כנימת עש הטבק
 כנימת עש הטבק
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | פשפשאים |
| תת־סדרה: | כנימות |
| על־משפחה: | כנימות עלה |
| משפחה: | כנימות עש |
| תת־משפחה: | Aleyrodinae |
| סוג: | Bemisia |
| מין: | Bemisia tabaci |
| שם מדעי | |
 Bemisia tabaciGennadius, 1889 | |
כנימת עש הטבק (שם מדעי: Bemisia tabaci) הנקראת גם Tobacco whitefly, Cotton whitefly, Sweetpotato whitefly[1], היא חרק רב פונדקאי קטן מסדרת הפשפשאים, משפחת כנימות העש תת-משפחת Aleyrodinae[2][3]. היא מזיק קשה הפוגע במגוון גידולים חקלאיים. הכנימה ניזונה ממוהל הצמח כאשר היא נעזרת בגפי פה דוקרים-מוצצים. תפוצתה עולמית במיוחד באזורים טרופים וסוב-טרופים. לבוגרים ארבע כנפיים, גוף הכנימה מכוסה בשכבה דקה של שעווה לבנה שמקנה לה את צבעה הלבן ומכאן השם Whitefly. היא בעלת גלגול חסר. גודלה זעיר, אורך גוף בוגר הוא 0.91 ± 0.04 מ"מ.
מחזור חיים וביולוגיה של כנימת עש הטבק
כנימת עש הטבק בעלת מאפיינים רבים הזהים לכנימות עש אחרות ממשפחת Aleyrodidae. היא ניזונה בעזרת גפי פה דוקרים מוצצים. לבוגרים ארבע כנפיים בעלי ממבראנות וגופה מכוסה בשכבה דקה של שעווה לבנה. היא בעלת גלגול חסר בו הדרגות הצעירות דומות לשלב הבוגר אך הם קטנים ממנו וחסרי כנפיים. כנימת עש הטבק מתרבה במנגנון ארנוטוקי (arrhenotokous) בו נקבות בלתי מופרות יכולות להטיל ביצים מהן יתפתחו זכרים בלבד, לעומת זאת מביצים שהוטלו על ידי נקבות מופרות יתפתחו גם זכרים וגם נקבות. מחזור החיים כולל 6 שלבי חיים: הביצה, זחלן ראשון, זחל שני, זחל שלישי, זחל רביעי (המכונה "גולם") ובוגר. הכנימה מייצרת 11–15 דורות לשנה כאשר משך כל דור הוא תלוי טמפרטורה ונמשך בקיץ כשלושה שבועות ובחורף 7 עד 10 שבועות.
- בוגר: הכנימה הבוגרת בוקעת מהביצה, מזדווגת עם זכר ונעה לכיוון העלים הצעירים העליונים ומתמקמת לרוב בחלק התחתון של העלה. הנקבה מחדירה את גפי הפה שלה לעלה וניזונה ממנו בעוד היא מטילה, בשל כך מתקבל דפוס מעגלי של ביצים.
- שלב הביצה: הביצים מוטלות לרוב על החלק התחתון של עלה הפונדקאי. צורת הביצים היא אובאלית מוארכת צבעה לבנבן/צהוב שקוף וקוטרה 03.0-04.0 מ"מ. בסיס הביצה בעל יתד מאורך עשוי כוריון הנקרא pedicel המוחדר לסדק על פני שטח העלה בעזרת צינור ההטלה של הנקבה כך שהביצה מעוגנת למקומה.
- זחלן: דרגת הזחלן היא הדרגה הנעה היחידה בין הדרגות הצעירות של כנימת העש ולכן היא מכונה "זחלן" ולא זחל. לאחר שבקע הזחלן מהביצה הוא נע עד שהוא מאתר עורק משני בו הוא נועץ את גפי הפה שלו וניזון ממוהל השיפה. מרגע זה הזחלן לא נע יותר עד להגיעו לבגרות.
- זחל שני ושלישי: צורתו אובאלית מאורכת וצבעו צהבהב שקוף, לדרגות אלו רגליים מנוונות והן נשארות נייחות.
