מבחן סיכה
מבחן סיכה או מבחן מחט הוא מבחן המצריך זיכרון חזותי ברמה גבוהה. המבחן נערך לרוב כאשר הספר המשמש כחומר למבחן מונח סגור לפני הנבחן, והוא צריך להוכיח את בקיאותו בידיעת הטקסט של תוכן הספר לפי מיקומו המדויק. המיקום נבחר על ידי הנחת אצבע או סיכה על כריכת הספר (או על אחד מדפי הספר הקודמים לדף עליו נערך המבחן). לרוב המבחן מתבצע על ספרי קודש בהם קיימת שמירה על עימוד הטקסט בפורמט של צורת הדף (צורת עימוד עקבית הנשמרת בכל מהדורות הספר). המבחן נחשב כהוכחה לזיכרון חזותי ברמה גבוהה. ידיעה ברמה זו מאפיינת תלמידי חכמים רבים המצוינים בכך.
הבחינה
בעריכת מבחן סיכה מניחים את הספר לפני הנבחן, כשהוא סגור או פתוח במקום אחר מהמקום עליו נערכת הבחינה. הבוחן מניח את אצבעו בנקודה מסוימת, ומורה לנבחן לומר את הטקסט המופיע באותו המיקום בעמוד בדף נקוב מדפי הספר. על הנבחן לומר את הטקסט המופיע באותו המקום עליו נשאלה השאלה. פעמים רבות יידרש הנבחן לומר את הטקסט המדויק כלשונו בספר[1]. צורת המבחן, הדורשת בקיאות לפי מקום מוגדר ביותר, מקנה לו את השם "מבחן סיכה". אמנם לפעמים אכן נערך המבחן בנעיצת סיכה או מחט[2].
קיימת גם גרסה קשה של המבחן, בה לא ננקב דף מסוים מדפי הספר, אלא על הנבחן לשער את הדף הנקוב לפי עומק חדירת המחט. בגרסה קשה יותר, היה על הנבחן לומר את כל המילים שדרכן חדרה המחט בכל הדפים דרכן חדרה אל הספר[3].
הבחינה נערכת לרוב כהפגנת בקיאות הנבחן וזיכרונו המיוחד את הטקסט עליו הוא נבחן. המבחן משרת גם מטרה משנית של דרבון תלמידים לשינון החומר הנלמד, או לשקדנות וחזרה, עד לרמת ידיעה כזו.
מבחן זה מופיע לראשונה במאה ה-20. במקור, מופיעה הבחינה כמי שרווחה בעיקר בישיבות ליטא[4]. בהמשך התפשט המבחן גם לישיבות נוספות. מפורסמת בהקשר זה היא ישיבת בניין אב שבראשות הרב דוד אברהם.
קיימים רבנים ותלמידי חכמים המפורסמים בהקשר זה, או שצוינו במיוחד ככאלו הבקיאים בתלמודם ברמה של "מבחן סיכה"[5]. בקיאות ברמה של "מבחן סיכה" נחשבת לרמה גבוהה או מיוחדת של ידיעת התורה[6].
ספרים שעליהם נערכת הבחינה
מבחן הסיכה מתבצע בעיקר על התלמוד בבלי עם פירוש רש"י ותוספות, זאת בשל שימור צורת הדף של עמוד הגמרא בכל הדפוסים מאז הודפס בדפוס ונציה בוונציה בשנים ה'ר"פ–ה'רפ"ג (1520–1523). אמנם המבחן מתקיים גם בספרים תורניים נוספים בהם קיימת צורת-הדף, כמו תלמוד ירושלמי, שולחן ערוך בחלק ממהדורותיו, משנה ברורה ועוד.
