לונדיניום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף לונדוניום)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מטבע שהוטבע בלונדיניום

לונדיניום היא עיר עתיקה עליה נבנתה לימים בירת הממלכה המאוחדת - לונדון. העיר נוסדה לאחר הכיבוש הרומי של האי בריטניה בשנת 43 על ידי הקיסר הרומאי קלאודיוס. קלאודיוס שלח ארבעה לגיונות על מנת לכבוש את בריטניה לאחר שקיבל פניה מאחד מראשי השבטים הקלטים היריבים שהתגוררו באי. בריטניה הייתה מטרה אטרקטיבית לרומאים בשל עושרה במחצבים ובעבדים, וכן מאחר שהאי שימש גם כמקלט למורדים מפרובינקיות אחרות. קלאודיוס עצמו ביקר באי לאחר השלמת השלב הראשון של הלחימה, והביא עמו תגבורת המלווה בפילים.

לא נמצאו עדויות ארכאולוגיות להתיישבות באזור לפני שנת 50 לספירה וככל הנראה היו באזור חוות חקלאיות בלבד. העיר הייתה בירת הפרובינקיה הרומית בריטניה. ככל הנראה מן העובדה שלא נמצאו עדויות המצביעות על נוכחות צבאית בעיר והעובדה שטקיטוס מציין אותה כמרכז מסחרי חשוב, העיר כנראה היוותה קהילה של סוחרים שהיגרו לבריטניה מרחבי האימפריה.

מקור השם

השם במקור אינו שם רומאי והוא אף קדם לכיבוש הרומי, ואין יודעים מה משמעותו. ייתכן שמקורו בשם קלטי פרטי, וייתכן שמקורו אף בשפה שדוברה באזור עוד לפני בואם של הקלטים, שעליה איננו יודעים דבר. ישנה סברה לפי מקורו של השם במילה הקלטית "לונד" משמעה "אזור פראי". או "לין - דון" - המצודה (בקלטית: "דון") ליד הנהר (בקלטית: "לין").

ריצ'רד קואוטס סבר כי מקור השם במילים הקלטיות "פלוו נידה" שמשמעם "הנהר הזורם"[1].

היסטוריה

הקמת העיר

העיר נוסדה על ידי האימפריה הרומית לאחר כיבושה של בריטניה על ידי הקיסר הרומאי קלאודיוס בשנת 43. ככל הנראה העיר נוסדה כיישוב אזרחי ולא כמחנה צבאי, בשנת 47 לספירה[2]. העובדה שלא התגלו בעיר כל סימנים לקיומו של מחנה צבאי תומכת בסברה לפיה הקמת העיר הייתה יוזמה פרטית של סוחרים.

העיר נוסדה במקום בו רוחבו של נהר התמזה היה צר דיו על מנת לאפשר הקמת גשר עץ על הנהר מחד, אולם עמוק דיו לאפשר הגעת ספינות אל העיר. שרידי רציף רומאי התגלו בשנת 1981 בסמוך למקום בו ניצב כיום גשר לונדון.

כתובות שהתגלו בעיר הראו שהלטינית הייתה השפה הרשמית בעיר, אולם ככל הנראה מרבית התושבים דיברו ברטונית (עגה קלטית הדומה לשפה הולשית).

מעמד העיר לונדיניום

מעמדה של העיר לאחר הקמתה אינו ברור. ככל הנראה לא הייתה קיוויטאס ("עיר חופשית"). העיר החלה כמוצב קטן בקצהו הצפוני של גשר העץ, אולם בהמשך הפכה למרכז מסחר מרכזי באזור אנגליה. מושבו הראשון של המושל היה בעיר קאמולודונום (כיום קולצ'סטר שבאסקס), ורק לאחר שלונדיניום הפכה למרכז מסחרי עבר אליה המושל.

המאה הראשונה

זמן קצר לאחר הקמת העיר הפכה לעיר המסחר העיקרית בדרום אנגליה. טקיטוס מציין כי כבר כעשר שנים לאחר הקמת העיר יש בה "negotiatores" - "סוחרים המנהלים משא ומתן" - אנשי עסקים. שטחה הראשוני של העיר היה קטן ביותר אולם תושביה הגיעו מכל רחבי האימפריה הרומית וייבאו חפצים מכל רחבי האימפריה.