- זחל מדרגה רביעית: בשלב זה מופע הזחל הוא שטוח ושקוף והזחלן עדיין ניזון. בשלב מתקדם דרגת הבוגר נוכחת תחת הקוטיקולה וממתינה להגחה. ניתן להבחין בזוג עיניים אדומות והגוף הופך את צבעו לצהוב. זחל רביעי מכונה "גולם", ולמרות שזה לא גולם אמיתי והוא אופייני לכנימות העש; הגולם לא ניזון ובתוכו מתחוללים תהליכים פיזיולוגיים שונים עד שמגיע לשלב גיחת הבוגר.
תפוצה
מוצאה המשוער של כנימת עש הטבק הוא כנראה בהודו[4]. תוארה לראשונה על ידי Gennadius בשנת 1889 ביוון כמזיק לצמחי טבק. הכנימה נצפתה באזורים טרופיים וסוב טרופיים בעולם והיא נוכחת כעת בכל היבשות פרט לאנטארקטיקה. תפוצה גאוגרפית בממדים גלובליים אלו, נובעת כנראה בשל פעילות סחר של חומרים צמחיים ברחבי העולם על ידי בני האדם. לפי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע כנימת עש הטבק נחשבת היום לאחד ממאה המינים הפולשניים ביותר[5]. אזכורים ראשונים לכנימה בארץ, בגידולי שדה וירקות, ניתן למצוא החל משנות השלושים במאה הקודמת.
גזעים (או מינים) שונים של כנימת עש הטבק
בשנת 2007, נוצר מתוך נתוני בנק הגנים, בסיס נתונים עבור רצף הגן ליצירת החלבון המיטוכונדריאלי ציטוכרום C אוקסידאז יחידת משנה 1 (COI (mtCOI של כנימת עש הטבק אשר שימש לאיתור היחסים הפילוגנטיים של כנימת עש הטבק השונות. נמצא כי כנימת עש הטבק היא למעשה קומפלקס מינים המורכב מלמעלה מ-34 ביוטיפים שונים המציגים זהות מורפולוגית ושוני ביולוגי וגנטי המתבטא בשונות בטווח פונדקאים, תפוצה, עמידות לחומרי הדברה, יכולת העברת ווירוסים ועוד[6][7]. ביוטיפים שונים אלו נחשבים למזיקים מרכזיים בחקלאות שכן הם מסתגלים בקלות לפונדקאים שונים ואזורים גאוגרפיים חדשים, ניזונים ממיני צמחים רבים ומשמשים וקטור לווירוסים צמחיים רבים ממשפחות שונות. קבוצת הווירוסים המשמעותית ביותר באזורים טרופיים וסאב טרופים הם (begomoviruses (Geminiviridae[5][8]. הביוטיפים הדומיננטים והפולשניים ביותר בארצות הברית, דרום אירופה והמזרח התיכון הם ביוטיפים B ו Q אשר מהווים איום מידי לחקלאות, הם נפוצים בישראל ובמדינות הים התיכון תוך קיום מחיצה רבייתית בניהם[9].
- ביוטיפ B: ידוע בשם Silverleaf whitefly, הוא תת-המין השכיח בעולם, טיפוס אגרסיבי זה מאופיין בחיוניות גבוהה, יכולת הפצה למרחקים גדולים וטווח פונדקאים רחב מאוד.
- ביוטיפ Q: תת-מין זה מאופיין ביכולתו לפתח תנגודת לתכשירי הדברה מקבוצות שונות.
נזקים וחשיבות כלכלית
כנימת עש הטבק נחשבת לחרק מזיק מרכזי בגידולים חקלאיים הגורם לנזקים כלכליים משמעותיים בעולם. היא בעלת טווח פונדקאים רחב הכולל גידולים חקלאיים רבים ובעיקר גידולי שדה, גידולי חממה, פרחים, תבלינים וירקות שונים. נמצא כי היא ניזונה מלמעלה מ-600 מיני צמחים שונים בניהם: פלפל, סויה, עגבנייה, מלפפון, כותנה וטבק. היא אחראית על הפצה של יותר מ-111 מחלות צמחיות הנגרמות ברובם על ידי ווירוסים מהקבוצות: Closteroviruses, Nepoviruses, Carlaviruses, Potyviruses, Luteoviruses, קבוצה של נגיפי DNA מקלונים והקבוצה בעלת המשמעות הכלכלית הגדולה ביותר ווירוסים מקבוצת ה Geminiviruses מהסוג Begomovirus[10].
