מבצע אריאל

מבצע אריאל (באנגלית: Operation Ariel) נערך בעיקרו מה-15 עד ה-25 ביוני 1940, אם כי ספיחיו נמשכו גם בשבועות הקיץ הבאים. במבצע זה פונו קרוב ל-200,000 חיילים ואזרחים בריטים ובני בעלות הברית ממערב צרפת לנמלי דרום אנגליה. הפינוי, אשר בוצע בעיקרו בהצלחה, נדרש בשל כיבושה המהיר של צרפת בידי כוחות גרמניה הנאצית בעת מלחמת העולם השנייה. עם הצלחת המבצע, ספגו בעלות הברית במהלכו אבדות ניכרות. כמעט כל אותן אבדות נגרמו עת הטביע הלופטוופה את אוניית הנוסעים לנקסטריה, וגרם בכך לאלפי הרוגים, באסון הימי הגדול ביותר שחוותה בריטניה מעולם. המבצע נערך בהמשך למבצע דינמו, בו פונו יותר מ-300,000 חיילי בעלות הברית, בעיקר בריטים, מדנקרק, ובהמשך למבצע אופן (Operation Cycle), הקטן יותר בהיקפו (10 עד 13 ביוני), בו פונו יותר מ-10,000 חיילי בעלות הברית מלה הבר.

רקע

ערך מורחב – המערכה על צרפת

פלישתה של גרמניה לצרפת ולארצות השפלה במלחמת העולם השנייה החלה ב-10 במאי 1940. פלישה זו סיימה את תקופת המלחמה המדומה, שבה עמדו צבאות שתי הארצות ובעלות בריתן בחזית המערב זה מול זה כמעט ללא לוחמה יבשתית פעילה, כשהם מחופרים מאחורי שני קווי ביצורים - קו מאז'ינו בצד הצרפתי וקו זיגפריד בצד הגרמני.

המערכה הורכבה משני שלבים עיקריים. בשלב הראשון, תקף כוח גרמני משני את ארצות השפלה, במטרה למשוך לשם חלק גדול מהצבא הצרפתי ואת כוח המשלוח הבריטי. במקביל התבצע המאמץ העיקרי הגרמני באזור הארדנים. עיקר הכוח המשוריין של הצבא הגרמני הבקיע דרך מערך ההגנה הצרפתי על נהר המז, ולאחר מכן פנה לכיוון דרום-מערבה, הגיע עד לחוף תעלת למאנש, וכיתר את הכוחות הצרפתים והבריטים על אדמת בלגיה ובפינתה הצפונית מערבית של צרפת. חלקים ניכרים מכוח המשלוח הבריטי וחלק מהצבא הצרפתי הצליחו לחצות את תעלת למאנש דרך נמל דנקרק, ולהימלט מהכוחות הגרמנים במסגרת 'מבצע דינמו'.

השלב השני של המערכה, החל ב-5 ביוני 1940. הכוח העיקרי של הצבא הגרמני תקף דרומה, מוטט את מערך ההגנה הצרפתי החדש על נהר הסום, כבש את הבירה פריז, איגף את ביצורי קו מאז'ינו ותקף אותו מעורפו. איטליה הכריזה מלחמה על צרפת ב-10 ביוני, אך הכוח הפולש האיטלקי לא הגיע להישגים משמעותיים. באותו יום עצמו ממשלת צרפת עזבה את פריז, כשהיא מכריזה עליה כעיר פרזות, וקבעה את מושבה בבורדו. כוח גרמני אחר התקדם מערבה וכבש את רואן. הדבר הביא לפינוי עוד למעלה מ-10,000 חיילי בעלות הברית במבצע 'אופן', אשר נערך ב-10 עד ה-13 ביוני.

למרות אותם פינויים, בתחילת יוני עדיין נערכו דיונים על המשך המערכה על צרפת, וכן עלה הרעיון של הקמת אזור מבוצר בברטאן. כך אף נשלחו כמה אלפי חיילים בריטים ואוגדה קנדית לצרפת, אלא שלא ברור היה עד כמה הצרפתים עצמם נחושים להמשיך במלחמה. על כל פנים, כל הדיונים האלה פסקו ב-14 ביוני, עת לבריטים ברור היה כי המערכה על צרפת אבודה. בהתאם, הכוחות הבריטיים בצרפת קיבלו הודעה שאינם נתונים עוד לפיקוד צרפתי. כעת נותר לחלץ מצרפת מספר גדול ככל האפשר של חיילים וציוד מנמלי מערב צרפת אשר מדרום לזרוע המערבית של התקפת הגרמנים, כל עוד הדבר אפשרי. הדבר יכול היה להסתייע בכך שלמרות תבוסותיה היבשתיות, בריטניה הצליחה לקיים עליונות ימית בתעלת למאנש. כמו כן, הצליחה לשמור על כוח אווירי ניכר.

