חניתה

חֲנִיתָה

מדינה
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	מטה אשר
גובה ממוצע	‎342 מטר
תאריך ייסוד	1938
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022
- אוכלוסייה	746 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎0.3% בשנה
(למפת הגליל המערבי מוגדלת)   חֲנִיתָה (למפת הגליל המערבי רגילה)   חֲנִיתָה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום חֲנִיתָה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום חֲנִיתָה 33°05′17″N 35°10′28″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	7 מתוך 10
http://www.hanita.co.il

חֲנִיתָה הוא קיבוץ בגליל המערבי, על גבול לבנון, מצפון-מזרח לשלומי. זהו אחד מיישובי חומה ומגדל.

היסטוריה

חניתה הייתה יישוב יהודי קדום בנחלת שבט אשר. בתקופת התלמוד נזכרת העיירה חנותה (העליונה והתחתונה) בתוספתא, בתלמוד הירושלמי ובפסיפס כתובת רחוב כעיירה יהודית בתחום צור, המחויבת בקיום המצוות התלויות בארץ. היישוב שלט על המעבר מרכס סולם צור לעמק הפורה שמתחתיו.

ממצאים ארכאולוגיים

כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בה נזכרת חניתה כעיירה יהודית בתחום צור

כיכר חומה ומגדל בכניסה לחניתה

חניתה, יישוב חומה ומגדל, 1938

העלייה לקרקע של קיבוץ חניתה, 21 במרץ 1938

אוסף כלי נשק במוזיאון, (2007)

לוחית הנצחה ליוסף סיניגליה באתר חניתה תחתית ביער חניתה

שחזור חומה ומגדל בחניתה תחתית

בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום עם העלייה לקרקע בשנת 1938 נמצאו:

• ממצאים מהתקופה הכלכוליתית
• מערות מהתקופה הכנענית התיכונה
• כתובות פיניקיות
• ממצאים מהתקופות ההלניסטית והפרסית
• חורבות כנסייה עתיקה מהתקופה הביזנטית, כולל רצפת פסיפס מרהיבה ששוחזרה
• מערות קבורה מאוירות, שרידי בניינים, בארות ומטבעות

חלק ניכר מממצאים אלו מוצג כיום במוזיאון שבקיבוץ.

רכישת הקרקע

בשנות המרד הערבי הגדול ובהתאם לספר הלבן ממשלת המנדט הבריטי אסרה על רכישת קרקע על ידי יהודים באזורים מסוימים, בהם האזור בו ממוקם היום קיבוץ חניתה. יוסף סיניגליה, איש הקרן קיימת לישראל, יחד עם חברו אליעזר וינשל, יזמו את קניית האדמות בגליל הצפוני עבור הקמת יישוב עברי. בעלי האדמות סברו כי סיניגליה, בעל חזות איטלקית טיפוסית, הוא נציג הכנסייה, המבקשת לרכוש קרקעות על מנת להקים עליהן מנזר. באמצעות מתווך ערבי מלבנון, הקרקעות הועברו ונרשמו בסופו של דבר על שם קק"ל במשרדי הטאבו בעכו.

וכך מספר יוסף סיניגליה:

בדצמבר 1937 פנו אלי אברהם וינשל ואחיו אליעזר וביקשו שאסייע להם ברכישת שטח של למעלה מ-4,000 דונם המשתרע לאורך גבול לבנון. לאחר התייעצות עם יוסף וייץ וד"ר גרנות התברר שקק"ל מעוניינת בתוכנית אבל אין לה הכסף הדרוש לקניה וגם אין הביטחון בכך שהסוכנות תהיה מוכנה ליטול לידיה את ההוצאות הכרוכות בעליה על הקרקע. הבינונו כי אם לא ניצור מצב שיאלץ קבלת החלטה לא נגיע לגבול הצפון מערבי. הדרכון האיטלקי שהיה בידי באותם הימים איפשר לי להופיע כקונה לא יהודי, ואמנם לאחר גמר פעולת הרכישה התנקמו הכנופיות הערביות במורה הדרך שלי, שהיה ערבי ממוצא לבנוני והרגו אותו.

