לייגר
 לייגר
| |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| משפחה: | חתוליים |
| סוג: | פנתר |
| מין: | צאצא של אריה זכר ונקבת טיגריס |
הלייגר (אנגלית: Liger) הוא בן-כלאיים של אריה ושל נקבת טיגריס (מקור שמו הוא הלחם של המילים האנגליות ל"אריה" ול"טיגריס" - Lion ו-Tiger).
מאפיינים
הלייגר גדול מהוריו.[1]כי לא יורש מאימו (הטיגריסית) גן מעכב גדילה הקיים בלביאה, ולעומת זאת יורש מאביו (האריה) גן מעודד גדילה. (תופעה הפוכה קיימת במקבילו הטייגון). לייגרים גדלים גופנית עד הגיעם לגיל שש. בעבר סברו בטעות כי בלייגר מופרש הורמון גדילה כל חייו באופן כזה שאינו חדל לגדול פיזית.
הלייגר יחד עם הטיילייגר הם החתולים הגדולים ביותר הקיימים, אולם בטבע החתולים הגדולים ביותר הם טיגריסים מתת המין טיגריס סיבירי.
נכון לספטמבר 2013 הלייגר הגדול ביותר שתועד היה "הרקולס". משקלו היה 418.2 ק"ג, אורכו 3.33 מטר וגובהו 1.25 מטר בכתפיים[2].
הלייגר הזכר עקר. לייגר ממין נקבה, לעומת זאת, לרוב פורייה, ומסוגלת להעמיד צאצאים.
הלייגר מתאפיין בפסים הדומים לפספוס הטיגריס, ובצבע חום-צהבהב הדומה לאריה. הגורים נושאים את רעמת האריה, שנעלמת אט אט עם הגיל, כאשר בחלק מהמקרים נשאר רק סימן לכך שהייתה רעמה ובחלק נשארת רעמה קטנה. התנהגותו חברתית כמין אביו האריה, אך אוהב לשחות תכונה טיגריסית מובהקת, אריות כמו רוב החתולים אינם אוהבים מגע עם מים.
ישנן עדויות שונות לאורך ההיסטוריה על קיומם של לייגרים, כגון גילוף של גורי הלייגר שנעשה על ידי G.B. Whittaker בשנת 1825, ציורים, שני גורים שנולדו בשבי בשנת 1837 והוצגו לויליאם הרביעי ווויקטוריה, ועדויות שונות משנת 1900 ואילך. משקלו וגודלו של הלייגר אינו מאפשר לו לצוד מחמת חוסר היכולת שלו לרדוף אחרי טרף נמלט, וכך, גם אם ירגילו לייגר לטבע, סביר להניח כי הוא ימות מרעב. הלייגרים יכולים אפוא להתקיים רק בגני חיות. הלייגר נוטה למות בגיל צעיר בגלל פגמים גנטיים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Liger cubs nursed by dog in China" (באנגלית בריטית). 2011-05-24. נבדק ב-2019-02-25.
- ^ Largest living cat, Guinness World Records (ב־British English)