- נזק ישיר לצמח נגרם בשל העובדה שהכנימה ניזונה תוך שימוש בגפי פה דוקרים מוצצים שעלולים לגרום להפרעות פיזיולוגיות המחלישות את הצמח וגורמות לירידה ביבול. בנוסף הכנימה מפרישה עודפי סוכר הנקראים טל דבש, נוזל זה בעל ערך תזונתי המאפשר תנאי גדילה נוחים לפטריית הפייחת המשחירה את עלי הצמח ועל כן פוגעת ביכולת ההטמעה של הצמח.
- נזק עקיף בעל משמעות כלכלית גדולה יותר נגרם משום שהכנימה משמשת כווקטור לווירוסים רבים ממשפחות שונות הפוגעים ביבול. דווח כי הנזק השנתי המוערך הוא כביליון דולר לשנה[11].
קישורים חיצוניים
- כנימת עש הטבק באתר האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע
הערות שוליים
- ^ Brown, J. K., Frohlich, D. R. and Rosell, R. C. 1995. The sweetpotato or silverleaf whitefly: biotypes of Bmisia tabaci or a species complex? Annu. Rev. Entomol. 40:511-534.
- ^ 72. Mound, L. A. and Halsey, S. M. 1978. Whitefly of the world. A systemic catalogue of the Aleyrodidae (Homoptera) with host plant and natural enemy data. London and Chichester. British Museum (Natural History), and John Wiley & Sons. PP. 340.
- ^ 95. Xu, C. X., Wu, J. H., Ren, S. X. and Wang, X. M. 2008. Development and reproduction of B-biotype Bemisia tabaci on four cucurbitaceous host plants. Chin J Appl Ecol. 19:1099-1103.
- ^ Fishpool LDC, Burban C, 1994. Bemisia tabaci: the whitefly vector of African cassava mosaic geminivirus. Tropical Science, 34(1):55-72.
- ^ 5.0 5.1 Boykin LM, Barro PJDe, 2014. A practical guide to identifying members of the Bemisia tabaci species complex: And other morphologically identical species. Frontiers of Ecology and Evolution, 45:1-5.
- ^ Boykin, L. M. (2014). Bemisia tabaci nomenclature: lessons learned. Pest Manag. Sci. doi: 10.1002/ps.3709. (Epub ahead of print).
- ^ Boykin, L. M., Shatters, R. G. Jr. Rosell, R. C., Mckenzie, C. L., Bagnall, R. A., De Barro, P., et al. (2007). Global relationships of Bemisia tabaci (Hemiptera: Aleyrodidae) revealed using Bayesian analysis of mitochondrial COI DNA sequences. Mol. Phylogenet. Evol. 44, 1306–1319. doi: 10.1016/j.ympev.2007.04.020
- ^ Maruthi et al., 2002, 2007; Sseruwagi et al., 2006; Navas-Castillo et al., 2011; Liu et al., 2013; Polston et al., 2014
- ^ Bethke JA, Byrne FJ, Hodges GS, McKenzie CL, Shatters RG Jr, 2009. First record of the Q biotype of the sweetpotato whitefly, Bemisia tabaci, in Guatemala. Phytoparasitica, 37(1):61-64.
- ^ Götz M, Popovski S, Kollenberg M, Gorovits R, Brown JK, Cicero JM, Czosnek H, Winter S, Ghanim M. 2012. Implication of Bemisia tabaci heat shock protein 70 in begomovirus-whitefly interactions. J. Virol. 86:13241–13252.
- ^ Bethke JA, Byrne FJ, Hodges GS, McKenzie CL, Shatters RG Jr, 2009. First record of the Q biotype of the sweetpotato whitefly, Bemisia tabaci, in Guatemala. Phytoparasitica, 37(1):61-64
