ישיבת תפארת צבי
 | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | חרדית. |
| תקופת הפעילות | נפתח מחדש בשנת תשמ"ט |
| מייסדים | הרב |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב אברהם קרמר |
| תלמידים | |
| 50 | |
| מיקום | |
| מיקום | שכונת בית ישראל |
ישיבת תפארת צבי היא ישיבה בירושלים. היא נוסדה בשנות ה-20 של המאה ה-20 כישיבה הקטנה הראשונה של היישוב החדש בירושלים בסגנון יהדות ליטא[1] ודגלה באסכולת סלובודקה.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 נפתחה הישיבה מחדש, לאחר הפסקה של שמונה שנים. היא פועלת מאז במתכונת של ישיבה גבוהה חרדית המיועדת בעיקר לבוגרי ישיבות תיכוניות מהזרם הדתי לאומי ומהזרם החרדי.
היסטוריה
הישיבה הוקמה בשנת תרפ"ח, ונקראת על שם הרב נתן צבי פינקל "הסבא מסלבודקה". מסוף שנות ה-30 החלה לשמש כישיבה קטנה שתכליתה להכין בחורים צעירים לישיבת חברון בירושלים. ראש הישיבה הראשון היה רבי ראובן טרופ (בנו של רבי נפתלי טרופ, שלאחר מכן התמנה לראש ישיבת היישוב החדש בתל אביב). בהמשך התמנו לראשי ישיבה הרב שלמה צימבליסט (בנו של הרב יהושע צימבליסט), הרב מיכל דוד שלפוברסקי והרב יחזקאל פרצוביץ (חותנו של ראש הישיבה הרב אפרים צוקרברג). בסוף שנת תשמ"א נסגרה הישיבה.
מבוגרי הישיבה:
- רבי חיים קמיל, ראש ישיבת אופקים.
- רבי שמואל יעקב בורנשטיין, ראש ישיבת קריית מלך בבני ברק.
- הרב שלמה כץ, מראשי ישיבת חברון.
- הרב דוד כהן, ראש ישיבת חברון וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
- רבי אליהו ברוך פינקל, מראשי ישיבת מיר.
- רבי רפאל שמואלביץ, מראשי ישיבת מיר.
- הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל.
- הרב צבי רוטברג, ראש ישיבת בית מאיר.
- הרב ישעיהו גולדשמידט, אב"ד תל אביב.
- הרב אליהו טופיק, ראש ישיבת באר יהודה.
- רבי זלמן נחמיה גולדברג, חבר בבית הדין הרבני הגדול.
- רבי אריה לייב לוי, ראש ישיבת הנגב-שכר שכיר וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
הישיבה כיום
בשנת תשמ"ט נפתחה הישיבה מחדש בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים על ידי הרב אפרים צוקרברג (שהיה אחד הר"מים בתקופה הראשונה של הישיבה), בוגר ישיבת בני עקיבא כפר הרואה, ישיבת סלובודקה וישיבת מיר בירושלים. הרב צוקרברג כיהן כראש הישיבה עד לפטירתו בשנת ה'תשע"ו. בגלגולה החדש מיועדת הישיבה לבוגרי ישיבות תיכוניות, בפרט ישיבת 'יבנה' בחיפה. אין בישיבה הטפה ישירה להפיכת התלמידים לחרדים, אולם רבים מהם מצטרפים לציבור החרדי במשך לימודיהם בישיבה.
תלמידי השנה הראשונה לומדים בחברותות עם אברכים. חלקם לומדים עם ראש הישיבה או רבניה.
ראש הישיבה הוא הרב אברהם קרמר. הרב אשר אריאלי, ממגידי השיעורים המרכזיים בישיבת מיר, מוסר בישיבה שיעורי עיון בגמרא פעמיים בשבוע (שלישי ושישי). הר"מים הם הרב יואל צבי גליק, המהווה גם משגיח שני, הרב רפאל רוט, ר"מ שיעור א', והרב יאיר גרינבוים, ר"מ של שאר השיעורים. כולם חתנים של הרב צוקרברג. כמשגיחים בישיבה שימשו בעבר הרב זבדי, חתנו של הרב יצחק זילבר, והרב דוד היימן, ראש ישיבת "מבקשי השם". היום משמש בתפקיד זה הרב גדליה סלומון שגם אחראי על ציוות החברותות. בעבר העבירו שיעורים בישיבה הרב אביגדור נבנצל, הרב יצחק גלצר, הרב אברהם גולדיש, והרב מרדכי נויגרשל.
עד שנת תשס"ט שכנה הישיבה בשכונת סנהדריה המורחבת. כיום היא שוכנת בפאתי שכונת בית ישראל ולומדים בה כ-50 תלמידים. שיעור א' כולל כ-20 תלמידים מדי שנה.
רוב הבחורים בישיבה משתייכים לשיעור א' ולשיעור ב'. בודדים נשארים בישיבה לשנה שלישית. רוב הבחורים פונים להמשך דרכם בעולם הישיבות החרדי.
מבוגרי הישיבה המחודשת:
- ידידיה מאיר, עיתונאי
- ח"כ מיכאל מלכיאלי מש"ס
קישורים חיצוניים
- שמחה עלברג, "הפרדס-ספר היובל", 1951, מאמר- "ישיבות ארצישראליות" עמ' 442–443. באתר HebrewBooks
- אתר הישיבה
- דף הישיבה במדריך העולמי למוסדות תורה וחסד
הערות שוליים
- ^ בשונה מהישיבות של היישוב הישן שהיו עד אז, כמו ישיבת עץ חיים וישיבת מאה שערים. לפני כן נפתחו ישיבות "אור זורח" ביפו ותפארת ישראל בחיפה.