מאיר צבי גרוזמן (מרצה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
מאיר צבי גרוזמן
תמונה גרוזמן.jpg

הרב ד"ר מאיר צבי גרוזמן (נולד בי"ד באלול תרצ"ה/ 12 בספטמבר 1935) הוא מרצה באוניברסיטת בר-אילן, סופר ואיש חינוך.

מאיר צבי היה מרצה באוניברסיטת בר-אילן, ומורה במדרשיית נעם פרדס חנה. ומראשוני המרצים בתנועות התשובה בארץ. הוציא לאור ספרים העוסקים בהגות ובמחשבת ישראל.

ביוגרפיה

מאיר צבי נולד בירושלים לחיים ולחיה שרה (חייקה), שעלו כחצי שנה קודם לכן מאוקראינה. למד בתלמוד תורה "יבנה", ולאחר מכן למד ארבע שנים בישיבת "תפארת צבי", משם המשיך עם כל כיתתו לישיבת חברון, כנסת ישראל, שם הוא קיבל תעודת סמיכה לרבנות מראשי הישיבה, הרב יחזקאל סרנא והרב משה חברוני.

בספטמבר 1957 שימש כר"מ בישיבה התיכונית-מקצועית "תורה ומלאכה" בכפר צבי סיטרין שבחוף הכרמל, ושנה לאחר מכן נתמנה כמנהל חינוכי של מוסד זה. בו זמנית עשה שירות צבאי מקוצר במסגרת הרבנות הצבאית, והועבר לסגל המילואים שלה. בהמשך סופח ליחידת המרצים של הרבנות הצבאית, ועד לשחרורו הסופי צבר מאות הופעות שבהן הרצה ולימד התרבות היהודית, לרוב יחידות צה"ל.

ב-1965 עבר לתל אביב ולימד בבתי ספר תיכוניים שונים. שנה לאחר מכן יצא עם רעייתו שפרה בשליחות חינוכית מטעם הסוכנות היהודית לניו יורק לשלוש שנים, שם לימד בבית הספר התיכון ישיבה דפלטבוש. שם גם התמחה בתלמוד ובפרשנות המקרא וקיבל את התואר MRE לאחר שכתב עבודת מחקר על רבי יוסף בכור שור, בהדרכתו של פרופ' משה צוקר.

עם שובו ארצה המשיך את לימודיו לקראת התואר השני באוניברסיטת בר-אילן, וכתב עבודת מחקר על "תולדותיהן של הלכות סוכה" בהדרכתו של פרופ' יצחק דב גילת. לאחר מכן המשיך את לימודיו לקראת התואר השלישי, וכתב עבודת מחקר על "תולדותיהן של הלכות נדה המתייחסות לימי טוהר" בהדרכתו של פרופ' דניאל שפרבר.

ב-1969 נתקבל כמרצה באוניברסיטת בר-אילן במחלקה לתלמוד ובמרכז ללימודי יסוד, ובעבודה זו שימש במשך 45 שנה עד שפרש לגמלאות, ואף לאחר מכן. בין השנים 1977–1979 שימש כראש המגמה לתושבע"פ במחלקה לתלמוד, ובמקביל עד ל-1991 שימש גם כמרצה במדרשה לבנות של האוניברסיטה.

בין השנים 1980–1991 שימש כמרצה ליהדות בבית הספר לפיקוד ולמטה (פו"ם) של צה"ל. באותן שנים לימד גם במכללת אורות ישראל קורסים ביהדות לקראת התואר הראשון. כמו כן, היה מרצה קבוע בקורסים שקוימו לרבנים צבאיים, ובהשתלמויות לעובדי הוראה וחינוך. בשנת 1988, בהיותו בשבתון בלונדון, לימד ב- Jews College ובשובו ארצה נתמנה כראש בית הספר ללימודי יסוד עד שנת 1992.

עם פרישתו לגמלאות עבר לעסוק בהוראת התלמוד ונספחיו במכללת "אורות" (מורשת יעקב) שברחובות לתלמידים הלומדים לקראת התואר השני.

פרט לעבודתו המדעית במסגרות אוניברסיטאיות ומכללות – עסק במקביל גם בהוראת התנ"ך ב"מדרשיית נעם" החל ב-1965 ועד ל-1998, במשך כשלושים שנה, והכין את תלמידי המוסד לבחינות הבגרות במקצוע זה.

בנוסף לעבודתו בהוראה ובמחקר, נדרש ונתבקש להופיע בפני המוני עם במסגרות פרטיות וציבוריות. הוא היה מרצה קבוע בסמינריונים לתודעה יהודית של 'אל המקורות', 'ערכים', 'אפיקים', 'אז נדברו', 'אל-עמי' ועוד, בערבי עיון, בימי זיכרון, בימי התשובה ובחגי ישראל. מסר שיעורים קבועים בתל אביב, ובמרכזים קהילתיים, בחוגי בית ובכנסים מזדמנים.

משפחה

גרוזמן היה צאצא מצד אביו לרבי ישעיהו הורביץ בעל השל"ה ולרבי יחזקאל לנדא בעל "הנודע ביהודה". נשא לשפרה זברובסקי, בת להורים יוצאי ליטא שהתגוררו בהרצליה והיו מראשוני המתיישבים. לזוג ארבעה ילדים.

