מבצע רפואה חליפית
מבצע רפואה חליפית נערך ב-24 ביוני 1999, ובו תקף חיל האוויר הישראלי מטרות אסטרטגיות בלבנון[1], בתגובה לירי קטיושות על הגליל. ביוני 1999 לאחר הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה, בשלהי כהונתה של ממשלת ישראל העשרים ושבע בראשות בנימין נתניהו, נורו קטיושות על הגליל. בעקבות הירי הציע שר הביטחון, משה ארנס, להגיב באמצעות גביית מחיר ממדינת לבנון עצמה, במטרה להכריח את סוריה ששלטה אז בלבנון באופן לא רשמי לכפות רגיעה על ארגון חזבאללה[2]. הצעתו התקבלה ובתגובה יצא חיל האוויר הישראלי ב-24 ביוני בערב להפצצה נרחבת בלבנון[3], וזו נמשכה גם בלילה של תחילת 25 ביוני. בהפצצה הותקפו מפקדה אזורית של חזבאללה בבעלבכ ושני יעדי מחבלים מדרום לנהר הליטני, ומטרות אסטרטגיות ברחבי לבנון:
- שתי תחנות כוח גדולות בג'מהור ובסאלים שממזרח לביירות. השמדת תחנות כוח אלה גרמה לפגיעה משמעותית באספקת החשמל לתושבי לבנון.
- שלושה גשרים על נהר אוואלי שקישרו בין ביירות לדרום לבנון ומחלף על כביש החוף הלבנוני בין דאמור לליטני, כ-20 ק"מ דרומית לביירות. הגשרים שנפגעו הוחלפו תוך ימים אחדים בגשרים זמניים שהקים צבא לבנון.
- מרכזיה סלולרית דרומית לדאמור.
בהפצצות נהרגו בלבנון אזרחים אחדים ונגרם נזק הנאמד במאה מיליון דולר. במהלך התקיפה הגיב חזבאללה בירי קטיושות נוסף, שממנו נהרגו שני אזרחים ישראלים ונגרם נזק לרכוש, אך לאחר המבצע הושגה רגיעה למשך חודשים אחדים[4].
קישורים חיצוניים
- יובל כנען, שיקולים גאוגרפיים לבחירת מטרות להפצצות אסטרטגיות - לקחים ממלחמות ישראל, אוניברסיטת חיפה, ספטמבר 2005, עמ' 74
- בתגובה לירי קטיושות על יישובי הצפון, יוצאים מטוסי חיל-האוויר לתקיפות נרחבות בלבנון, באתר חיל האוויר הישראלי
הערות שוליים
- ^ מנחם הורוביץ, שקט מתוח: גם כשהקטיושות שותקות, צריך להיות מוכנים, באתר מעריב אונליין, 4 ביולי 2016.
- ^ משה ארנס, "למען ביטחון ישראל" הוצאת ידיעות ספרים, 2018, עמוד 214.
- ^ עמוס ידלין, פרידה מג'נטלמן אציל שלחם לביצור ישראל, באתר ynet, 8 בינואר 2019.
- ^
מנחם הורוביץ, לנוכח החזית המתחממת בצפון, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2016.