ביקורת
קיימים כאלו המבקרים את שיטת המבחן הבאה להוכיח את ידיעת התורה כאשר היא נערכת על ספרים תורניים, בטענה כי אין זו ידיעת התורה האמיתית, שאין ידיעת התורה נחשבת לדבריהם כידיעה אמיתית אלא אם היא על גוף התוכן ולא על מיקומו בעמוד. בין המבקרים קיימים כאלו הטוענים כי ביצוע המבחן מעודד באופן עקיף התמקדות בזכירת הטקסט לפי מיקומו בעמוד, בעוד שזה בא על חשבון הבנת התוכן. גם מאלו שלא התנגדו במפורש למבחן הסיכה, או שאף עודדו זאת, יש שהדגישו כי אסור לידיעה ברמה כזו לבוא על חשבון הבנת הנלמד באופן עמוק ונרחב[7].
לקריאה נוספת
- ד"ר אהרן ארנד: "עדויות וסיפורים על בחינות מיוחדות בבקיאות בתלמוד", הנה רבקה יוצאת: עיונים במדעי היהדות לכבוד רבקה דגן, ירושלים תשע"ז, עמודים 241–244.
קישורים חיצוניים
מבחן סיכה, בעמוד הפייסבוק של מכללה אקדמית הדסה ירושלים, (אורך: 0:36)
הערות שוליים
- ^ משה ברוור ואברהם יעקב ברוור, זכרונות אב ובנו, ירושלים תשכ"ו, עמ' 76.
- ^ ראו לדוגמה: הילה וולברשטיין, הראל כהן ושמחה רז (עורכים), הרב הנזיר - איש כי יפליא, שחר ימיו, ישראל תשע"ז, עמ' 27, באתר אוצר החכמה.
- ^ ש"ד רוזנטל, תועפות ראם, ירושלים תשס"ו, עמ' 78; פרופ' בן-ציון דינור, בעולם ששקע, ירושלים תשי"ח, עמ' 27.
- ^ הילה וולברשטיין, הראל כהן ושמחה רז (עורכים), הרב הנזיר - איש כי יפליא, שחר ימיו, ישראל תשע"ז, עמ' 27, באתר אוצר החכמה.
- ^ ראו לדוגמה: הילה וולברשטיין, הראל כהן ושמחה רז (עורכים), הרב הנזיר - איש כי יפליא, שחר ימיו, ישראל תשע"ז, עמ' 27, באתר אוצר החכמה, על רבי דוד כהן ("הרב הנזיר"); מ. ברמן, "קשר של תורה", בתוך: יתד נאמן, מוסף שבת קודש, תשע"ח, גיליון 18 - בשלח, בני ברק תשע"ח, עמ' 30, באתר אוצר החכמה, על רבי יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפלר"); יחיאל שטרנברג, "פרקים מתולדות חייו של הראב"ד", בתוך: ישורון, גיליון י"ג, ירושלים תשס"ג, עמ' שע"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים), וצבי וינברג וברוך חפץ (עורכים), תורת האדם לאדם, קובץ ו', צפת תש"ע, עמ' 54, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום), על רבי ישראל יעקב פישר; ממשנתה של תורה, תשע"ד, פרשת וארא, רכסים תשע"ד, עמ' 2, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום), על רבי מאיר חדש; א. חפץ, "אבן הטוען הייתה בירושלים", בתוך: יתד נאמן, מוסף שבת קודש, תשס"ו, גיליון 33 - במדבר, בני ברק תשס"ו, עמ' 24, באתר אוצר החכמה, על רבי שמחה בונים לייזרזון. נוספים המפורסמים בידיעה בצורת מבחן סיכה: הרב יהושע כהן והרב דוד אברהם. ראו גם: גאונים שידועים במבחן הסיכה, בפורום אוצר החכמה; מבחן סיכה, קיים כיום?, בפורום בחדרי חרדים.
- ^ ראו לדוגמה: רבי יורם אברג'ל, בצור ירום, חלק ד', נתיבות תש"ע, עמ' ח', באתר אוצר החכמה.
- ^ ראו לדוגמה דעת האדמו"ר מסדיגורה רבי רבי אברהם יעקב פרידמן: הרב זליג ברוורמן, "דעתאי עלויהו", בתוך: בעקבי המלך, בני ברק תשע"ד, עמ' קנ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