הפינוי

שרבור וסן-מלו

בין ה-15 וה-17 ביוני פונתה מנמל שרבור הדיוויזיה הבריטית ה-52 ועוד חלקים מהדיוויזיה הבריטית המשוריינת ה-1. ב-17 לחודש בערב פונו עוד שני כוחות אוגדתיים בריטיים מאולתרים. גדוד המשמר העורפי אשר חיפה על הפינוי פונה למחרת אחר הצהרים. בסן הכל פונו משרבור 30,630 חיילים ואלה הושטו לפורטסמות'. עוד 21,474 פונו מסן-מלו, רובם חיילים קנדים אשר נשלחו לצרפת לאחר מבצע 'דינמו'. במספר זה כלולים 789 מפונים שלא מן האימפריה הבריטית. הפינוי מסן-מלו הסתיים ב-18 לחודש, כאשר ביום האחרון פונו בעיקר מאחרים וכן חוליות שנותרו לחבל במתקני הנמל. למרות ניסיונות הלופטוופה, ה-RAF הצליח למנוע ממנו לשבש את הפינוי מנמלים אלה, והוא בוצע ללא אבדות.

ברסט

הפינוי מברסט נערך ב-16 וב-17 ביוני. במהלכו פונו 28,145 בריטים, רובם צוותי קרקע של ה-RAF, ועוד 4,439 חיילי בעלות הברית. כיוון שלא היו לבריטים ידיעות אמינות אודות מידת ההתקדמות של הגרמנים, גרם הדבר לחיפזון בפינוי הציוד. כך, ציוד רב, שניתן היה לפנותו, חובל ללא צורך על חופי צרפת. כיוון שהתברר כי נותר מקום באוניות אשר נשלחו לצורך הפינוי מברסט, נשלחו חלקן לסייע בפינוי מסן-נאזר (Saint-Nazaire) ומנאנט (ר' להלן). לאחר הפינוי עסקו הצרפתים בפעולות הריסה של הנמל, וצוות הריסה בריטי סייע בעדם. צוות זה פונה אף הוא ב-19 ביוני על ידי משחתת בריטית.

אנשי סגל ה-RAF מפונים מברסט

סן-נאזר ונאנט

סן-נאזר שוכנת בשפכו של הלואר, ונאנט נמצאת כ-80 ק"מ במעלה הנהר. לבריטים לא היה מידע ברור, הן על מספר המתפנים הצפוי, אשר נע על פי ההערכות בין 40,000 ל-60,000, הן על מועד הגעתם לנמלים. ביום הראשון לפינוי, ה-16 ביוני, פונו כ-13,000 איש. בהתקפה אווירית גרמנית ניזוקה אונית נוסעים אשר השתתפה בפינוי. בלילה נמשכה העמסת ציוד, וכן הוזעקו ספינות נוספות. כללית, ה-RAF הצליח, במאמץ אדיר, לעיתים שש גיחות למטוס ביום, לחפות על הפינוי מפני הלופטוופה, וזה האחרון לרוב הסתפק במיקוש מבואות הלואר, והתקפות ישירות על הספינות או על החיילים המתפנים היו מעטות יחסית. המיקוש אמנם אילץ את הבריטים לעסוק בסריקה ובשליית מוקשים טרם מעבר האוניות, וגרם לעיכובים.

ערך מורחב – לנקסטריה

תמונה זו השתנתה ביום המחרת, ה-17 לחודש. בתקיפה אווירית גרמנית, אשר נערכה בצהריים, נפגעה אוניית נוסעים אשר עסקה בפינוי, מספר אנשים נהרגו ולאוניה נגרם נזק. בתקיפה אווירית גרמנית נוספת, אשר נערכה אחר הצהריים, נפגעה אוניית הנוסעים 'לנקסטריה', אשר הייתה עמוסה נוסעים הרבה מעל קיבולתה הרשמית (כ-1,700), ואלפים נהרגו באסון הימי הגדול ביותר שחוותה בריטניה.

טביעת ה'לנקסטריה' מול חופי סן-נאזר, 17 ביוני 1940.

נראה היה כי הפינוי הסתיים ב-18 ביוני, עם שתי שיירות, ובהן כ-23,000 מפונים, שעשו דרכן לפלימות'. גם כאן, כבברסט, הושאר ציוד רב, וכפי שהסתבר, עקב אזעקות שווא. ידיעות אודות כ-8,000 חיילים פולנים הממתינים לפינוי, הביאו לשיגור ספינות נוספות, ואלה הגיעו ב-19 לחודש. הסתבר כי רק כ-2,000 חיילים המתינו לפינוי, אלה פונו בהצלחה, ולא נראו סימנים כי הגרמנים קרובים. בפינוי זה חולצו מצרפת 54,411 בריטים ו-2,764 פולנים.

