לודוביק ברוקשטיין
 | |
| צילום משנת 1987 | |
| לידה | מוקצ'בו, חבל רוסינסקו, צ'כוסלובקיה (כיום באוקראינה) |
|---|---|
לודוביק ברוקשטיין (Ludovic Bruckstein; 27 ביולי 1920 מונקאץ' - 4 באוגוסט 1988 תל אביב) היה מחזאי, סופר ופובליציסט יהודי רומני וישראלי, שכתב בשפה הרומנית וביידיש. חלק מיצירותיו תורגמו לעברית. החל משנת 1972 חי בישראל.
קורות חייו
שנותיו המוקדמות
בילדותו חי ברוקשיין בחבל מרמורש, ברומניה. הוא נולד בשנת 1920 בשם יוסף לייב אריה ברוקשטיין בחבל רוסינסקו, בעיר מונקאץ' (שהסתפחה ב-1918 לצ'כוסלובקיה, היום באוקראינה). הוא היה נינו של הרב החסידי חיים יוסף ברוקשטיין, (1864-1775) אב בית דין בפיסטין ובקישווארדה, בעל "תוספות חיים". גם הסב מצד האב היה רב ידוע, ישראל נתן אלטר ברוקשטיין, בעל "מנחת ישראל" ו"אמונת ישראל". על משפחתו כתב לימים הסופר בספרו "גורלו של יעקב מגיד".[1] בגיל 4 עבר ברוקשטיין עם משפחתו לגור בסיגט שם לאביו, מרדכי, היה בית חרושת למקלות הליכה. המשפחה עסקה גם בייצוא צמחי מרפא מן האזור. ברוקשטיין סיים לימודים בבית ספר התיכון למסחר בסיגט והתכוון לנסוע ללמוד משפטים בשווייץ. נסיבות משפחתיות אילצו אותו לדחות את התכנית ולעבוד בינתיים בעסק המשפחתי.[1]
השואה
צפון טרנסילבניה, כולל סיגט וכל האזור מרמורש, הועבר לידי הונגריה בשנת 1940 בהתאם לתכתיב וינה. בנסיבות אלה בימי השואה במאי 1944 נשלחה משפחתו של לודוביק ברוקשטיין לאושוויץ. מאושוויץ הוא הועבר לברגן-בלזן ואחר כך למחנות אסירים ועובדי כפייה נוספים בהילדסהיים, הנובר, גרוס-רוזן, וולפסברג ו-ויסטגירסדורף (כיום גלושיצה בפולין) שם שוחרר על ידי הצבא הסובייטי במאי 1945. אחרי שהחלים מטיפוס שב לסיגט חזרה לשליטה רומנית. בסיגט מצא את אחיו, ישראל, ששרד גם הוא בשואה. שניהם התכוונו לעלות לישראל. אולם לודוביק התחתן אשתו צ'יפי שרולטה (שיינדל) לבית ציג, גם היא ניצולת שואה בת 17. מכיוון שהיא חלתה בשחפת ונזקקה לטיפולים בבית מרפא בקלוז' שני בני הזוג נשארו ברומניה.[1]
פעילותו הספרותית
לודוביק ברוקשטיין התחיל להוכיח את עצמו ככותב בשפות רומנית, יידיש והונגרית. החל את דרכו הספרותית בסיפורים שפרסם בעיתון Viaţa Românească (החיים הרומניים) ב-1945, למשך זמן קצר יחד עם סמואל שטרן וקלמן כהן הוציא בסיגט את העיתון בשפה יידיש "אונזער לעבן" (חיינו) ובשנת 1947[2] כתב מחזה שבו תיאר מרד של אסירים אנשי זונדרקומנדו באושוויץ, לפי אירוע שהתרחש במציאות. המחזה, שנכתב גם כן ביידיש, ונקרא "נאכט שיכט" (משמרת לילה) הוצג בשנים 1958-1948 בהצלחה בתיאטראות היהודיים בבוקרשט וביאש.[1]הוא היה למחזאי מוערך ומחזותיו הוצגו בבמשך השנים תיאטראות רבים ברומניה, ברית-המועצות, פולין ואפילו בדרום-אמריקה. ברוקשטיין הוזמן ללמוד ספרות בבית הספר לספרות "אמינסקו" שפעל בבוקרשט בשנים 1955-1950 מיוזמת המשטר הקומוניסטי. נבחר לאיגוד הסופרים הרומנים וערך את מדור התיאטרון של בטאון האיגוד. כמו כן לימד זמן מה אסתטיקה במכון לאמנויות הבמה "יון לוקה קאראג'אלה" בבוקרשט. רצה להתחמק מלהיות מעורב בתעמולה פוליטית כולל אנטיציונית ולבסוף חזר לסיגט, בה לימד בתיכון "דארגוש וודה" ובהמשך התמנה למנהל "בית הספר העממי לאמנות".[1]
בשנים 1967-1950 כתב ברוקשטיין כעשרים מחזות שהוצגו בתיאטראות ברומניה, כמה מהם תורגמו והוצגו בהונגרית, גרמנית, רוסית ואסטונית. בשנות ה-1960 המאוחרות כתב גם סיפורים שפורסמו בעיתונים וכתבי עת ברומניה. זכה במספר פרסים ועיטורים. בשנת 1969 פרסם בבוקרשט קובץ הסיפורים.
אחרי ביקור בישראל, שבה פגש לראשונה את אחיו מאז פרידתם ב-1947, ב-1972 עלה לישראל והמשיך גם בה בשנים 1988-1972 את יצירתו בשפה הרומנית.. פרסם בישראל שבעה ספרים בהוצאה משלו, פנופטיקום.
