומת עין אפק |
|
קריית ביאליק | 
|
| 174 | מחלף כרי נעמן | 
|
כפר מסריק | כביש 22
|
| כביש 4 - הגליל המערבי | ||||
| 175 | צומת כפר מסריק |
|
כפר מסריק | כניסה לכפר מסריק |
| 177 | צומת עין המפרץ |
|
עין המפרץ | כניסה לעין המפרץ |
| 179 | צומת עכו מזרח |
|
עכו |  כביש 85
|
| 183 | צומת שמרת |
|
שמרת/בוסתן הגליל | 
|
| 184 | צומת לוחמי הגטאות |
|
לוחמי הגטאות | כניסה ללוחמי הגטאות |
| 186 | צומת רגבה |
|
רגבה/מזרעה/נס עמים/שבי ציון | 
|
| 188 | צומת עברון |
|
עברון | כניסה לעברון |
| 190 | צומת נהריה |
|
נהריה |  כביש 89
|
| 193 | צומת סער |
|
סער | כניסה לסער |
| 195 | צומת גשר הזיו |
|
גשר הזיו | כניסה לגשר הזיו |
| 198 | צומת לימן |
|
לימן | רחוב התמר |
| 199 | צומת בצת |
|
בצת |  כביש 899
|
| 200 | צומת ראש הנקרה |
|
קיבוץ ראש הנקרה | כניסה לקיבוץ ראש הנקרה |
| 201 | מעבר הגבול ראש הנקרה | 
|
ראש הנקרה |  מעבר למדינת לבנון
|
גלריה
מחלף גנות, מבט מדרום לצפון
הקטע מתל אביב לאשדוד בסמוך לראשון לציון, מבט צפונה
צומת אבא הילל סילבר
כביש 4 (בתחתית התמונה) בצומת עכו מזרח. ברקע תל עכו
שדרות ההגנה בחיפה. מבט מסטלה מאריס לעבר בת גלים
מראה הכביש מהגשר בהוד השרון
מחלף אשדוד דרום ממערב
קטע מכביש 4 בכניסה לכפר דרום (ינואר 2005)
כביש 4 באזור צומת אורן
כביש 4 למרגלות הכרמל
תמונות פנורמיות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ כביש חיפה נקורה, דבר, 2 באפריל 1929
משלחת מחוסרי העבודה מחיפה לירושלים, דבר, 19 ביוני 1931
המוסדות נתבעים למנוע את גידול חוסר העבודה, דבר, 26 בנובמבר 1931 - ↑ פוליטיקת הדרכים של ממשלת א"י, דבר, 16 באוגוסט 1933
- ↑ התחבורה בכביש תל אביב - חדרה, דבר, 15 באפריל 1937
- ↑ העבודות הציבוריות בתקציב 1929, דבר, 13 בפברואר 1929
- ↑ 5.0 5.1 נחנך הכביש תל אביב - חיפה, דבר, 1 באוקטובר 1937
- ↑ חגיגות סיום העבודה בכביש החדש, דבר, 28 בספטמבר 1937
- ↑ עם פתיחת הכביש חיפה - תל אביב, דבר, 19 באוקטובר 1937
- ↑ שמעון שטרן, התפתחות המערך העירוני של חיפה בשנים 1947-1918 . עבודת דוקטורט שהוגשה לסנאט האוניברסיטה העברית, 1974, עמ' 104
- ↑ ג. שרוני, הרחבת דרך בשרון תפתח ציר שני לכביש החוף, מעריב, 6 במרץ 1973
- ↑ סוללים כביש בין רעננה ובית ליד, דבר, 31 במרץ 1974
- ↑ על כבישים איטיים ומהירים כביכול, מעריב, 29 באוגוסט 1973
- ↑ נחנך כביש אזור בני ברק, דבר, 13 בדצמבר 1953
- ↑ מ. וינצקי, "כנופיית עכו" הודתה בשוד תחנת הבנזין בכביש גהה, מעריב, 8 בפברואר 1960
