לאדזרו ספלנצאני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. לאדזרו סְפָּלָנְצָנִיאיטלקית: Lazzaro Spallanzani‏, 10 בינואר 1729 - 12 בפברואר 1799), כומר קתולי, ביולוג ופיזיולוג איטלקי מחשובי חוקרי הטבע במאה ה-18. מחקריו תרמו רבות להפרכת תאוריית הבריאה הספונטנית ותאוריית פריפורמציה (הרעיון שיצורים מתפתחים מגרסאות מוקטנות של עצמם).

נולד בעיירה סקאנדיאנו (Scandiano) שנמצאת במחוז אמיליה-רומאניה בצפון איטליה. הוא התחנך בקולג' הישועי, והחל ללמוד משפטים באוניברסיטת בולוניה, אך ויתר על לימודים אלה לאחר זמן קצר ועבר ללמוד מדעים. בתחום זה קרובת משפחה מפורסמת שלו, לאורה באסי, כיהנה כפרופסורית לפיזיקה. חושבים כי משיכתו לתחום המדעי קשורה להשפעתה. הוא למד איתה פילוסופיה ומתמטיקה, וכן הוא למד בהתלהבות גדולה שפות עתיקות ומודרניות אולם איבד בהן עניין לאחר זמן קצר.

ב-1754 בגיל 25, התמנה ספלנצאני כפרופסור ללוגיקה, מטאפיזיקה ויוונית באוניברסיטת רג'ו אמיליה. בשנת 1762 הוא הוכשר לכמורה וב-1763 הוא עבר למודנה שם המשיך ללמד בקפדנות ובהצלחה רבה, אבל הקדיש את כל זמנו הפנוי למדעי הטבע.

ספלנצאני כיהן כפרופסור באוניברסיטאות באיטליה, בין השאר באוניברסיטת פאביה ואוניברסיטת פדובה. הוא ערך מסעות ברחבי המזרח התיכון, כולל בהר וזוב ובאיים הליפאריים, שם חקר את הרי הגעש.

מחקרו ניסה להוכיח כי אף יצורים מיקרוביים, כחיידקים, נוצרים מיצורים קודמים ולא בבריאה ספונטנית, הוא הוכיח כי ניתן לעקר חומרים מחיידקים. תהליך שמאוחר יותר ייקרא על שמו של לואי פסטר. הוא תיאר לראשונה את תהליך ההפריה ביונקים. הוא גם תיאר את התופעה כי יצורים שונים יכולים להצמיח מחדש איברים שנקטעו מהם (כמו לטאות).

ספלנצאני היה גם פורץ דרך בחקר איכון הד - השימוש בקול על ידי עטלפים (כמו יצורים נוספים) כדי לנווט בחשיכה. אפשרויות המחקר היו מגבלות בהתחשב בטכנולוגיה של התקופה, כך שהמחקר הצטמצם לתיאור הנראה לעין בלבד. רק שנים מאוחר יותר, בשנת 1938, הצליחו דונלד גריפין ורוברט גלמבוס מאוניברסיטת הרווארד, לקבוע באמצעות טכנולוגיה מתקדמת כי השערתו של ספלנצאני נכונה. תרומה חשובה נוספת הייתה תיאור תהליך העיכול, והקביעה כי עיבוד האוכל בקיבה לא נעשה באמצעות טחינת האוכל - כפי שהיה מקובל לחשוב עד אז - אלא באמצעות פירוקו בתהליך כימי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאדזרו ספלנצאני בוויקישיתוף


P biology.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0