ליסיפריה קנגוג'אם
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ליסיפריה קנגוג’אם (באנגלית: Licypriya Kangujam, ילידת 2 באוקטובר 2011) היא פעילה הודית למען איכות הסביבה. בשנת 2019 זכתה במספר פרסים על פעילותה, ונבחרה לפרויקט מיוחד של האו"ם בשם "צעירים למען האקלים והעתיד", יחד עם גרטה טונברי וג'יימי מרגולין. לפי העיתון טיימס אוף אינדיה היא פעילת האקלים הצעירה ביותר בהודו.
קורות חייה
ליסיפריה קנגוג’אם נולדה ב-2 באוקטובר 2011 בכפר באשיקונג, במחוז מניפור בצפון-מזרח הודו. בגיל 7 החלה להתעניין בנושא שינויי אקלים, וביוני 2019, בגיל שבע וחצי, הפגינה מול בניין הפרלמנט ההודי ודרשה שראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, יחוקק חוקים לטיפול במשבר האקלים.
מחאת האקלים באנגולה
ליסיפריה קנגוג’אם הוזמנה בספטמבר 2019 ללואנדה, בירת אנגולה, כדי להשתתף בפורום אונסק"ו בנושא משבר האקלים, בו השתתפו בין השאר גם נשיא אנגולה ז'ואאו לורנסו, נשיא מאלי איברהים בובאכר קיטה, נשיא נמיביה האגה גיינגוב, נשיא הרפובליקה של קונגו דניס ססו-נגוסו, חתן פרס נובל לשלום דניס מקווגי, והמזכירה הכללית של אונסק"ו אודרה אזולאי.
מחוץ לכותלי הדיונים ארגנה קנגוג'אם מחאת אקלים בלואנדה שבה השתתפו כ-50,000 ילדים ובני נוער, שקראו למשתתפי הוועידה לפעול מיידית כדי להציל את עתידם.
צעדת אוקטובר 2019
ב-21 באוקטובר 2019 קנגוג’אם פתחה את "צעדת אוקטובר הגדול" בשער הודו בדלהי, יחד עם אלפי משתתפים. הצעדה התקיימה במקומות שונים בהודו, ומשתתפיה דרשו טיפול מיידי במשבר האקלים וחקיקת חוקי אקלים בהודו. בראיון לעיתונות אמרה קנגוג’אם: "עד היום רק 5 מדינות, שהן ניו זילנד, אוסטרליה, בריטניה, מקסיקו ופרו, חוקקו חוקים לטיפול בשינויי אקלים, אבל 98% עדיין לא עשו זאת, כולל הודו. אנחנו צועדים בקריאה למנהיגי העולם לחוקק חוקי אקלים בהקדם האפשרי כדי שיוכלו לווסת פליטת גזי חממה בשביל להציל את כדור הארץ ואת עתידנו. הם צריכים להתאחד ולפעול עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי." עוד ציינה כי בניגוד למדינות מפותחות אחרות, אזורים כפריים בהודו כבר הושפעו משינוי האקלים, בעיקר במגזר החקלאי, שמתקשה להתמודד עם נזקי האקלים.
ערכת הישרדות לעתיד
ב-4 באוקטובר 2019 ליסיפריה קנגוג’אם הציגה מכשיר סמלי בשם SUKIFU (ראשי תיבות של Survival Kit for the Future – "ערכת הישרדות לעתיד") לסינון זיהום אוויר.
המכשיר, שנוצר לאחר שנודע לה על בעיית זיהום אוויר חריפה בדלהי (אנ'), אינו משתמש בכימיקלים או בחשמל, ומיוצר מחומרים ממוחזרים. הוא מורכב מתרמיל גב שקוף ובתוכו עציץ עם צמח. לחלקו העליון מחוברים צינור ומסכת פנים, המאפשרים לנשום אוויר צח, בדומה למיכל חמצן. חלקו התחתון של התרמיל מנוקב ומזרים לצמח אוויר המסונן דרך ארבע שכבות של פחם פעיל.
קנגוג’אם השתמשה במכשיר בהפגנה מול בית המחוקקים בהריאנה. הוא עוצב על פי דגם שהוצג בתערוכה "סיור על הפלנטה" של האמן הטאיוואני צ'י צ'יו.[1]
פעילות בינלאומית
קנגוג'אם הייתה בין משתתפי ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2019) במדריד, והפצירה במנהיגי העולם לפעול בנושא שינויי האקלים. היא קיבלה שבחים על נאומה ממזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, שציין כי נוכחותה מהווה תזכורת על מחויבותנו כלפי הדורות הבאים.
קנגוג’אם הגישה בוועידה תזכיר "בשם ילדי העולם". התזכיר מורכב מארבעה עמודים בהם היא קוראת ליצור עתיד טוב יותר לכל הילדים ברחבי העולם.
השתתפה גם בדיוני "שבוע האקלים באסיה-פסיפיק" של האומות המאוחדות שנערך בבנגקוק, תאילנד בספטמבר 2019.
בשנת 2020 פרסמה מכתב למשתתפי הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. המכתב, שנכתב יחד עם גרטה טונברי ופעילים נוספים למען איכות הסביבה, קורא לחברות, בנקים וממשלות להפסיק מייד לסבסד דלק מאובנים. "אנחנו לא רוצים שהדברים האלה יתבצעו עד 2050, 2030 או אפילו 2021, אנחנו רוצים שזה יקרה עכשיו - ממש ברגע זה. אנו קוראים למנהיגי העולם להפסיק להשקיע בדלק מאובנים שנמצא בלב ליבו של המשבר העולמי הזה. במקומו, עליהם להשקיע כספים בטכנולוגיות קַיָּמוּת קַיָּמוֹת, במחקר ובשיקום הטבע. הרווח לטווח הקצר אינו עדיף על יציבות החיים לטווח הארוך."
פרסים והוקרה
קנגוג'אם קיבלה מספר פרסים במהלך שנת 2019, בהם פרס על שם ד"ר עבדול קאלאם, "פרס השלום העולמי לילדים" מטעם המכון לכלכלה ושלום (אנ'), פרס הודו לשלום, ואות הוקרה מהעמותה האמריקאית המארגנת את אירועי יום כדור הארץ.
קישורים חיצוניים
- האם הדור של גרטה תונברג יצליח לפתור את משבר האקלים?, באתר מעריב, 5 בדצמבר 2019
הערות שוליים
- ^ Voyage on the planet: contemplating pollution with Chih Chiu, 31 במאי 2018 (באנגלית).
