ריצ'רד קוק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ריצ'רד קוק
Richard Coke
ריצ'רד קוק
לידה ויליאמסבורג, וירג'יניה, ארצות הברית
פטירה וייקו, טקסס, ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות אוקווד, וייקו, טקסס, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
סנאטור מטעם טקסס
4 במרץ 18773 במרץ 1895
(18 שנים)
→ מורגן ק. המילטון
מושל טקסס ה־15
15 בינואר 18741 בדצמבר 1876
(שנתיים)
סגן מושל טקסס ריצ'רד האברד

ריצ'רד קוקאנגלית: Richard Coke;‏ 13 במרץ 182914 במאי 1897) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מטקסס, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל טקסס ה-15 בשנים 18741876, וכסנאטור בשנים 18771895.

תקופת כהונתו של קוק כמושל בלטה במיסודם מחדש של כללי העליונות הלבנה בטקסס, ושלילת זכות ההצבעה מהאפרו-אמריקאים לאחר תקופת השיקום. הוא זכה להערצה של רבים מהדמוקרטים הדרומיים בטקסס על מה שהם ראו כניצחונות על השליטה הפדרלית על הפוליטיקה המדינתית במהלך תקופת השיקום.[1]

ראשית חייו

ריצ'רד קוק נולד בוויליאמסבורג שבווירג'יניה, כבנם של ג'ון ואלייזה (לבית הנקינס) קוק. אחיו היה אוקטביוס קוק (אנ'), לימים מזכיר המדינה של קרוליינה הצפונית. ב-1848 סיים קוק את לימודיו במכללת ויליאם ומרי עם תואר במשפטים.[2]

ב-1850 עבר קוק לטקסס ופתח משרד עורכי דין בווייקו. ב-1852 הוא נשא לאישה את בת העיר מרי הורן. לשניים נולדו ארבעה ילדים, אך כולם נפטרו לפי שהגיעו לגיל 30.

מלחמת האזרחים

ב-1859 מונה קוק על ידי המושל הרדין ריצ'רד ראנלס להוביל כוח משימה שהוטל עליו למגר את אנשי שבט הקומאנצ'י הנותרים ממערב טקסס ומארץ הגבעות של טקסס (אנ').[3]

קוק היה נציג בוועידת הפרישה של טקסס מהאיחוד שהתקיימה באוסטין ב-1861. הנושא המרכזי שהיה על סדר יומה של הוועידה היה השארת העבדות חוקית. קוק בעצמו החזיק בעבדים,[4] והצביע בעד פרישתה של טקסס מארצות הברית והצטרפותה לקונפדרציה.[1]

עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית התגייס קוק לצבא הקונפדרציה כטוראי.[5] ב-1862 הוא הקים פלוגה שהייתה חלק מרגימנט הרגלים ה-15 של טקסס ושירת כקפטן שלה עד לתום המלחמה. ב-3 בנובמבר 1863 הוא נפצע בקרב ביו בורבו (אנ') ליד אופלוסס שבלואיזיאנה. לאחר המלחמה שב קוק לביתו בווייקו.

תקופת השיקום

ב-1865 מונה קוק כשופט מחוזי בטקסס, וב-1866 כשופט בבית המשפט העליון של טקסס. בשנה שלאחר מכן, הדיח המושל הכללי הצבאי פיליפ שרידן את קוק ועוד ארבעה שופטים מתפקידיהם, כ"מכשילי השיקום", מתוך דבקות במדיניות השיקום.[5] הדחתם של חמישה שופטים הפכה לשערורייה ציבורית, שגרמה לפרסומם, ולשמותיהם להפוך בעיני הציבור למתנגדי כיבוש האיחוד.

התרעומת של קוק כלפי שלטונות האיחוד הובילה ליצירת קואליציה של המפלגה הדמוקרטית ששלטה בטקסס במשך יותר ממאה שנה. באמצעות התקפות הקו קלוקס קלאן, פעולות ההפחדה, ומעשי הלינץ' כלפי המצביעים האפרו-אמריקאים ותומכיהם הלבנים, השיבה הקואליציה של קוק את השליטה הלבנה השמרנית בטקסס בשנות ה-70.[6] שלילת זכות ההצבעה מהשחורים בטקסס נשמרה על ידי גביית מיסי גולגולת וקיום בחירות מקדימות שהיו פתוחות ללבנים בלבד. מספר המצביעים השחורים ירד חדות מיותר מ-100,000 בשנות ה-90 של המאה ה-19 ל-5,000 ב-1906.[7]

מושל טקסס

לאחר שהודח מכס השיפוט על ידי שרידן, התמודד קוק בבחירות למשרת מושל טקסס מטעם המפלגה הדמוקרטית ב-1873, ובינואר 1874 הושבע כמושל. בית המשפט העליון של טקסס פסק שבחירתו בלתי תקפה בצו הביאס קורפוס יוצא דופן שנקראה "אקס פרטה רודריגז" (Ex Parte Rodriguez), בשל העובדה שהקלפיות היו פתוחות יום אחד בלבד במקום ארבעה ימים כנדרש בחוקת טקסס. בית משפט זה כונה "בית המשפט של הנקודה והפסיק" בשל משמעות מסוימת של סימן פיסוק זה בחוקה שהיה משמעותי לפסק הדין.[8] כפי שסופר על ידי האגודה ההיסטורית של טקסס, בתגובה,

