לביא תעשיות רהיטים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לביא תעשיות רהיטים
Lavi-furniture.jpeg
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
מוטו הבית של בתי הכנסת
תקופת הפעילות 1950–הווה (כ־74 שנים)
משרד ראשי קיבוץ לביא
מוצרים עיקריים
  • מערכות ישיבה לבתי כנסת
  • ארונות קודש ועבודות אמן
  • תכנון ועיצוב בתי כנסת
מנכ"ל מיכה אוברמן
עובדים 100+
 
furniture.lavi.co.il

לביא - תעשיות רהיטים, הוא המפעל המוביל בארץ ובעולם בתחום ריהוט ועיצוב בתי כנסת[1]. המפעל הוקם בשנות השישים, וריהט כמה מבתי הכנסת הגדולים בעולם.

סקירה כללית

המפעל שוכן בקיבוץ לביא בגליל התחתון, ומשתרע על פני 5,000 מ"ר, ומועסקים בו למעלה מ-100 אנשי מקצוע, בהם אדריכלים ומעצבים, אמנים ואומנים. המפעל עוסק בעיצוב, פיתוח, תכנון, ייצור והתקנה של מערכות ישיבה וריהוט, ארונות קודש, בימות, עמודי חזן, וכן פריטים ייחודיים לבתי כנסת וישיבות. מוצרי החברה נמצאים ביותר מ-5,600 בתי כנסת בארץ ובעולם.

היסטוריה

קיבוץ לביא הוקם בשנת 1949, ועל מנת לתת מענה לצרכים השונים הוקמה נגרייה קטנה. באותם ימים עסק צוות עובדי הנגרייה בהקמת צריפי עץ – צריפים שנרכשו בשוודיה על ידי הסוכנות היהודית וחולקו ליישובים הצעירים כפתרון זמני למגורים. אף על פי שצריפים אלו נבנו כאמור כמבנים זמניים, איכות העבודה הייתה גבוהה והמבנים עמדו בפני פגעי הזמן - שלושה מצריפים אלו עדיין עומדים על תלם ומשמשים למגורים. שאריות עץ שנותרו לאחר הקמת הצריפים מצאו גם הן ייעוד ושימשו את צוות הנגרייה לבניית חדר האוכל הראשון של הקיבוץ. בנוסף לשירותים שסיפק צוות הנגרייה לקיבוץ, עסק הצוות בייצור שולחנות וכיסאות. אלו נמכרו לסוכנות היהודית ושימשו את העולים הרבים שהגיעו באותן שנים ארצה.

בשנת 1954 הוחלט על הקמת בית כנסת ביישוב הסמוך, שדה אילן, והם פנו לצוות הנגרייה בבקשה שיבנה עבורם את הכיסאות עבור בית הכנסת. הבקשה התקבלה בהיסוס, אך מרגע שהוחלט לקבל את העבודה נרתם הצוות לעניין והחל ללמוד את התחום. מערכת הישיבה שנבנתה יוצרה על פי דגם שנמצא בבית כנסת בחיפה.

כשנתיים לאחר מכן החלה הקמתו של בית הכנסת בלביא, ועבודות העץ הוטלו על צוות הנגרייה. מנהל הנגרייה ואחד מחברי הקיבוץ נסעו לירושלים על מנת לבחון סגנונות עיצוב של כיסאות בכמה בתי כנסת שאליהם הופנו על ידי האדריכל. לאחר שלמדו וחקרו הוכנו תוכניות לייצור הכיסאות - בעיצוב וסגנון דומים לאלו שהיו נפוצים בבתי הכנסת בקהילות יהדות מזרח אירופה לפני השואה, עיצוב הנסמך על בתי הכנסת הגליליים מתקופת המשנה והתלמוד[דרוש מקור]. בנוסף לייצור הכיסאות עסק צוות הנגרייה בבניית ארון הקודש והבימה. חלקי המתכת ששולבו בבימה יוצרו גם הם על ידי צוות מסגרים מקומי על פי הנחיית אנשי הנגרייה. בשנת 1963 החלה הנגרייה בייצור של רהיטים לבתי הכנסת במהלך כל השנה.[2]

בשל החשיבות הרבה שייחס הציבור הדתי-לאומי דאז לחיזוק היישובים בגליל, זכה טקס חנוכת בית הכנסת בלביא לחשיפה רבה, ומבקרים רבים פקדו אותו ובאו להתרשם מהמבנה. המבקרים התרשמו מהריהוט שהוצב בבית הכנסת, מהסגנון ומטיב העבודה, ובמיוחד מצוות הנגרים שעסק במלאכה, ובעקבות כך התקבלו הזמנות רבות מהנגרייה. ה"סנונית" הראשונה הייתה בית כנסת דתי-לאומי בבני ברק, ולאחריה התקבלו פניות נוספות מבתי כנסת וישיבות.

במהלך השנים פרצו שתי שריפות אשר כילו חלק ניכר מהנגרייה, אולם בשני המקרים הכריעו חברי הקיבוץ להקים את הנגרייה מחדש, להשקיע בתהליך השיקום ולצאת למסע רכש של מכונות חדשות.

בשנת 2012 רכשו לביא את "בית האומן" שבבעלות אברהם פריד, שעסק בייצור מוצרים משלימים (ארונות קודש, בימות, עמודי חזן ומוצרי אמן), וכיום מייצר המפעל את מוצרי הריהוט והעיצוב לבתי הכנסת[1]. לביא נחשבת לחברה הגדולה בישראל בהקמת, חידוש ריהוט ואבזור בתי כנסת, עם ותק של שישה עשורים ולמעלה מ־5,600 פרויקטים בישראל ובקהילות יהודיות בעולם.[3][4]

בין בתי הכנסת המפורסמים שריהט המפעל ניתן למנות את בית הכנסת בקשת וילסון בכותל המערבי, בית הכנסת הגדול של חסידות בעלז בירושלים, בית הכנסת פורסט היל בטורונטו, קנדה, בית הכנסת על שם הבבא סאלי בנתיבות[5] ובית הכנסת במרכז היהודי החדש במוסקבה, רוסיה.[6]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 מיזוג קדוש: מפעל לביא רכש את בית האומן ידיעות אחרונות, 25 באפריל 2016
  2. ^ נ. עמינוח, קיבוץ לביא, הצופה, 24 באפריל 1964
  3. ^ יהודה שרוני, ההוצאה המפתיעה של החגים: כמה כסף הושקע בבתי כנסת בחודש האחרון?, באתר מעריב, ‏26 באוקטובר 2016
  4. ^ אודות החברה, באתר לביא - הבית של בתי הכנסת
  5. ^ מור לוי, בית כנסת בתוך מערה - ובתור לקופה בסופר, באתר מאקו, ‏29 בספטמבר 2017
  6. ^ שיפי חריטן, סמוך לביתו של פוטין ברוסיה הוקם בית כנסת מפואר, באתר בחדרי חרדים, ‏5 בינואר 2016
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0