— רכישת אדמות חניתה

באתר חניתה תחתית יש לוח הנצחה לזכרו של יוסף סיניגליה.

העלייה לקרקע

המרד הערבי הגדול שפרץ בשנת 1936 סיכן את היישובים החדשים והבלתי מוגנים. לכן הוחלט להקים מודל חדש להתיישבות : מודל "חומה ומגדל" הקמת יישוב מוגן המוקף חומה ובו מגדל שמירה, ביום עבודה אחד. רכישת אדמות חניתה - 5,000 דונם של אדמת טרשים הררית, עוררה מחלוקת בקרב ההנהגה הציונית, (נטען כי "יהודים אינם יכולים לחיות מההר" וכן הובע חשש, כי בהיות היישוב התנחלות יהודית מבודדת בלב אזור ערבי, יפול השטח במדינה הערבית, אם תקום) אולם בסופו של דבר החליט דוד בן-גוריון בתחילת שנת 1938 לאשר את הרכישה. קבוצת המתנדבים שתכננה להתיישב בחניתה הציעה תוכנית: להקים מחנה במרחק קילומטר מהכביש, ולאחסן בו מזון, מים, תחמושת, ביגוד וכלי עבודה, כהכנה לעלייה לנקודת ההתיישבות הנמצאת בלב אזור של יישובים ערבים.

בבוקר 21 במרץ 1938 הגיעו 400 איש, וביניהם 100 אנשי פלוגות השדה בפיקודו של יצחק שדה. יוסף פיין מדגניה ודוידקה נמרי מאשדות יעקב ניהלו את מבצע העלייה על הקרקע, שבו השתתפו כ־50 משאיות אל האתר מזרחית לכפר הערבי אל-באסה. הם פצחו בפריצת דרך למחנה וסחבו על גבם ועל חמורים וגמלים ל"חניתה תחתית" את כל הציוד הדרוש. לעת ערב עזבו רוב האנשים את המחנה, ורק קבוצת כיבוש בת כ־100 איש בפיקודו של צבי בן יעקב נשארה. העלייה לחניתה הייתה מגדולי מבצעי ההתיישבות של חומה ומגדל, להתיישבות באזור חדש, הררי, עוין וקשה להגנה. העלייה לקרקע זכתה לסיקור עיתונאי נרחב בעיתוני התקופה. מפורסמת התמונה, שצולמה במהלכה, בה נראה יצחק שדה, חובק משני צדדיו את יגאל אלון ומשה דיין, על גבה כתב חיים ויצמן את המילים הנבואיות "המטה הכללי"(בצרפתית).

בו בלילה הותקפו המתיישבים על ידי ערביי האזור ושניים מהם, יהודה ברנר ויעקב ברגר נהרגו. אחר כך, המשיכו ועבדו, ובתוך חמישה ימים פרצו דרך אל חניתה תחתית. בסך הכול נפלו עשרה אנשים על הגנת המחנה. העבודות נמשכו עד שבתאריך 8 באפריל נפרצה הדרך לבית האבן - משכנה של משפחת אריסים ערבית - במקום שכונה "חניתה עילית", אז עברה הקבוצה לשם והשאירה את חניתה תחתית להיות מחנה אימונים לקורס מ"כים עבור ההגנה.

כיום נמצא באזור חניתה תחתית חניון גדול של הקרן הקיימת ובו שחזור של חומה ומגדל וסלע הנצחה לעשרת הנופלים בחניתה תחתית.

