מאיה בז'רנו
| לידה |
23 בפברואר 1949 (גיל: 75) ישראל |
|---|---|
מאיה בז'רנו (נולדה בישראל ב-23 בפברואר 1949) היא משוררת וסופרת ישראלית.
ביוגרפיה
מאיה בז'רנו נולדה בקיבוץ אילון בשנת 1949 ללאה בז'רנו, אחות ילדים, ולאון בז'רנו, יליד בולגריה, פעיל השומר הצעיר ומנהל מכון הרנטגן ביפו. בז'רנו גדלה בכפר חיטים וביפו, ובגיל 11 עברו הוריה לבת ים. בילדותה למדה כינור, תחילה בביתה ולאחר מכן מוזיקה וחליל צד אצל מורים פרטיים כחנוך תל אורן ושם טוב לוי.
בתום לימודיה בתיכון עירוני א' התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל האוויר. בהמשך החלה ללמוד באוניברסיטת בר-אילן, שם רכשה תואר ראשון ותעודת הוראה בספרות עולם, עברית ופילוסופיה. עם מוריה אז נמנו אסא כשר, חיים שהם וברוך קורצווייל.
עם סיום חוק לימודיה התיישבה בירושלים ולימדה ספרות בתיכוני ערב, אז גם החלה בלימודי ספרנות באוניברסיטה העברית, במקביל לעבודתה בבית הספרים הלאומי בגבעת רם.
באותה עת הכירה את פרופסור גבריאל מוקד, עורך כתב העת "עכשיו", שהכיר בכישרונה, ופרסם את ספר שיריה הראשון. משנת 1978 הוציאה לאור 9 ספרי שירה נוספים. ב-1989 הוציאה הזמרת שלומית אהרון אלבום בשם אישי ואהובי, שבו שרה 8 משיריה של בז'רנו, שהולחנו בידי ירון בכר ויובל דור.
בז'רנו היא זוכת פרס ברנשטיין על הספר "רצף השירים", פרס ראש הממשלה לספרות על הספר "מזמורי איוב" ופרס ביאליק על מכלול שיריה. בשנת 2016 קיבלה את פרס יהודה עמיחי לשירה.
כיום עובדת בספריית בית אריאלה, ובמסגרת זו מעבירה הוראת שירה והדרכה בסדנאות. מתגוררת בתל אביב ואם לבת.
מספריה
- בת יענה, 1978
- עבוד נתונים 52 : ששה מאמרים ומאמר על מוסד, הוצאת אל"ף, 1983
- רצף השירים, עיבודי הנתונים ושירים אחרים, עם עובד, 1987
- קול, סימן קריאה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987
- לוויתן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990
- השמלה הכחולה וסוכן הביטוח, סיפורים ומחזה, הוצאת כתר/עכשיו, 1992
- מזמורי איוב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1993
- הפרח הסקרן, סיפור ילדים, הוצאת ירון גולן, 1993
- אנסה לגעת בטבור בטני, שירים 1992–1997, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998
- דורסי לילה, עם ציורים מאת יגאל תומרקין, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000
- היופי הוא כעס, שירים 1994–2000 עם איורים מאת יעקב דורצ'ין, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001
- תדרים - מבחר מקיף של כל השירים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005
- "מדריך תיירים בעיר זרה" ירושלים: הוצאת כרמל, 2007
- התעוררתי בליבו של אלכסון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009.
- גרגרים, קשב לשירה, 2010.
- פגישה עם שחקנים, הקיבוץ המאוחד, 2014
- חלונות הזמן של אביגיל : אוטובידיוגרפיה, הוצאת ספרא, 2016 .
לקריאה נוספת
- גבריאל מוקד, ארבעה־עשר אטיודים על שירת מאיה בז'רנו ומבחר משיריה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2019.[1]
- נוית בראל, "כל סיפור הוא עיר זרה", עתון 77, גל' 323 (אב-אלול תשס"ז, אוגוסט 2007), עמ' 6.
- מאיה בז'רנו, "נגיעות של ספרים בחיי", בתוך רות קרטון-בלום (עורכת), מאין נחלתי את שירי - סופרים ומשוררים מדברים על מקורות השראה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2002, עמ' 223–233
- מאיה בז'רנו, וידוי כפירה, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 387–388, הוצאת כרמל, 2017.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: מאיה בז'רנו |
| ציטוטים בוויקיציטוט: היופי הוא כעס |
- מאיה בז'רנו, באתר "שירשת".
- מאיה בז'רנו, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- רשימת הפרסומים של מאיה בז'רנו, בקטלוג הספרייה הלאומית
- מאיה בז'רנו, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- מאיה בז'רנו, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- הספרים של מאיה בז'רנו, באתר "סימניה"
- סיגל נאור פרלמן, הרווח שבו "מקומות מסומנים לא מוגדרים מתעוררים בתנועה" : על שירתה של מאיה בז'רנו, מטעם 4, דצמבר 2005, עמ' 119–128
- עודד אסף, לא יהיה שיר ולא ציור עד שנשוב לחיות בלי דיכוי ופחד, באתר הארץ
- עכבר העיר אונליין, פתאום העגורים יצאו מהציור, באתר הארץ, 7.5.2008 - ראיון עם מאיה בז'ראנו
- דפנה שחורי, המשוררת מאיה בז'רנו וקנאת החצילים, באתר nrg, 5 ביוני 2009
- אלי הירש, על "התעוררתי בליבו של אלכסון", ידיעות אחרונות, 19/6/09
- רן יגיל, על מאיה בז'רנו כמשוררת כולית, באתר nrg, 13 ביולי 2009
- רן יגיל, שירה בציבור: מאיה בז'רנו, nrg , 30 באוגוסט 2010
- אורי הולנדר, פרלודים, המלחין באלמות שלו, באתר הארץ, 09/10/09
- מעין הראל, מאיה בז'רנו - אלכימאית היום-יום, באתר הארץ, 18/11/09
- עמיחי שלו, מלקטת גרגרים בשינקין, באתר ynet, 4 במאי 2010
- אלי הירש, על "גרגרים", ידיעות אחרונות, 10.12.10
- ארז שוייצר, "גרגרים" מאת מאיה בז'רנו, קולו של האוגר הקטן, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2010
- מאיה בז'רנו באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית באתר של נילי דגן
מאיה בז'רנו, במיזם "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות בישראל
איה אליה, סופרת לאחור, באתר "ידיעות אחרונות", 9 באוגוסט 2016- קרן דותן, מה קורה למשוררים בדרך אל הפרוזה?, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2016
- חגית בת אליעזר, האוטובידיוגרפיה של מאיה בז'רנו, "יקום תרבות", 29 בנובמבר 2017
משירי מאיה בז'רנו:
- אני
- מאיה בז'רנו, לרונה רמון על מות הבן אסף, באתר ynet, 3 בדצמבר 2009
- מאיה בז'רנו, המלט בתל אביב, באתר כתב העת אורות, 2007
- מאיה בז'רנו, שיר: תיירות נפש, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, מרץ 2019
- מאיה בז'רנו, מחזור שירים: בצל מחלה, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2019
הערות שוליים
- ^ רן יגיל, ספרו של גבריאל מוקד על מאיה בז'רנו מגרה לשוב ולקרוא בשירתה, באתר הארץ, 9 באפריל 2019
| הקודם: אהרן אלמוג, נורית זרחי, יורם קניוק |
פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם חיים באר, יואל הופמן, מרים רות 2002 |
הבא: דויד גרוסמן, אפרים סידון, חיה שנהב |
