הזורע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הזורע
Kibbutz Hazore'a 1.JPG
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית מגידו
גובה ממוצע[1] ‎64 מטר
תאריך ייסוד 1936
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 930 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.2% בשנה
32°38′38″N 35°07′10″E / 32.6440018332107°N 35.1194996852588°E / 32.6440018332107; 35.1194996852588
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
6 מתוך 10
http://www.hazorea.org.il
מרכז "רהיטי הזורע" ששייך ל"שמרת הזורע", בכניסה לקיבוץ

הַזּוֹרֵעַ הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השוכן במערב עמק יזרעאל, למרגלות רמות מנשה, על כביש חיפה-מגידו, בתחום השיפוט של המועצה האזורית מגידו. זהו הקיבוץ היחיד שנוסד על ידי בוגרי תנועת הנוער היהודית גרמנית "ורקלויטה" (Werkleute - אנשי המעשה/עבודה), תנועה שהייתה במקורה בעלת אוריינטציה ליברלית-סוציאליסטית, והפכה להיות ציונית עם עליית הנאצים לשלטון.

תולדות הקיבוץ

הקיבוץ עלה על הקרקע למרגלות הכרמל ליד יקנעם, בשנת 1936, כאשר כח חלוץ היה במקום כבר בתחילת ינואר 1936. השטח כלל 20,000 דונם שנקנו על ידי חברת הכשרת היישוב ויועדו למושבה פרטית. 5000 דונם מתוכם נמכרו לקרן הקיימת לצורך התיישבות קיבוצית של עולי גרמניה, אולם בגלל בעיות הקשורות לפינוי האריסים מהקרקע ניתן היה להתיישב רק על מעט מהקרקע[3]. מייסדי הקיבוץ היו מגרעין של עולים שהתגבשו בחדרה במהלך 1934. רובם הפסיקו לימודים אקדמיים או לימודי מקצוע ויצאו להכשרות לקראת עליה. בחדרה נבחר השם הזורע, שביקש לסמל את הקשר לאדמה ולהתחדשות בארץ ישראל.

במשך קרוב לשלוש שנים ישבו חברי הגרעין על חלקת אדמה קטנה באורך 300 מטר ורוחב של 60 מטר[4] באוהלים וצריפים ארעיים וסבלו מהתנכלויות בתקופת המרד הערבי הגדול. במהלך הזמן נעשו ניסיונות להגיע להסדר פינוי עם הבדואים האריסים שישבו על אדמתם, אך הדבר לא התאפשר בגלל לחץ של קיצונים ערביים. ב-6 בספטמבר 1938 פונו הבדואים מהקרקע על ידי משטרת המנדט[5] והועברו לקרקע חלופית של חברת הכשרת היישוב. בדצמבר 1938 הונחה אבן הפינה למבנה הקבע הראשון של הקיבוץ, בית הילדים[6].

בשנת 1942 הצטרפה לקיבוץ קבוצה של יוצאי גרמניה, רובם יוצאי ה"וורקלויטה", שעזבו את קיבוץ שמיר. כן קלט הקיבוץ קבוצת נוער מבולגריה שלא מעטים מבניה התגייסו מיד לאחר מכן לפלמ"ח ולצה"ל, ונפלו במלחמת השחרור. זמן קצר לאחר מכן נקלטה קבוצת ילדים בני מרוקו, וכן נערים שעלו מסוריה ולבנון. לאחר מלחמת השחרור קיבל הקיבוץ תוספת אדמה שהייתה לפני כן אדמות הכפרים קירי ואבו זריק[7].

בהמשך נקלטו בקיבוץ עולים מארצות רבות שהגיעו תחילה לאולפן העברית שפעל בו משנת 1956 ונסגר לאחרונה.

כיום

קיבוץ הזורע קיבל החלטה על שינוי אורחות החיים ב-9/2013 מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מופרט. הפרטה זו, יחסית להפרטות אחרות בתנועה הקיבוצית, אינה הפרטה אגרסיבית והצליחה לשמור על רשת ביטחון כלכלי רחבה ולשמר את חיי התרבות והקהילה של הקיבוץ.

בקיבוץ נמצא מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח, הכולל אוסף של אמנות המזרח הרחוק, שתוכנן על ידי האדריכלים אל מנספלד ומוניו גיתאי ויינראוב.

בתחום הקיבוץ נמצא בית הספר היסודי האזורי "פלגים", בו לומדים ילדי הקיבוץ עם ילדים מיישובים שכנים. בית הספר התיכון האזורי אליו שולח הקיבוץ את ילדיו הוא בית הספר מגידו בעין השופט.

בתחום הכלכלי, בצד המשק החקלאי, ניתן למצוא בקיבוץ את "פלסטופיל", מפעל לייצור יריעות פלסטיק, בריכות לגידול דגי נוי, חנות רהיטים שהייתה בעבר חלק ממפעל רהיטי הזורע שנמכר על ידי הקיבוץ וכיום הוא חלק מרשת שמרת הזורע, חנות 3 משאלות ,וכן תחנת הדלק דור-אלון כולל חנות נוחות 'אלונית' במתחם המסחר הסמוך לקיבוץ, לצד כביש 66.

לקריאה נוספת

  • קיבוץ הזורע 1936-1996: מעגלי יחיד ויחד. עורכת, רוני כוכבי. הוצאת קיבוץ הזורע, 1996.
  • הזורע : עשר השנים הראשונות ; התהוותו של קבוץ, יוסף שתיל, קיבוץ הזורע: המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי באוניברסיטת חיפה, 1977

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ ביקנעם המתרחבת, דבר, 27 במרץ 1936
  4. ^ קבוץ הזורע ביקנעם, דבר, 1 ביולי 1936
  5. ^ נדב מן, הפינוי משדות עמק יזרעאל, באתר ynet, 6 בינואר 2006
  6. ^ בית ראשון לקיבוץ "הזורע" ביקנעם, דבר, 5 בדצמבר 1938
  7. ^ אתר קיבוץ הזורע



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0