מרד בודיקה

בשנת 60, כ-15 שנה לאחר ייסוד העיר, תקפו את העיר האיקני ובראשם המלכה בודיקה. חפירות ארכאולוגיות גילו שכבת אפר מתקופה זו המעידים כי העיר, העשוייה עץ, נשרפה. בודיקה, בניסיון לשחרר את ארצה משליטת הרומאים, תקפה קודם את הבירה הרומית - קמולודונום, ולאחר מכין הביסה את הליגיון הרומי שנשלח מלינדום (היום לינקולן שבלינקולנשייר). לאחר שני ניצחונות אלה תקפה וכבשה את העיר המסחרית לונדיניום. ההיסטוריון טקיטוס מציין כי הגנרל הרומי גיוס סואטוניוס פאולינוס שלח כוחות צבא להגן על העיר אולם נסוג מפני כוחותיה של בודיקה, כאשר תושבי העיר הרומאים שנותרו בה נשחטו. בתגובה, הוציא פאולינוס להורג כ-70,000 בריטנים מקומיים. על פי מסורות מקומיות נערך הקרב בין בודיקה לפאולינוס בקינגס קרוס - ככל הנראה בשל העובדה שבימי הביניים עמד במקום כפר בשם "באטל" (קרב). טקיטוס מתאר את אתר הקרב כ"אזור סלעי שבסמוך לו יער" אולם הוא אינו מתאר את נהר פליט שנמצא במקום. לאחר שהפסידה בקרב, על פי המסורת, התאבדה בודיקה בנטילת רעל. העיר ההרוסה שוקמה במהרה, ובתוך כעשור שבה להיות המרכז המסחרי של אנגליה, ותוך זמן קצר העיר הגדולה ביותר בבריטניה. בשלהי המאה הראשונה הפכה העיר לבירת הפרובינציה של בריטניה.

המאה השנייה והמאה השלישית

פסל ברונזה של ראשו של הקיסר אדריאנוס שנמצא בלונדון.

במהלך המאה השנייה לספירה, הגיעה העיר לונדיניום לשיאה. הקיסר הרומאי אדריאנוס ביקר בעיר בשנת 122, וככל הנראה לכבוד ביקורו נבנו מספר רב של מבנים ציבוריים גדולים. זמן קצר לאחר הביקור נהרסה העיר בשריפה גדולה - אף כי שריפה זו אינה מוזכרת בכתבי התקופה.

לונדיניום התאוששה מהשריפה (השנייה בתולדותיה) תוך זמן קצר, ובשנת 140 התגוררו בה בין 45,000 ל-60,000 תושבים[3], ונבנו בה בזיליקה (הגדולה ביותר צפונית להרי האלפים), ארמון למושל הרומאי, מקדשים רבים, מרחצאות וכן מוצב עבור משמר העיר.

בסמוך לאזור גשר לונדון של ימינו ניצב הנמל הרומאי הגדול, וככל הנראה נמל נוסף ניצב בעברו השני של הנהר, באזור סאת'רק.

במהלך המחצית השנייה של המאה השנייה קטנה העיר באוכלוסייתה ובשטחה. ככל הנראה נפגעה העיר במגפה, ממנה לא התאוששה העיר עד התקופה הסקסונית.

הקמת חומת לונדון

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חומת לונדון

בין השנים 190 ו-225 הוקפה העיר בחומה. חומה זו הייתה הפרויקט השלישי בגודלו בפרובינקיניה, אחרי חומת אדריאנוס ומערכת הכבישים שנבנתה. אורכה של החומה היה כ-3 ק"מ, גובהה כ-6 מטרים ורוחבה כ-2.5 מטרים.

שריד של חומת לונדון

לא ברור מה הייתה הסיבה להקמת החומה, אולם ייתכן שהיא נבנתה כתגובה לפלישה הסקוטית לאנגליה, ולאור צליחת הסקוטים את חומת אדריאנוס בשנות ה-80 של המאה השנייה. ישנם היסטוריונים הסבורים כי החומה נבנתה בשל משבר פוליטי שהתגלע בצמרת הממשל הרומאי בשנות ה-90 של המאה השנייה, עת ספטימוס סוורוס וקלודיוס אלבינוס, מושל בריטניה, טענו שניהם לכס הקיסר. לפי סברה זו, ייתכן שהחומה נבנתה על ידי אלבינוס להגנה מפני יריבו (שהביס אותו בשנת 197). החומה שרדה בשלמותה עד לאמצע המאה ה-18, ועד לראשית המאה ה-19 כבר נהרסה ברובה.

