לוכד רוח
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
לוכד רוח (נקרא גם: מגדל רוח) הוא אלמנט אדריכלי מסורתי עתיק, המשמש ליצירת אוורור טבעי וקירור פסיבי במבנים שונים באזורים מדבריים או חמים. לוכדי רוח מגיעים בעיצובים שונים: חד-כיווני, דו-כיווני ורב-כיווני. לוכדי רוח נמצאים בשימוש נרחב בצפון אפריקה ובמדינות מערב אסיה סביב המפרץ הפרסי, אלמנט זה היה קיים במשך 3,000 השנים האחרונות עד להמצאת המזגן והמצאת החשמל במאה ה-19. בתחילת המאה ה-20 אף נעשו כמה ניסיונות של אדריכלים מודרניים במחצית השנייה של המאה העשרים להקים מבנים מודרניים שהם ישתלבו עם לוכד רוח בהם השתמשו בהם שוב, כדי להגביר את האוורור ולקצר את הביקוש לחשמל ואל מיזוג אוויר. באופן כללי עלות הבנייה של בניין מאוורר עם לוכד רוח היא פחות משל בניין דומה עם מערכות חימום, אוורור, ומיזוג אוויר קונבנציונליות. גם עלויות האחזקה נמוכות יותר בניגוד למזגנים ומאווררים מופעלים, לוכדי רוח הם אף שקטים לרוב וממשיכים לתפקד גם כאשר הכוח החשמל נפסק (עניין מיוחד במקומות בהם כוח הרשת אינו אמין ויקר, כמו הודו וקליפורניה). החל מתחילת המאה ה-21 נעשים ניסיונות דומים לשלב מבנים אקולוגיים ביחד עם לוכד רוח אך לרוב לוכדי רוח מסתמכים על "מזג אוויר המקומי" ותנאי מיקרו אקלים, ולא כל הטכניקות עובדות בכל מקום ועל כן יש לקחת בחשבון גם גורמים מקומיים בתכנון.
קישורים חיצוניים