לה רושל

הפינוי מלה רושל, בו הועברו לאנגליה כ-10,000 איש, החל ב-17 ביוני. לצורך הפינוי העיקרי, שהסתיים ביום המחרת, קנו בריטים ספינות שעגנו במקום, כך שלא היה צורך לשגר ספינות מבריטניה. עם זאת, ציוד רב הושאר על אדמת צרפת. ב-19 לחודש נודע על חיילים פולנים שנותרו במקום, ואלה חולצו בספינות ששוגרו מבריטניה. ספינות ששוגרו בים המחרת מצאו עוד חיילים מעטים, אספו אותם, והמשיכו לחופים אחרים כדי לסייע לפינוי מהם. בסופו של דבר נשארו בצרפת, באזור לה רושל, חיילים פולנים וצ'כים, סגל דיפלומטי וכן אזרחים של בעלות הברית.

בורדו ונמלי דרום צרפת

ב-17 לחודש החל פינוי חיילים בריטים וחיילי בעלות הברית מבורדו, ואחריהם החלו להתפנות חיילים פולנים, צ'כים וכן אזרחים. ב-19 לחודש פונו גם שארית סגל הקונסוליה הבריטית וכן הנשיא והקבינט הפולני. באותו יום בוצע פינוי גם מלה ורדון-סיר-מר (Le Verdon-sur-mer), ממנה חולצו עד ה-23 לחודש כ-6,000 חיילים פולנים, ומבאיון, ממנה חולצו כ-9,000. חלק מן הספינות המשיכו ב-20 לחודש לסן-ז'אן-דה-ליז (Saint-Jean-de-Luz), שם חולץ גם השגריר הבריטי בצרפת ב-23 לחודש. הפינוי הסתיים באופן רשמי עם כניסת שביתת הנשק לתוקף, ב-25 ביוני, ובפועל נמשך עוד מספר שעות. מבאיון ומסן-ז'אן-דה-ליז יחדיו פונו כ-19,000 איש. באותו יום עצמו טבעה המשחתת הקנדית 'פרייזר' (Fraser) לאחר שהתנגשה בסיירת הנ"מ הבריטית 'כלכותה' (Calcutta) בשפך הז'ירונד. כן פונו ב-24 עד ה-26 לחודש כ-10,000 חיילים, רובם פולנים וצ'כים, ומספר דומה של אזרחים, מנמלי הים התיכון של צרפת, ואלה הועברו לגיברלטר. עד ה-14 באוגוסט נערכו פינויים קטנים נוספים מחופה הים-תיכוני של צרפת.

אחרית דבר

מספר אנשי הצבא המפונים בין ה-15 ל-25 ביוני 1940 היה: 144,171 בריטים, 24,352 פולנים, 18,246 צרפתים, 4,938 צ'כים, ו-163 בלגים, וסה"כ 191,870. לאלה נוספו כ-30,000 עד 40,000 אזרחים. שלא כמו מבצע 'דינמו', אשר נערך ממש בעוד האויב נושף בעורף המתפנים, הרי במבצע 'אריאל' האויב היה מרוחק יותר, ולפיכך ניתן היה להציל חלק מן הציוד, אם כי חלק אחר הושאר או הושמד. בסופו של דבר חיל הים הגרמני, אשר היו לו שבע צוללות במפרץ ביסקאיה, לא שיבש את המבצע, והוא הדין בחיל האוויר הגרמני, פרט לאסון ה'לנקסטריה'.

לקריאה נוספת

Bond, Brian. Britain, France and Belgium 1939–1940 (2nd ed.). London: Brassey's Publishing. ISBN 0-08-037700-9.
Cooper, M. (1978). The German Army 1933–1945, its Political and Military Failure. Briarcliff Manor, NY: Stein and Day. ISBN 0-8128-2468-7.
Corum, James (1997). The Luftwaffe: Creating the Operational Air War, 1918–1940. Lawrence: University Press of Kansas. ISBN 978-0-7006-0836-2.
Frieser, K-H. (2005). The Blitzkrieg Legend. Annapolis, MD: Naval Institute Press. ISBN 1-59114-294-6.
Guderian, Heinz. Panzer Leader (2001 ed.). New York: Da Capo Press. ISBN 978-0306811012.
Harman, Nicholas (1980). Dunkirk; The Necessary Myth. London: Hodder and Stoughton. ISBN 0-340-24299-X.
Hastings, Max (2009). Finest Years: Churchill as Warlord 1940–45. Harper Press. ISBN 978-0-00-726368-4.
Marix Evans, Martin (2000). The Fall of France: Act with Daring. Oxford: Osprey. ISBN 1-85532-969-7.