לואיס ויגפול

לואיס ויגפול
Louis Wigfall

לידה	21 באפריל 1816 אדג'פילד, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית
פטירה	18 בפברואר 1874 (בגיל 57) גלווסטון, טקסס, ארצות הברית
מקום קבורה	Trinity Episcopal Cemetery
מדינה
השכלה	אוניברסיטת וירג'יניה אוניברסיטת דרום קרולינה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
ילדים	לואיס ויגפול
סנאטור מטעם מדינת טקסס 5 בדצמבר 1859 – 23 במרץ 1861 (שנה) → מתיאס וורד ג'יימס וינרייט פלנגן ←
חבר הקונגרס הזמני של הקונפדרציה מטעם מדינת טקסס 4 בפברואר 1861 – 17 בפברואר 1862 (שנה)
חבר הסנאט של הקונפדרציה מטעם מדינת טקסס 18 בפברואר 1862 – 10 במאי 1865 (3 שנים)

לואיס טרזיוון ויגפול (באנגלית: Louis Wigfall‏; 21 באפריל 1816 – 18 בפברואר 1874) היה פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כסנאטור של הקונפדרציה מטעם טקסס בין השנים 1862–1865. הוא נמנה עם קבוצת מנהיגי ההיפרדות הקיצוניים שכונו "אוכלי האש" (Fire-Eaters), שתמכו בשימור ובהרחבת החברה החקלאית האריסטוקרטית שהתבססה על עבדות. בראשית מלחמת האזרחים האמריקאית שירת זמן קצר כבריגדיר גנרל בצבא הקונפדרציה, בראש "חטיבת טקסס", לפני שעבר לתפקידו בסנאט של הקונפדרציה. ויגפול נודע בשל נאומיו החדים, שתייתו המרובה, אופיו הלוחמני ותחושת הכבוד האישית הגבוהה שלו, שהפכו אותו לדמות פוליטית בולטת בזמנו. הוא היה גם בעל עבדים.

ביוגרפיה

ראשית חייו והשכלה

ויגפול נולד ב-21 באפריל 1816 במטע סמוך לאדג'פילד שבקרוליינה הדרומית, ללוי דוראנט ולאליזה תומסון ויגפול. אביו, שהיה סוחר מצליח בצ'ארלסטון, עבר לאדג'פילד ונפטר ב־1818. אמו, ממוצא הוגנוטי צרפתי, נפטרה כשוויגפול היה בן 13. שניים מאחיו מתו צעירים – האחד בדו-קרב, ואחר היה לבישוף בכנסייה האפיסקופלית.

לאחר שלמד אצל אפוטרופוס פרטי, למד שנה באקדמיה הצבאית Rice Creek Springs ליד קולומביה שבקרוליינה הדרומית, ולאחר מכן באוניברסיטת וירג'יניה. כבר שם הסתכסך עם סטודנט אחר והזמין אותו לדו-קרב – הראשון מבין רבים שיבואו. בשנת 1836 עבר לקולג' של קרוליינה הדרומית (כיום אוניברסיטת קרוליינה הדרומית), שם התעניין במשפטים וכתב מאמרים על זכויות סטודנטים, אך בילה את רוב זמנו בפונדקים. הוא אף נטש את הלימודים לשלושה חודשים כדי להילחם במלחמת הסמינולים השנייה בפלורידה, שבה הגיע לדרגת לוטננט במיליציה. ב־1837 השלים את לימודיו.

תחילת הקריירה והאלימות הפוליטית

ב־1839 חזר ויגפול לאדג'פילד וירש את משרד עורכי הדין של אחיו. הוא בזבז את ירושתו, התמכר להימורים ולשתייה, ונקלע לחובות. בשנת 1841 נשא את בת דודתו שרלוט קרוס, בתו של עורך דין בולט מצ'ארלסטון, ונולדו להם שלוש בנות.

ויגפול היה מעורב בעימותים אלימים כבר מתחילת דרכו הפוליטית. בבחירות לתפקיד מושל קרוליינה הדרומית ב־1840 הסתכסך עם הפוליטיקאי ג'יימס הנרי המונד, דבר שהוביל לשורה של תגרות ודו-קרבים. באחד מהם, באי בנהר סוואנה, נפצע קשה מירי בשתי רגליו מידי פרסטון ברוקס (לימים חבר קונגרס). האירועים הללו חיסלו את משרד עריכת הדין שלו והותירו אותו בחובות.

