כתובת גול
_(cropped).jpg)
כתובת גול היא כתובת פיניקית על לוח שיש שהתגלה במלטה בשנת 1855, ומקורו באי גוזו במאות ה־3–2 לפנה"ס.[1] הוא נמצא כעת במוזיאון גוזו לארכאולוגיה (אנ').[2]
הכתובת
הכתובת מנציחה את חידוש מקדשי האי, ומסומנת KAI 62.
פעל וחדש עם גול אית שלש [... ואית]
מקדש בת צדמבעל ואית מ[קדש... ואית]
מקדש בת עשתרת ואית מקד[ש...]
בעת ר אדר ערכת ארש בן יאלפ[על...]
שפט בן זיבקם בן עבדאשמן בן יא[לפעל...]
זבח בעלשלך בן חנא בן עבדאשמן[...]
בלא בן כלם בן יעזר שמר מחצב יא[...]
עם גול
פירוש
נחום סלושץ פירש את הכתובת: ”פעל וחידש עם גולֹה את שלש[ת המקדשים..... ואת] מקדש בית צדמבעל ואת מ[קדש........... ואת] מקדש בית עשתרת ואת מקד[ש.........] בזמנו של ר(ב) אדיר המערכות ארש בן יאל[........] שפט בן זיבקם בן עבדאשמן בן יא[ל.. אשר על ה]זבח בעלשִׁלֵּךְ בן חנא בן עבדאשמ[ן.........] בלא בן כלם בן יעזר שומר מחצב י[... בשנת... ל]עם גולֹה”.[3]
לנוסח "פעל וחידש" ראו נוסח דומה בכתובת מאדיל,[4] ונוסח דומה עוד יותר בכתובת מקרתחדשת;[5] ובכתובת נאו־פונית אחת נמצא ”חידש ואיקדש” (חידש והקדיש).[6] הכינוי "עם גול" מכוון לממשלה אוטונומית שהייתה לפיניקים באי גול, הוא גוזו.[6] בסוף ששרד לשורה הראשונה נכתב "שלש[...]", אולם יש מקום לארבעה מקדשים ברשימה לפחות.[6] שם האליל "צדמבעל" לא ברור.[6] "ר אדר ערכת" הוא כנראה "רב אדיר מערכות" (של חיי הקהילה והדת), כאשר "ר" הוא קיצור של "רב", כמו בתעריף מסלת (אנ').[7] ההשלמה "יאלפ[על]" מבוססת על השם "יאלפעל" שנמצא בכתובת אחרת, כאשר "יאל" הוא כנראה אלוהות (בכתובת נאו־פונית נמצא "יעלכש").[7] לשם "זיבקם" יש מקבילות שונות (למשל בנקבה בכתובת אביניון).[7] "זבח" הוא בעל משרה דתית, שבמלטה נקראה ביוונית Ἱροθύτης.[7] "שמר מחצב" הוא שומר מחצבי העם בגול.[8]
פרסומים
הלוח פורסם לראשונה על ידי המזרחן האיטלקי מיכלאנג'לו לנצ'י (איט') בספרו "Ragionamento di Michelangelo Lanci intorno a nuova stela fenicia discoperta in Malta", ולאחר מכן על ידי הונורה תאודוריק ד'אלברט (אנ') בנספח לחיבורו על ארון אשמונעזר השני.[9][2] את הכתובת הציג ללנצ'י אב המנזר האיטלקי דון לואיג'י מרצ'טי, שהוצב באי מלטה.[10] מספר חוקרים הטילו ספק באותנטיות שלו, אך בהמשך גבר הקונצנזוס על מקוריותו.[2]
הכתובת נודעה בשם Melitensia Quinta ("המלטזית החמישית"), כחלק מהטרמינולוגיה שבה השתמש גזניוס עבור ארבע הכתובות המלטזיות הקודמות (שני הקיפוסים של מלקרת ושני ניצבי מליטה (אנ')). כיום הכתובת ידועה בסימונים KAI 62 או CIS I 132.
ראו גם
לקריאה נוספת
- דפוס ראשון: Lanci, Michelangelo (1855). Ragionamento di Michelangelo Lanci intorno a nuova stela fenicia discoperta in Malta. pe' tipi di Giovanni Ferretti. Ragionamento di Michelangelo Lanci intorno a nuova stela fenicia discoperta in Malta. pe' tipi di Giovanni Ferretti.
- Caruana, A. A. (1882). Report on the Phoenician and Roman Antiquities in the Group of the Islands of Malta. U.S. Government Printing Office.
- Heltzer, M 1993 The Inscription CIS, 1, 132 from Gozo and the Political Structure of the Island in the Punic Period, in Frendo, A J (ed.), Journal of Mediterranean Studies, Vol 3 No 2 198-204
- Vella, H C R 1995 Gozo in Classical Literature in Brigulio, L and Bezzina, J (eds), Gozo and its Culture, 13-48
הערות שוליים
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 126
- ^ 2.0 2.1 2.2 William Wright, On the Phoenician Inscription generally known as the 'Melitensis Quinta', Transactions of the Society of the Biblical Archaeology III, 1874, עמ' 389–399
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 127–129
- ^ CIS I 88: ”יתן ויטנא ו[חד]ש כל[ה]” (נתן והציב וחידש את כולו)
- ^ KAI 80: ”חדש ופעל אית המטבח ז” (חידשו ופעלו (עשו) את המטבח הזה)
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 128
- ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 129
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 130
- ^ Honoré-Théodoric d'Albert de Luynes, Mémoire sur le Sarcophage et inscription funéraire d'Esmunazar, roi de Sidon, Paris: Plon, 1856
- ^ Lanci, Michelangelo (1855). Ragionamento di Michelangelo Lanci intorno a nuova stela fenicia discoperta in Malta. pe' tipi di Giovanni Ferretti.
Il signor abbate don Luigi Marchetti romano, stanziato nella isola di Malta, tra noi venuto a breve tempo di ritorno, fummi presentatore dell' epigrafico disegno asseguito sull' originale della fenicia scultura, cui prendo ad inchiedere; disegno lasciatomi a lavorarvi sopra per diciferarlo e mettere il suo contenuto alla chiarezza del giorno per chi giovarsene con migliore intendimento volesse. Ma come l'esemplare non era da sperta mano segnato, nè da intelligente orientalista, si chiaro appariva la negligenza e storpiatura delle forme letterali, che non consentivano al perdervi tempo per avventurar cose che non si sarebbono potuto dimostrare dappoi. Laonde consigliai il valente Marchetti a far sì, che, tornatosi a Malta, ne ritraesse una impronta in mollata carta su la pietra, ovvero si piacesse un modelletto in gesso qua in Roma ricapitarmi. Non tardarono settimane ch' ebbi presso di mè come il calco in carta, così anco il netto esemplare in fina scagliuola ottimamente operato. Allora fu evidente la varietà che passava dal primo disegno alla verace iscrizione, e, senza intramettere tempo, ne levai fedele una copia, intagliar la feci in pari grandezza, e tal ne addiyenne, quale alla veduta de cortesi filologi or metto in campo.
