כתובת תאודוטוס בן וטנוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף כתובת תיאודוטוס)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כתובת תאודוטוס בן וטנוס. נמצאת באגף לארכאולוגיה במוזיאון ישראל

כתובת תאודוטוס בן וטנוס היא לוח אבן חקוק ביוונית, הנקרא על שם האיש המוזכר בה. הכתובת שכנה ככל הנראה בחזית בית מדרש בירושלים בימי בית שני, והיא מתארת את מייסדיו. הכתובת נמצאה בחפירות שערך ריימון וייל בעיר דוד בירושלים בשנת 1913, והיא מתוארכת למחציתה הראשונה של המאה הראשונה לספירה.

תרגום הכתובת

תרגום הכתובת הוא:

תאודוטוס בן וטנוס כהן וראש בית הכנסת (ארכיסינגוגוס)

בן ראש בית כנסת; נכדו של ראש בית כנסת

בנה את בית הכנסת לשם קריאת תורה ולימוד מצוות

(ו)את האכסניה והחדרים (ו)מתקני המים

לשם הארחת הנצרכים מן הנכר

שאותו (את בית המדרש) יסדו אבותיו והזקנים וסימונידס

ניתוח הכתובת

מן התוכן ניתן להסיק כי הכתובת ניצבה בכניסה לבית מדרש (או על משקופו), שהיה בעיר דוד או בסביבתה. מאחר שהעיר חוותה חורבן פיזי גדול בשנת 70 לספירה, קשה לדעת האם הכתובת לא הושלכה אל מורדות עיר דוד מכל מקום אחר. הכתובת מלמדת על קיומו של בית מדרש ושל קומפלקס הארחה בירושלים, ששימש לקיום חיים יהודיים ולאירוח עולי רגל מחוץ לארץ.

מן הכתובת ניתן ללמוד על שושלת של "ראשי הכנסת" [1]- תפקיד שנראה כי עבר מאב לבן, וכי נושאיו היו אחראיים על הקמתו ותחזוקתו של מוסד שכזה. שמו הנוכרי של בעל הכתובת - תאודוטוס בן וטנוס - מלמד כי ההשפעה ההלניסטית לא פסחה באותה עת גם על אלה שראו בלימוד תורה ובקיום מצוות חלק בלתי נפרד מחייהם. כך גם העובדה שהכתובת כתובה ביוונית, מצביעה על כך שרבים מהעולים לרגל ככל הנראה לא ידעו כלל עברית.

המעניין בתיאור תפקידיו של המקום הוא שלא מוזכרת בו כלל תפילה, נראה כי מדובר בבית מדרש ששימש להתכנסות ציבורית ולימוד בלבד. יש שרצו לטעון כי מאחר ומדובר על תקופת בית המקדש התפילה ועבודת ה' באיזור ירושלים התרכזו בבית המקדש בלבד ולכן לא היו מקומות תפילה אחרים, אולם מהתלמוד בבלי[2] נראה כי כבר בתקופת הבית הראשון היו בירושלים גם בתי מדרשות.

לצד בית הכנסת, מציין תאודוטוס אכסניית אורחים וכן מתקני מים, בהם הכוונה ככל הנראה למקוואות. יש לציין כי במרחק של מטרים ספורים ממקום מציאת הכתובת חשף וייל שני מקוואות טהרה. באין מונח ייחודי למקווה טהרה ביוונית מציינת הכתובת מתקני מים, אך הכוונה למתקני ההטהרות האלה. עולי רגל שהתאכסנו באכסניה הנזכרת בכתובת נצרכו להם כדי להטהר טרם כניסתם להר הבית הסמוך.

ייחודה

ייחודה של כתובת תאודוטוס הוא בכך שהיא הממצא הארכאולוגי היחיד מירושלים המצביע על קיומו של בית כנסת בעיר בתקופת בית שני, דבר הניכר מניתוח אפיגרפי של האותיות, הדומות לאותיות באבן הסורג ומניתוח שמות האישים המוזכרים בה. ידוע על בתי כנסת שפעלו ברחבי הארץ בימי הבית, אך זאת בעיקר מדברי חז"ל[3]. רק שבעה בתי כנסת זוהו מימי הבית, בהם בית הכנסת בקריית ספר (ח'רבת בד עיסא) ובמודיעין (ח'רבת אום אל עומדן) ובחרבת עתרי. כן ידועים שלושת בתי הכנסת של לוחמי המרד הגדול - בגמלא, מצדה והרודיון, אך אלה הם כנראה מבנים מאולתרים שהוקמו בתוך מבנים אחרים, ובכל מקרה לא נשתמרה בהם כל כתובת המעידה בוודאות על שימושם.

לקריאה נוספת

  • ל' רוט-גרסון, הכתובות היווניות מבתי הכנסת בארץ ישראל, ירושלים תשמ"ז 1986, הוצאת יד יצחק בן צבי, עמ' 76-86.
  • מ' שובה, הכתובות היווניות של ירושלים, בתוך: ספר ירושלים, (עורך: מ' אבי-יונה), ירושלים תשט"ז, עמ' 362-365.
  • CIIP 9

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ התפקיד "ראש הכנסת" מוזכר במשנה יומא פרק ז משנה א ועיין ברש"י מסכת יומא דף ס"ח ע"ב שם הוא מסביר את תפקידיו של ראש הכנסת.
  2. ^ תלמוד בבלי מגילה דף כ"ז ע"א
  3. ^ בתלמוד בבלי מגילה דף כ"ו ע"א מסופר על בית כנסת שהיה בירושלים.