בניית החומה הביאה לפיתוחה של לונדון בראשית המאה השלישית, ועדויות ארכאולוגיות מראות גידול בבנייה בעיר ובמסחר בה. במסגרת הרפורמות שביצע סוורוס, חולקה בריטניה לשתי פרובינקיות: בריטניקה סופיריור שבירתה הייתה לונדיניום, ובריטניקה אינפריור שבירתה הייתה אבורקום (לימים יורק).

בניית החומה לא מנעה תקיפות של הסקסונים על העיר בשלהי המאה השלישית. תקיפות אלה הביאו לבניית החומה גם מצד הנהר של העיר בשנת 255.

מרד קאראוסיאוס

בשנת 286 מרד מרקוס אורליוס קראסיוס, המפקד הצבאי הרומאי בבריטניה, נגד השלטון הרומי והכריז על עצמו קיסר בריטניה הרומית. קאראוסיאוס שלט במשך שבע שנים עד שנרצח על ידי אלקטוס, שר האוצר שלו. בשנת 296 פלש הגנרל הרומי קונסטנטיוס כלורוס לבריטניה וכבש אותה מחדש. צבאו כבש ובזז את לונדיניום. בעקבות כיבוש העיר והשבתה לשלטון רומי נבנו מרחצאות חדשים בפורום של העיר בשנת 300 לספירה.

המאה הרביעית

במחצית הראשונה של המאה הרביעית שגשגה העיר ונבנו סביבה וילות רבות המעידות על עושרם של סוחרי העיר. במחצית השנייה של המאה הרביעית השפיעו התקפות של ברברים מהצפון על הסחר. התקפות של פיקטים וסקוטים על צפונה של בריטניה הרומית פגעו בכלכלה. בעקבות מתקפות אלה חוזקו חומות העיר ונבנו סביב החומות 20 מגדלי שמירה על מנת לחזקה. בשנת 386 שונה שם העיר לונדיניום ל"אוגוסטה", בעקבות חלוקה מחודשת של הפרובינקיה (איחוד שני חלקיה) והפיכת העיר לבירת הפרובינקיה כולה.

בשנת 382 מרדו כוחות הצבא שהיו בבריטניה והכריזו על מאגנוס מאקסימוס כעל קיסר בריטניה הרומית. הוא הובס על ידי תיאודיסיוס הראשון בשנת 388.

בשלהי המאה הרביעית ירד מעמדה של העיר ומבני הציבור שבה נפגעו מחוסר תחזוקה.

ירידת העיר ונטישתה

בראשית המאה החמישית עם ירידתה של האימפריה הרומית, והתקפות הברברים בגאליה ובספרד ניתקו את דרכי המסחר בין בריטניה הרומית למרכז האימפריה. קונסטנטינוס השלישי, מפקד הצבא הרומי בבריטניה הכריז על עצמו כקיסר בריטניה הרומית, ובהמשך אף כקיסר האימפריה הרומית המערבית ויצא בראש צבא לכבוש את רומא. בשנת 410 פנו רשויות העיר לעזרת הקיסר הונוריוס וביקשו את עזרתו כנגד שלטונו של קונסטנטינוס השלישי. הקיסר דחה את פנייתם - דחייה שמשמעותה סיום שלטונה של רומא בבריטניה.

הפסקת השלטון הרומי בבריטניה הביאה להחלשות כוחות הצבא בה, ולפלישות של שבטים גרמניים: האנגלים, הסקסונים היוטים והפריזיאנים.

על פי כתבי ההיסטוריונים בדה וגילדאס, בשנת 449 הוזמנו הסקסונים והאנגלים על ידי מלך בריטניה וורטיגרן לשמש כצבא שכיר ולהגן על בריטניה מפני הפיקטים והסקוטים. עדויות ארכאולוגיות מתקופה זו מעידות שעדיין התגוררו בעיר משפחות של סוחרים עשירים שהתגוררו בווילות בדרום מזרח העיר, אולם עד סוף המאה החמישית, בשל ניתוקם של קווי המסחר, ניטשה העיר, ונותרה בלתי מיושבת עד המאה התשיעית.