חלק מיצירתו הופיעו גם בעברית ותורגמה לצרפתית. הוא היה בין מייסדי התאחדות הסופרים הישראלים בשפה הרומנית. על אף עלייתו לישראל לא סולק מאיגדו הסופרים ברומניה ונשאר חבר בו עד סוף ימיו.[3][4] נפטר בתל אביב בגיל 68 בגלל מחלה.
חייו הפרטיים
הוריו ושתי אחיותיו נספו בשואה. הסופר היה נשוי ל צ'יפי (שיינדל) לבית ציק ונולד להם בן, אלפרד ברוקשטיין, מדען מחשב, פרופסור בטכניון בחיפה. הבן אייר אחדים בספריו שפורסמו בעברית, רומנית וצרפתית.
פרסים ואותות הוקרה
- ברומניה:
- פרס "וסילה אלכסנדרי" - עבור אחד ממחזותיו
- מדליית הקולקטיביזציה" - עבור המחזה "אדמה ואחים" - על משפט רצח בכפר בעקבות סכסוך בין אחים על אדמה
- העיטור הלאומי לעמל של רומניה
- בישראל:
- פרס ירושלים-בריקמן
- פרס ציון
- הפרס לספרות של הסוכנות היהודית על מפעל חייו
מיצירותיו
מחזות
ברוקשטיין כתב כעשרים מחזות:
- ערד און ברידער (אדמה ואחים)
- 1948 נאכט שיכט Schimbul de noapte ("משמרת לילה"), מחזה על מרד זונדרקומנדו באושביץ.
הוצג לראשונה על במת התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט TES ב-1949 בבימויו של מאוריצ'יו סקלר
- 1953 Familia Grunwald - ביידיש - די משפחה גרינוואלד - (1957) ("משפחת גרינוולד"), מחזה בארבע מערכות (שבע סצנות) - הוצג לראשונה בתיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט TES, בבימויו של נלו בוצ'בסקי ובתיאטרון היהודי הממלכתי ביאש בבימויו של איזו שפירא ועם מוזיקה מאת ברנרד סגל
- 1957 - דור המדבר Generația din pustiu - מחזה במערכה אחת - הוצג לראשונה על במת TES בבימויו של אוטו רפפורט
- 1957 Întoarcerea lui Cristofor Columb צוריקער פון קריסטאפער קאלאמבוס (שובו של קריסטופור קולומבוס), מחזה.
- 1962 - Un proces fără sfârșit א נישט-פארענדיקטער פראצעס - הוצג בבכורה ב-TES בבימויו של ג'ורג'ה תאודורסקו
- הארבסט קלאנגען - צלילי סתיו
- אפגעשמינקט (פנים צבועות)
- ווייסע נעכט (לילות לבנים)
- 1964 - Fluturele alb - (הפרפר הלבן) - מחזה במערכה אחת
- 1969 - Întâlnire pe culmi - (מפגש בפסגות - על פגישה דמיונית בהרי המרמורש בין הבעל שם טוב להיידוק הרומני האגדי פינטיה האמיץ) - הוצג ב_TES בבימוי ג'ורג'ה תאודורסקו, מוזיקה:הרי מאיורוביץ'
- Un musafir neașteptat - א נישט-דערווארטער גאסט
- די שכנטע - (השכנה) - מחזה במערכה אחת - פורסם ב"קולטור ועגוועזער" בבוקרשט
פרוזה
- 1973 Confesiunea, (הווידוי) רומן, ספריית הפועלים
- 1975 Destinul lui Iaacov Maghid - (גורלו של יעקב מגיד-1977) שבעה סיפורים - ספריית הפועלים,
- 1977 - Trei istorii "שלוש היסטוריות" - הוצאת עקד - שלושה סיפורים היסטוריים
- 1979 - Aureola de staniol - סיפורים
- 1981 - Precum în cer aşa şi pe pământ - אין הימל וי אף דער ערד ("כמו בשמיים, כך גם על הארץ") - סיפורים חסידיים קצרים
- 1985 Poate chiar fericire "אולי אפילו אושר", סיפורים קצרים, הוצאת סיפריית פועלים.
- 1987 - Susurul apelor - סיפורים קצרים
- 1989 (אחרי מות הסופר) Capcana.Păpușa de cârpă "המלכודת - בובת סמרטוטים", ברומנית בהוצאת Panopticum בתל אביב, בעברית בהוצאת נמרוד, שני סיפורים על תקופת השואה.
לקריאה נוספת
- בערל קאגאן - "לקסיקאן פון יידיש-שרייבערס", ניו יורק 1986
- 1998 Israil Bercovici - O sută de ani de teatru evreiesc în Romania, Editura Integral București
קישורים חיצוניים
- באתר מוזיאון העם היהודי "אנו" בתל אביב
- האתר של אלפרד ברוקשטיין באתר הטכניון בחיפה
- הוצאת נמרוד - על י. ל. ברוקשטיין
- ערך "יוסף אריה ברוקשטיין (לודוויק ברוקשטיין)" מאת ראובן גולברג - ב"יידיש לקסיקאן" - 22.01.2016
- לרגל מלאות 95 שנה להולתדו של לודוביק ברוקשטיין - בעיתון "סיגטיאנול" בסיגט
95de ani de la nașterea scriitorului sighetean Ludovic Bruckstein
The Calvert Journal Paula Erizanu 17/10/2019 - My father understood the human soul’: remembering the Jewish-Romanian author whose Holocaust stories continue to inspire compassion
- [1] Paula Erzianu about the Trap by Ludovic Bruckstein 26 february 2020
הערות שוליים