ב־1848, לאחר שחייו בקרוליינה הדרומית נהרסו, עבר לטקסס בעזרת בן דודו, מושל קרוליינה הדרומית לשעבר ג'יימס המילטון הבן .

מעבר לטקסס

ויגפול הצטרף למשרד עורכי דין בנאקוגדוצ'ס, טקסס, ולאחר מכן השתקע במרשל. הוא חזר לפוליטיקה ונבחר לבית הנבחרים של טקסס, שם כיהן בין השנים 1849–1850 ולסנאט של טקסס, שם כיהן בין השנים 1857–1860. הוא היה יריב חריף של סם יוסטון, אותו האשים בבגידה בדרום ובשאיפות נשיאותיות.

הוא הוביל את ההתנגדות למפלגת שאינם יודעים דבר (Know-Nothings) והפך לדמות בולטת במחנה הדרומי הקיצוני, במיוחד לאחר פשיטת ג'ון בראון על הארפר'ס פרי.

כהונה בסנאט של ארצות הברית

ב־1859 נבחר לסנאט של ארצות הברית מטעם טקסס, לאחר מותו של הסנאטור ג'יימס פינקני הנדרסון. הוא כיהן בתפקיד עד מרץ 1861, אז פרשה טקסס מהאיחוד. ביולי אותה שנה סולק רשמית מן הסנאט בשל תמיכתו במרד. במקביל כיהן כנציג מטעם טקסס בקונגרס הזמני של הקונפדרציה, שם היה תומך נלהב בזכויות המדינות ובמאבק הצבאי. במהלך שהותו בוושינגטון ריגל אחר הכנות הצפון למלחמה, רכש נשק עבור הדרום ואף גייס חיילים בבולטימור.

מלחמת האזרחים האמריקאית

עם פרוץ המלחמה היה ויגפול בין התומכים בתקיפה על פורט סאמטר כדי לגרור מדינות נוספות לצד הקונפדרציה. במהלך המצור על המבצר הוא חתר לבדו בסירה למבצר ודיווח כי קיבל את כניעתו של מפקדו, מייג'ור רוברט אנדרסון – אף שלא היה מוסמך לכך. הסיפור התפרסם והפך אותו למפורסם, אך גם יצר מבוכה.

בהמשך מונה לקולונל, ובהמשך לבריגדיר גנרל של "חטיבת טקסס". חייליו אהבו את אומץ לבו, אך סבלו מהתנהגותו – הוא נהג להזעיק את הגדוד באמצע הלילה בהתקפי חרדה, ולעיתים נראה שיכור בעת תפקידו. בפברואר 1862 התפטר מתפקידו כדי לשוב לעסוק בפוליטיקה בקונגרס של הקונפדרציה, והוחלף על ידי ג'ון בל הוד.

כהונתו בסנאט של הקונפדרציה

בתחילת המלחמה היה ידיד קרוב של נשיא הקונפדרציה ג'פרסון דייוויס, אך עד מהרה הסתכסך עמו. ויגפול, תומך קנאי בזכויות המדינות, התנגד לניסיונותיו של דייוויס לרכז סמכויות בממשלה המרכזית, ואף חסם הקמת בית משפט עליון של הקונפדרציה מחשש שישלוט בו דייוויס. הוא היה מקורב לגנרל ג'וזף ג'ונסטון ותמך במינויו של רוברט אדוארד לי למפקד העליון של כל צבא הקונפדרציה.

שנותיו האחרונות

לאחר תבוסת הדרום נמלט ויגפול לטקסס עם חיילים מקומיים תוך שימוש בתעודת שחרור מזויפת. לאחר מכן יצא לגלות בלונדון (1866), שם ניסה לסכסך בין בריטניה לארצות הברית. ב־1870 חזר לארצות הברית, רכש מכרה בקולורדו, ולאחר מכן חי בבולטימור ובגלווסטון. הוא נפטר בגלווסטון ב-18 בפברואר 1874 כתוצאה משבץ מוחי, ונקבר בבית העלמין טריניטי האפיסקופלי בעיר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לואיס ויגפול בוויקישיתוף

• לואיס ויגפול באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• לואיס ויגפול, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

לואיס ויגפול42107789Q2353927