- ↑ 2 נפצעו בהתנגשות רכבת ומכונית משא, דבר, 6 באוגוסט 1957
- ↑ נחנכו שני כבישים מרכזיים אזור -ראשל"צ-נתניה-חדרה, דבר, 23 בינואר 1959
- ↑ 5 חברות הגישו הצעות לסלילת כביש מהיר תל אביב - אשדוד, מעריב, 6 בדצמבר 1965
כביש חדש ייפתח היום, מעריב, 24 באוגוסט 1967 - ↑ כביש בינעירוני ייחנך ברעננה, מעריב, 22 במאי 1968
הכביש המהיר רעננה - גהה נפתח לתנועה, דבר, 24 במאי 1968 - ↑ ברוך מאירי, שאלת ההפעלה בשבת עיכבה הרמזור של בני ברק, מעריב, 5 במרץ 1967
- ↑ נהרגה בתאונה, מעריב, 14 בדצמבר 1967
תוגבל המהירות; יוקמו גשר עילי וגדר בטחון להולכי רגל, מעריב, 21 בדצמבר 1967 - ↑ שמעון רפפורט, הנהגים - שעיר לעזאזל עקב תכנון רע של מערכת התחבורה, מעריב, 18 במרץ 1971
- ↑ 3 נהרגו 3 נפצעו בתאונות, מעריב, 15 ביוני 1971
- ↑ אין לחצות כביש גהה אלא רק במעבר חציה, מעריב, 17 במאי 1971
- ↑ גשר להולכי רגל ייבנה בכביש גהה, דבר, 20 בפברואר 1970
- ↑ גשר עילי להולכי רגל ייבנה מעל כביש גהה, דבר, 2 במאי 1972
- ↑ נסתיים המאבק: יוקם גשר עילי ליד בר אילן, מעריב, 26 במרץ 1973
- ↑ שרון עידן, רום ליאור ויערה שפירא, כעבור שעות: כביש 4 באזור גבעת שמואל נפתח לתנועה, באתר תאגיד השידור הישראלי, 15 באוגוסט 2017
- ↑ חדשות 2, "הגשר קרס בגלל מנוף המשאית", באתר mako
- ↑ פרסום בעמוד הפייסבוק של חברת נתיבי ישראל
- ↑ דויד מושיוב, תוחש סלילת הכביש המהיר ת"א - אשדוד, דבר, 3 בפברואר 1969
- ↑ אוטוסטרדה בתשלום תסלל בין ת"א לאשדוד, דבר, 15 באפריל 1965
- ↑ תה"ל משלימה תיכנון כביש מהיר לאשדוד, דבר, 21 במאי 1969
- ↑ אושרה תכנית כביש מהיר ת"א אשדוד, דבר, 31 במאי 1971
- ↑ הכביש המהיר מתל אביב לאשדוד יושלם בשנתיים, דבר, 28 באפריל 1971
סלילת הכביש המהיר לאשדוד תחיל באוגוסט, דבר, 28 באפריל 1971 - ↑ הכביש המהיר לאשדוד יסתיים תוך חודש, דבר, 20 בנובמבר 1973
- ↑ כך לפי סקירה של מפות מתקופה זו
- ↑ דוד בן-גוריון, פריצת הדרך לנגב, דבר, 20 באוגוסט 1965
מצרים לא תוכל להחזיק במג'דל, על המשמר, 29 באוקטובר 1948 - ↑ שירות אגד ישיר תל אביב - אשקלון, דבר, 18 בספטמבר 1958
- ↑ כביש חדש ייסלל בין אשדוד לאשקלון, דבר, 5 ביוני 1962
- ↑ רותי קרק, תולדות ההתיישבות היהודית בנגב, עמ' 54
- ↑ בעבודות הכבישים בדרום, דבר, 6 בינואר 1939
- ↑ מנחם תלמי, הנתיב העובר בכרם שלום, מעריב, 8 באוגוסט 1969
- ↑ רשת כבישים חדשה נסללה ברצועה, מעריב, 4 בינואר 1972
- ↑ תקופת ביצוע מתוכננת: יוני 2018 עד ספטמבר 2020
- ↑ תקופת ביצוע מתוכננת: יולי 2018 עד יוני 2021
