כלאי בהמה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרד (Mule). הוולד הנוצר מהרבעת חמור עם סוסה. זהו יציר-הכלאים השכיח ביותר.

איסור כלאי בהמה הוא אחד מאיסורי הכלאיים בהם התורה אסרה לערב שני מינים שכל אחד מהם בפני עצמו מותר בשימוש. המקור בתורה לאיסור זה הוא הפסוק בספר ויקרא: "אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ". האיסור הוא להרביע שני מינים שונים של בעלי חיים זה עם זה, אך הוולד הנוצר מזיווג זה מותר בהנאה ושימוש.

הגדרת האיסור

איסור כלאי בהמה מן התורה הוא הרבעת שני מיני בעלי חיים שונים זה עם זו באמצעות הכנסת האבר הזכרי באבר הנקבי (בלשון חז"ל, "כמכחול בשפופרת"). אולם מעשה הגורם לרביעתם זה את זו - מותר. למשל העלאת הזכר על הנקבה באופן שיגרום לזכר לרבוע מעצמו את הנקבה. אולם חכמים אסרו אף גרימת רביעת מין במין אחר. אמנם הכנסת שני מיני בעלי חיים למכלאה אחת שלא לשם זיווגם זה עם זו מותרת[1].

עבר והרביע שני מינים זה בזה ונולד מהם וולד, מותר ליהנות ממנו. למשל, עבר והרביע חמור וסוסה ונולד מהם פרד, מותר להשתמש בו לצורכי עבודה ומשא. וכן מותר לקנות פרד ממי שהרביע באיסור. וכן מותר לאכול וולד שנולד מזיווג שני מיני בהמות או חיות טהורות[2].

הגדרת המינים האסורים בהזדווגות

כל מיני בעלי החיים כלולים באיסור כלאי בהמה, בהמות, חיות, עופות ודגים. והאיסור נקרא 'כלאי בהמה' היות שאלו המינים המצויים אצל האדם ואותם הוא עלול להרביע לצורכי שירותו או מאכלו. אמנם האיסור כולל רק הרבעת שני מיני בעלי חיים שונים, אך מותר להרביע שני זנים שונים של אותו המין, למשל מותר להרביע שני זנים שונים של כבשים זה עם זה או שני זנים שונים של חתולים או כלבים זה עם זה.

סימן להבדל בין שני מינים שונים של בעלי חיים לשני זנים של אותו המין הוא יכולת הפריון של הוולד הנוצר מההכלאה. כאשר הוולד מסוגל להוליד, הדבר מעיד על כך שהוריו אינם שני מינים שונים לחלוטין אלא זנים שונים של אותו המין. אך אם הוא לא מסוגל להוליד, הרי שהוא נוצר משני מינים שונים לחלוטין, שהשוני במבנה הכרומוזומים שלהם גורם לכך שהוולד הנולד משילוב הכרומוזומים שלהם יחד יהיה עקר[3].

פרד

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרד

לאורך אלפי שנים הייתה הרבעת חמור עם סוסה נחשבת להרבעה הנפוצה ביותר, היות שהוולד הנוצר מזיווג זה, הפרד, הוא בעל חיים המשלב בתוכו תכונות חיוניות לרכיבה, לעבודה ולמשא מאביו החמור ומאמו הסוסה: הוא חזק מאד, בעל כח סיבולת רב ולא בררן במאכליו.

כבר במקרא מתועד שימוש בפרד – בעיקר לרכיבה אך גם למשא[4]. בהמשך, ביוון וברומא העתיקות הוא שימש בעיקר למשא, ונעשה בו שימוש למטרה זו עוד במלחמת השחרור כאמצעי לוגיסטי לשינוע ציוד צבאי ועוד.

בני נח בכלאי בהמה

בתלמוד הבבלי[5], מובאת מחלוקת בין רבי אליעזר בן הורקנוס לחכמים בשאלה איסור כלאי בהמה וכלאי אילן נכללים בשבע מצוות בני נח (לפי רבי אליעזר) או לא (לפי חכמים). יש אומרים שדעת חכמים היא שאמנם אין איסורים אלו כלולים בשבע מצוות בני נח, אך הם מודים לר' אליעזר שהדבר אסור גם לגויים באיסור שחומרתו פחותה מזו של שבע מצוות בני נח[6]. ויש אומרים שלדעת חכמים איסור כלאי בהמה ואילן כלל אינו נוהג בגויים[7].

להלכה, רוב הפוסקים סוברים שאיסור כלאי בהמה וכלאי אילן חל גם על גויים[8], אך יש החולקים[9].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רצ"ז, סעיף ג'
  2. שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רצ"ז, סעיף ה'
  3. פניני הלכה "החי והצומח", הלכות כלאי בהמה
  4. לרכיבה: ספר שמואל ב', פרק י"ג, פסוק כ"ט; ספר מלכים א', פרק א', פסוק ל"ג, ועוד. למשא: ספר מלכים ב', פרק ה', פסוק י"ז
  5. מסכת סנהדרין, דף נ"ו, עמוד ב'
  6. ערוך השולחן יורה דעה סימן רצה, סעיף ז
  7. ביאור הגר"א יורה דעה סימן רצו, סעיף ד
  8. שאילתות, בה"ג, מאירי, הגהות מרדכי ועוד
  9. ריטב"א וש"ך
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0


הטקסט בערך ממקור פרטי