תיאור העיר

גבולות העיר

שטחה של העיר לונדיניום הייתה כשטח הסיטי של לונדון - העיר שכנה ממערב לגבעה עליה נמצאת היום מצודת לונדון וגבעת לודגייט, והשתרעה מערבה לאורך נהר התמזה למרחק של כ-1.5 ק"מ. בצפונה הגיעה העיר עד אזור בישופסגייט וקריפלגייט (בסמוך למוזיאון העיר לונדון של ימינו), וממערב הגיעה עד אזור אכסניות המשפט של ימינו. מדרום לנהר, באזור סאת'רק של ימינו, היה פרוור מגורים שלא הוקף בחומה.

מבני העיר

באזור בו ממוקמת כיום תחנת רחוב קנון התגלה מבנה גדול אשר רבים משערים כי היה ארמונו של המושל (ה"פרטוריום"). בחפירות שנערכו במקום התגלו שהמבנה כלל גן נרחב, בריכות מים ומספר אולמות אירוח גדולים המעוטרים בפסיפסים. המבנה נבנה במאה הראשונה והורחב במאה השנייה, וכלל הנראה נעשה בו שימוש בשנת 300 לספירה[4].

במרכזה של העיר ניצב הפורום של העיר. פורום זה היה הפורום הגדול ביותר צפונית להרי האלפים ומבנה הפורום היה ריבוע שממדיו 168 על 167 מטרים. הפורום נבנה בשני שלבים - הראשון זמן קצר לאחר מרד בודיקה, שכלל כיכר עיר וסביבה חנויות, והשני - כיכר גדולה יותר שבאחת מצלעותיה נבנתה בזיליקה[5]. בצפונה של העיר התגלו שרידי אמפיתיאטרון (בסמוך למקום בו ניצב היום בניין הגילדהול), וכן ברחבי העיר התגלו מספר מבני מרחצאות - בהם מבנה מרחצאות ציבוריים באזור גבעת האגין הסמוכה לתמזה (מבנה שנבנה במהלך המחצית השנייה של המאה הראשונה, ונהרס בראשית המאה השלישית).

מקדשים

בעיר התגלו שרידים של מספר מקדשים רומאיים, הידוע שבהם הוא מקדש מיתרס. מבנה זה התגלה בשנת 1954 וכלל כתובת המבהירה את מטרת המבנה. מתיאורי העיר ידוע כי היו בעיר מקדשים לאלילים נוספים, הגדול שבהם הוקדש ליופיטר, אולם מבנה זה טרם התגלה. שרידי מקדש לאלילה איזיס התגלו באזור סאת'רק בגדה הדרומית של התמזה. מספר שרידי בניינים שהיו ככל הנראה מקדשים התגלו דרומית לפורום, ושרידי מבנה מעגלי שהתגלה במערב העיר וכן שרידי מבנה שהתגלו באזור גבעת פיטרז היו ככל הנראה אף הם מקדשים, אולם לא ידוע למי הוקדשו.

רובעי המגורים

רצפת פסיפס של בית מגורים.

מרבית מבני המגורים בעיר, במאה הראשונה, נבנו עץ. במהלך המאה השנייה החלו להיבנות בעיר מבני אבן. מבני המגורים של עשירי העיר היו רחבי ידיים, וכללו ציורי קיר ורצפות פסיפס, וכן התגלו בעיר כלי בית עשויים חרס שהובאו מרחבי האימפריה, המראים את יציבותה של הכלכלה ואת תרומת המסחר לעושרה של העיר.

ראו גם

לקריאה נוספת

Peter Ackroyd, London, The Biography ,Vintage, 2001

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לונדיניום בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ סברות בדבר מקור שמה של העיר לונדון.
  2. ^ תיאור חפירות ארכאולוגיות ברחוב פולטרי בהם התגלו שרידי היישוב הרומי.
  3. ^ לונדון הרומית
  4. ^

    P. Marsden, The Excavation of a Roman Palace Site in London, In: Trans. London and Middlesex Archaeological Society, 1961-71, 26 (1975:1-102).

  5. ^
    P. Marsden, The Roman Forum Site in London. Discoveries before 1985, London 1987 מסת"ב 0-11-290442-4


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0