לאה צבעוני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. לאה צבעוני (2 באוקטובר 19464 בדצמבר 2022) הייתה בלשנית, עורכת, סופרת ומו"לית ישראלית.

ביוגרפיה

לאה צבעוני נולדה בתל אביב ליהודה קימלמן ומרים מונצ'יק, דודהּ יחזקאל מונצ'יק נפל בכיבוש חניתה. אחיה, אלישע קימרון, הוא חתן פרס ישראל. בגיל צעיר עברה משפחתה לקיבוץ חניתה ומשם לקריית גת. את לימודיה התיכוניים סיימה בגימנסיה הריאלית ראשון לציון. בצה"ל שירתה כמורה חיילת בכפר הנוער ניצנים. לאחר שירותה הצבאי למדה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים אנגלית וצרפתית ולתעודת הוראה באנגלית. השלימה את התואר בשנת 1970. קיבלה תעודה בעריכה לשונית בעברית בשנת 1988. בשנת 1990 השלימה תואר שני בלשון עברית בהדרכת גדעון גולדנברג. קיבלה תואר דוקטור לפילוסופיה על מחקרה "דרכי השלילה בעברית הישראלית" בהדרכת גדעון גולדנברג.

בשנים 1976–1978 התגוררה בלוס אנג'לס. עם חזרתה ב-1979 מונתה לרכזת ועדות במועצה להשכלה גבוהה ונשארה בתפקידה במשך 9 שנים.

בשנים 1988–2004 הייתה המזכירה האקדמית של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 2000 ייסדה את "צבעונים הוצאה לאור" ועמדה בראשה.

במשך שנים לימדה עריכה במכללת אחוה. משנת 2009 לימדה עריכה בלשון עברית בלימודי תואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים.

צבעוני כתבה סדרת ספרי עריכה המשמשים תלמידים ועורכי לשון. כמו כן עסקה בשימור יצירות ספרות והחייאתן. היא ערכה בעצמה והוציאה לאור בהוצאת צבעונים ובהוצאות אחרות מאות ספרי ספרות יפה, שירה, עיון, מדע ואחרים.

מפעלי ספרות ולשון

לאה צבעוני ערכה כ-400 ספרים, בהוצאת צבעונים ובהוצאות אחרות. ערכה גם כתבי עת ומאמרים רבים לאנשי אקדמיה.

האסופה בעריכתה "עורי שפת עבר – אלפיים שנות שירה על השפה העברית", שיצאה לאור בהוצאת צבעונים בשנת 2018, כוללת כ-900 שירים על השפה העברית שכתבו כ-550 משוררים ב-10 שפות ברחבי העולם.

בסדרת "היֹה היו" בהוצאתה רואים אור כתבים מעיזבונו של עמנואל הרוסי. הספר "מחברות עמנואל הרוסי" מחזיק שירים שכתב מגיל 9 ועד שעלה ארצה בגיל 21 בשנת 1924.

בסדרת ספרי הלשון בעריכתה "עברית כהווייתה" כתבה שבעה ספרים. בסך הכול כתבה תשעה ספרים בתחום הלשון והעריכה.

בשנת 2000 הקימה, עם דן כספי, את קרן ענבל לתמיכה בסטודנטים נכים. הקרן השיגה כספים וחילקה מלגות ופעלה במשך שלוש שנים.

יחד עם בתה יעל צבעוני הפיקה את סדרת הספרים "סיפור של חיים", שבה ראו אור בהוצאת צבעונים 11 סיפורי חיים של הלומי קרב. מפעל זה תרם רבות לשיפור איכות חייהם.

צבעוני ערכה והפיקה את ספרו התיעודי של גבי וימן, "הסיפור החלוצי של חקר דעת הקהל בישראל – המכון למחקר חברתי שימושי 1947–1997".

יזמה, הפיקה וערכה את "איגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים" עד שנת 2004.

בשנים 1999–2000 ערכה את "תואר - כתב העת של בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים".

ספרי עיון שכתבה

  • עיינו ערך עריכה – מדריך לכותב ולעורך (2002)
  • מכתבים רשמיים (2004)
  • עברית כהווייתה – עניינים כלליים (2009)
  • אמנות הפיסוק (2010)
  • כתיב בלי ניקוד (2011)
  • סדר המילים ומבנה המשפט (2012)
  • זמני הפועל (2012)
  • לתקנת הלשון (2014)
  • דרכי השלילה (2015)

ספרי ילדים שכתבה

  • אני מלכה ולא אפס (2006)
  • המשוררת מכיתה ג' (2007)
  • גלי-בא-לי (2013)
  • נעם רוצה להיות גדולה (2014)

אוטוביוגרפיה

  • חלון ראווה, הוצאת צבעונים, תל אביב, 2021

ספרים בתרגומה

  • כלב שחור מאת אלכס גרלנד, בהוצאת ידיעות אחרונות

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאה צבעוני בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0