פעילות פנים אוניברסיטאית

  • חברות בוועדות אוניברסיטאיות שונות: וועדת הסטטוס, הוועדה להווי דת, הוועדה לבחינת לימודי חוץ, הוועדה לשלוחות האוניברסיטה, הוועדה לחקר החינוך הדתי, וועדת הייעוץ ללימודי יסוד, הוועדה לבחירת רב הקמפוס, הוועדה להוצאה לאור של הדף לפרשת שבוע, וועדת הקבלה למחלקה לפילוסופיה, וועדת הקבלה למגורים במעונות, וועדת השירות הפסיכולוגי לסטודנט, וועדת ההוראה של המחלקה לתלמוד, וועדה מקצועית להעלאת דרגה, וועדה מטעם הדיקן לזהות יהודית, וועדה פנימית לשפיטת עבודות גמר מדעיות לקראת קבלת תואר, השתתפות בעריכת הספר "מפירות האילן" ב-1988.
  • השתתפות בכנסים מדעיים של המחלקה לתלמוד, של בית הספר לחינוך ושל בית הספר לעבודה סוציאלית.

פעילות אקדמאית חוץ אוניברסיטאית

  • חבר בוועדות ממשלתיות מטעם משרד החינוך והתרבות. האחרונה – בשנים 1996–1997 לתכנון מחודש של תוכנית הוראת התורה שבע"פ לכל מסגרות החינוך במדינה. חבר בוועדה מטעם עיריית ת"א להענקת פרס הרב קוק לספרות תורנית מחקרית.
  • הופעות בכנסים, בסמינרים ובימי עיון מטעם מוסדות, ארגונים ואגודות שעניינם תרבות, מדע, הלכה, חינוך, ביבליוגרפיה, דת, תפילה, ציונות ועוד.
  • חבר במערכות כתבי עת ופרסומים: ניב המדרשיה, שדה חמד ופרויקט התורה שבעל פה.
  • הופעות קבועות ברדיו: ב"קול ישראל" פינה קבועה לענייני הלכה, וב"קול חי" פינה קבועה למושגים יהודיים.

חסידות

גרוזמן שנולד במשפחה חסידית, חסידות רוז'ין-הוסיאטין, ממשיך מסורת משפחתית זו, ואף היה דבוק באדמור"י בית זה שגרו בתל אביב ברחוב ביאליק 19. עם הסתלקותו של האדמו"ר האחרון לבית הוסיאטין, הצטרף לחסידות סאדיגורא ונתקבל אליה בשנת תשכ"ט (1969) על ידי האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורא בעל "כנסת מרדכי". לאחר הסתלקותו קיבל את מרותו של ממשיך דרכו בעל "עקבי אבירים". לאחר הסתלקותו קיבל את מרותו של ממשיך דרכו בעל ה'עטרת ישראל', וכיום הוא חסידו של האדמו"ר רבי יצחק יהושע העשיל פרידמן. כחסיד הוא משתתף באירועים של חסידות זו ונוטל חלק בהתרחשויות ובהליכותיה של חסידות זו. בהכירו את הבתים הללו פרסם מאמרים וסיפורים על חסידות זו ואף פרסם ספרים אחדים (ראה להלן) על השושלות ודמויותיהן. בניו ממשיכים אף הם ללכת בדרך זו.

הקדשות

בין השנים 1985–2010 ניהל יחד עם ידידו הרב דב שחור את בית הכנסת "עטרת מרדכי" (הורונצ'יק) שברחוב בלוך 24 בתל אביב, לאחר פטירתו של בעל המקום. הניהול כלל את ארגון התפילה היומיומית, את מערכת השיעורים היומיומית, תחזוקת המקום והפיכת המקום למרכז סביבתי לתפילה ולתורה. ב – 2010 בהגיעו לפתח תקווה נתמנה כאחד משבעת האפוטרופסים הממונים על ההקדש של בית הכנסת "זכר חיים" שברחוב חפץ חיים פינת אחד העם. בנוסף לכך הקים בתרומתו את בית הכנסת "בית מאיר" שבביתר עילית, אשר בשנת תשע"ז נסתיימה בנייתו של המבנה הקבוע של בית הכנסת המכיל כשלוש מאות מקומות ישיבה ויותר. חנוכת הבית שהתקיימה בר"ח אדר תשע"ז הייתה אירוע המוני ומודגש מאוד בעיר.

פרסומים

מאמרי מחקר עיון וסיפורת

הרב ד"ר גרוזמן פרסם החל מסיון תשכ"ט (1969) עשרות רבות של מאמרי מחקר ומאמרי עיון בספרות התלמוד ובתנ"ך. המאמרים מוסבים על הלכות, תופעות לשוניות, מנהגים, אירועים, אגדה, תפילה ועוד. מקום מיוחד תופס הסיפור החסידי במאמריו, אולם אלה, בניגוד למאמרי מחקר ועיון, פורסמו רק בקבצים חסידיים היוצאים לאור במגזרים אלה.

ספריו

  • על חטא ותשובה – 50 שיחות על נושאי חטא ותשובה
  • על המועדים – 50 שיחות על חגי ישראל
  • על פרשת השבוע – שיחות עיון בפרשיות השבוע (2 כרכים)
  • מאיר אבות – 50 שיחות על פרקי אבות
  • קרא שמיטה – 50 שיחות בנושא שנת השמיטה
  • שיח מאיר – מאמרי עיון קצרים על הגדה של פסח
  • הגדת הוסיאטין – מתורתם של אדמור"י בית הוסיאטין על הגדה של פסח
  • מפנקסו של מרצה – עשרות סיפורים ומאורעות שהתרחשו במסגרת עבודתו כמרצה
  • אמרו צדיק – סיפורי מופת של אדמור"י בית הוסיאטין
  • כחותם על ליבי – על האדמו"ר ר' אברהם יעקב מסאדיגורא
  • ראיתי צדיק – אלבום בית אדמור"י הוסיאטין – מלווה במאמרים, עובדות וצילומים
  • תולדות יעקב – תולדותיהם של רבי יעקב פרידמן האדמו"ר השלישי לבית הוסיאטין ובנו רבי יצחק האדמו"ר הרביעי

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0