כלב-זאב סאארלוס
 | |
| כלב-זאב סאארלוס זכר | |
| ארץ מוצא | הולנד, גרמניה |
|---|---|
| קבוצה | כלבי בקר וצאן |
| תכונות | |
| משקל | 40 ק"ג |
| גובה כתפיים | 76 ס"מ |
| תוחלת חיים | 10-12 שנים |
| תיאור | צבעה של פרוותו של כלב-הזאב סאארלוס יכולה לנוע בין שחור, חום, אדום, לבן, כסף וכחול. |
כלב-זאב סאארלוס (הולנדית Saarlooswolfhond) הוא גזע של תת-המין כלב הבית, והוא הכלאה של כלב וזאב.
מראה
כלב-הזאב סאארלוס הוא כלב גדול למדי, שגובה שכמותיו מגיע ל-76 סנטימטרים ומשקלו ל-40 קילוגרם. אפו רחב ואוזניו מחודדות וזקופות. לכלב-הזאב סאארלוס מבנה גוף אתלטי, עצמות בינוניות וגוף חזק ושרירי. פרוותו קצרה וצפופה, בתנאי שהוגנה היטב מפני מזג האוויר. צבעה של פרוותו של כלב-הזאב סאארלוס יכולה לנוע בין שחור, חום, אדום, לבן, כסוף וכחול. לכלב-הזאב סאארלוס הבעה זאבית, כמו ראש זאב.
אופי
היסטוריה
ב-1921, המרביע ההולנדי לינדרט סאארלוס החל להכליא רועה גרמני עם זאבת עמק מקנזית. הוא כיוון לגרסה חזקה, אכזרית ומשופרת של הרועה הגרמני אשר תהיה חסינה מפני כלבלבת. ההרבעה זכתה להצלחה מסוימת כיוון שכלב-הזאב סאארלוס המוכר כיום הוא כלב חזק ומרשים, אשר שמר על מאפייניו הזאביים: הוא זהיר, מאופק, וחסר תקיפה פראית. יחד עם זאת, זהו אינו הכלב שלינדרט סאארלוס קיווה לקבל. בנוסף, התאוריה של לינדרט סאארלוס הוכחה כשגויה: כמעט כל בני הכלאיים מהדור הראשון נכנעו לכלבלבת. עד שלינדרט סאארלוס מת בשנת 1969, הוא כבר היה בשליטה מלאה על רביית "כלבי-הזאב האירופאים" שלו. מועדון הכלבים ההולנדי הכיר בגזע בשנת 1975, וכדי לכבד את יוצרו הם שינו את שם הגזע ל"כלב-זאב סאארלוס". בשנת 1981 הגזע הוכר על ידי הפדרציה הבין-לאומית לכלבנות. בעבר, מספר כלבי-זאב סאארלוס הוכשרו ככלבי נחייה לעיוורים וככלבי הצלה.
בעלות
בשל גודלו וכוחו, כלב-הזאב סאארלוס מומלץ לבעלי כלבים מנוסים בלבד. לרוב בעלי כלבי-הזאב סאארלוס יש לפחות שניים כאלה על מנת ליצור את הלהקה ההכרחית, וזאת מכיוון שכלבי-הזאב סאארלוס צריכים להקה על מנת למצוא את מקומם. כלב-הזאב סאארלוס הוא כלב מאוד חכם, ובדידות מעצימה אצלו התנהגות אנטי-חברותית. בנוסף, כלבים אלו יכנסו לבהלה אם ינעלו במקום סגור.
ראו גם
- הפדרציה הבין-לאומית לכלבנות
- קבוצות הפדרציה הבין-לאומית לכלבנות
- רועה גרמני (מכונה בעגה הלא מקצועית "כלב זאב")
קישורים חיצוניים