מתוך התעלמות מפסיקת בית המשפט, הבטיחו הדמוקרטים שמפתחות הקומה השנייה של הקפיטול יהיו בידיהם. דווח ש[המושל המכהן, אדמונד] דייוויס החזיק כוחות של המדינה בקומה התחתונה. הרובאים של טרוויס (יחידה צבאית של טקסס שהוקמה כדי להילחם באינדיאנים), שזומנה להגן על דייוויס, הפכה להיות כוח של השריף המקומי והגנה על קוק. ב-15 בינואר 1874 הושבע קוק כמושל. ב-16 בינואר הסדיר דייוויס שביתת נשק, אך יזם פנייה אחת אחרונה לסיוע הממשלה הפדרלית. במברק שהגיע מהנשיא יוליסס ס. גרנט נאמר שהוא לא רואה הצדקה בשליחת כוחות פדרליים להשארתו של דייוויס בתפקיד. ב-19 בינואר התפטר דייוויס מתפקידו. השבעתו של קוק השיבה את השליטה הדמוקרטית לטקסס.[9]

תקופת כהונתו של קוק כמושל עמדה בסימן צעדים נמרצים לאיזון התקציב ובסימן של חוקה מחודשת למדינה שהתקבלה ב-1876. הוא גם היה פעיל בהקמת הקולג' לחקלאות ומכונות של טקסס, כיום אוניברסיטת טקסס A&M. על רקע הדחתו מכס השיפוט בבית המשפט העליון של טקסס, כמושל, מינה קוק מחדש את כל חבר השופטים, כולל את אורן מיילו רוברטס כנשיא בית המשפט (לאחר שהסנאט של ארצות הברית לא אישר את כהונתו כשנבחר). ג'ורג' פ. מור (אנ'), שהיה נשיא בית המשפט כאשר הוא הודח יחד עם קוק, היה לנשיא בית המשפט העליון הראשון של טקסס לאחר קבלת חוקת 1876, תפקיד שהוא כיהן בו עד מותו. שופטים אחרים שכיהנו בטקסס בתקופת שלטון הקונפדרציה קיבלו תפקידי מפתח.

סנאטור

מרגע שהחלו הדיונים על חוקת טקסס החדשה, התפטר קוק מתפקידו כמושל בדצמבר 1876, זאת לאחר בחירתו על ידי בית המחוקקים של טקסס לאייש מושב בסנאט של ארצות הברית. בזמן התפטרותו, התאחדו הדמוקרטים בטקסס עם קבוצות העליונות הלבנה כמו הקו קלוקס קלאן כדי להשיג את השליטה במדינה.[10]

קוק נבחר לתקופות כהונה נוספות בסנאט ב-1882 וב-1888, וכיהן בו עד מרץ 1895. בבחירות של 1894 הוא בחר שלא להתמודד.[5] לאחר תום כהונתו בסנאט פרש קוק לביתו שבווייקו ולחוותו הסמוכה.

מותו ומורשתו

ריצ'רד קוק נפטר בביתו שבווייקו ב-14 במאי 1897 לאחר שבועות של מחלה בה סבל משיתוק מתקדם. הוא נטמן בבית הקברות אוקווד שבעיר.

עלייתו של קוק לשלטון סימלה את שיבת הממשלה הנבחרת המקומית בטקסס ואת מיסודה של המפלגה הדמוקרטית השמרנית הנוקשה שהחזיקה במדיניות העליונות הלבנה, והחזיקה בשלטון במדינה במשך יותר ממאה השנים הבאות. היסטוריונים בטקסס שיבחו את קוק על כך, וגיבשו גרסה של ההיסטוריה של טקסס שהמעיטה בחשיבותה או השמיטה את הממשלה הליברלית שקדמה לו.[1] ב-1916 נכתב על ידי גנז המדינה:

למושל קוק הייתה אמונה בעמו. הוא האמין בעליונות הגזע האנגלו-סקסי - הוא היה גאה במוצאו מהעם של הדרום. כמנהיגם הוא נאבק בגאות של הרודנות שעמדה לבלוע אותם במים האפלוליים של השליטה המולאטית. הוא היה מדינאי שמרן; הוא שירת את עמו בנאמנות אמיתית והותיר את טקסס למורשת עשירה של פוריות ותועלת כאחת. שמו חקוק על מגילת בני האלמוות, וטביעות רגליו סומנו בחולות הזמן.

סינקלייר מורלנד, גנז המדינה של טקסס (1916).[1]

חוקת 1876 של טקסס, שהתקבלה בתקופת כהונתו של קוק כמושל, היא חוקת טקסס הנוכחית. מחוז קוק שבמערב טקסס קרוי על שמו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריצ'רד קוק בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ריצ'רד קוק41265421Q880265