השנים הראשונות

לאחר שישה חודשים במקום הוחלפו פורצי הדרך בקבוצת "שימרון", שתפקידה היה ליצור תשתית ליישוב חקלאי, אליה הצטרפה מאוחר יותר קבוצת "שגב". כלכלת היישוב התבססה על גידול מטעים וגידולי ירקות, אך בהצלחה מועטה עקב הפיצול הרב של החלקות והמחסור במי השקיה. כמו כן היו ביישוב דיר עיזים, רפת ולול. כדי להרחיב את מקורות ההכנסה ייסדו בקיבוץ יוזמות שונות, מהן הצליחו שתיים: בית מרגוע ומפעל לייצור כלים לחיתוך מתכת.

היישוב במלחמת העצמאות

בתחילת מלחמת העצמאות נותקו שבעת יישובי הגליל המערבי מהשטח שנועד להיות מדינת ישראל ונמצאו בשטח שיועד למדינה ערבית. ילדי היישוב פונו לחיפה. ביום הכרזת המדינה פרצו הכוחות הלוחמים את המצור והגליל המערבי אוחד עם שאר המדינה (מבצע בן עמי).

הקיבוץ במאה ה-21

חברי הקיבוץ מתפרנסים מחקלאות ותעשייה. לקיבוץ מטעי בננות, אבוקדו, גידולי שדה וגם רפת משותפת עם קיבוץ סער. כמו כן יש בקיבוץ שני מפעלים:

• "אייברי דניסון חניתה" (בעבר "קוטלב חניתה)": מייצר ציפוים מתכתיים על יריעות פלסטיק לתעשיות שונות. במפעל למעלה מ-220 עובדים, שעשירית מהם הם חברי הקיבוץ. בשנת 2016 נמכר המפעל לחברת אייברי דניסון האמריקאית תמורת 75 מיליון דולר.
• "עדשות חניתה": מייצר עדשות מגע ועדשות להשתלה.

מוזיאון חניתה

ערך מורחב – מוזיאון חניתה לחומה ומגדל

מוזיאון חניתה נמצא בבית האבן שהיה בחניתה העילית ביום העלייה לשם. שמו הרשמי של המוזיאון הוא "מוזיאון לחומה ומגדל להנצחת הנוטר והשוטר העברי מתקופת המנדט הבריטי". במוזיאון תצוגה של אביזרים ומסמכים מתקופת חומה ומגדל, הנוטרות העברית ותצוגה של ממצאים ארכאולוגיים שנתגלו במקום, בעיקר רצפות פסיפס. בעיקר מפורסם "הפסיפס הגאומטרי" שהוא ייחודי בארץ. במקום מוקרן סרט על העלייה לחניתה.

לקריאה נוספת

• משה ברסלבסקי, חניתה, תל אביב: הוצאת המרכז לנוער של הסתדרות העובדים, תרצ"ט 1939.
• איתמר בן ברק (עורך), חניתה - ספר היובל, חיפה 1988.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של חניתה
• חניתה באתר הרשות לפיתוח הגליל
• e-ירוק - הצעות שבועיות לטיול בשבילי הק.ק.ל. - רכישת אדמות חניתה
• מידע על חניתה בקטלוג הספרייה הלאומית
• תמונות שצילם זולטן קלוגר ביום העלייה לקרקע, באתר "ישראל - הסיפור המתועד" של ארכיון המדינה
• מיכאל יעקובסון: סקירה על בניין חדר האוכל בקיבוץ חניתה, באתר 'חלון אחורי', 10.8.2014
• "עלית חניתה" - הקמת יישוב החדש בגליל העליון, 1938
• שנה לקיבוצים חניתה ואילון, יומני כרמל, 1939, באתר הספרייה הלאומית
• חגיגות המים בקיבוץ חניתה, יולי 1949, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• עודד מיוחס, בעקבות אלבום התמונות של שרלוטה וגרדה מאיר, בבלוג עונג שבת (עונ"ש), 26 במרץ 2022
• מידע על אתר חניתה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
• חניתה, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
• חניתה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36295526חניתה