עמוס ידלין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמוס ידלין
אלוף עמוס ידלין ב-2005, במדי נספח צה"ל בוושינגטון
אלוף עמוס ידלין ב-2005, במדי נספח צה"ל בוושינגטון
לידה 20 בנובמבר 1951 (גיל: 72)
ישראלישראל חצרים, ישראל
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19702010 (כ־40 שנה)
דרגה אלוף (אוויר) אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
מבצע אופרה
מבצע שלום הגלילמבצע שלום הגליל
המערכה ברצועת הביטחוןהמערכה ברצועת הביטחון
מבצע אופרהמבצע אופרה
האינתיפאדה הראשונה
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייהמלחמת לבנון השנייה
מבצע חורף חם
מבצע עופרת יצוקה
תפקידים אזרחיים
ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי
עמוס ידלין (הראשון מימין) בפגישה עם מזכ"ל CTBTO, ד"ר לאסינה זרבו. השני משמאל הוא יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית, זאב שניר, יוני 2016

עמוס ידלין (נולד ב-20 בנובמבר 1951) הוא אלוף במילואים בצה"ל, שכיהן כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי. ידלין היה טייס קרב בחיל האוויר, ובתפקידו הצבאי האחרון כיהן כראש אגף המודיעין (אמ"ן).

ביוגרפיה

ידלין נולד וגדל בקיבוץ חצרים שבנגב, הבכור מבין שלושת בניהם של עדה ואהרן ידלין, נכדו של דוד הכהן, ואחיינו של האלוף עוזי נרקיס. בנובמבר 1970 התגייס לצה"ל. עם גיוסו התנדב לקורס טיס מספר 68, אותו סיים כטייס קרב. ב-1972 הוצב כטייס A-4 סקייהוק ("עיט") בטייסת 102 ("טייסת הנמר המעופף") בבסיס חצרים. ב-1973 השתתף במלחמת יום הכיפורים, שביומה הראשון ערך את גיחתו המבצעית הראשונה[1]. לאחר המלחמה עבר קורס מדריכי טיסה וחזר לטייסת.

ב-1976 הוצב כטייס נשר בטייסת 253 ("טייסת הנגב") בבסיס איתם שבסיני. ב-1978 מונה למפקד גף הדרכה בטייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה") שהפעילה מטוסי כפיר מבסיס חצור. ב-1979 מונה למפקד גף יירוט בטייסת 109 ("טייסת העמק") בבסיס רמת דוד. בתחילת שנות השמונים היה חבר במשלחת השנייה של חניכי קורס הסבה ל-F-16 ("נץ") בארצות הברית. ב-1980 מונה לסגן מפקד טייסת (סמ"ט ב') בטייסת 117 ("טייסת הסילון הראשונה") שברמת דוד.

ב-1981 מונה סמ"ט א' בטייסת 253 שבבסיס רמון. למרות שעבר טייסת, השתתף ב-7 ביוני באותה שנה ב"מבצע אופרה" (מבצע תקיפת הכור בעיראק), והיה אחד משמונת הטייסים שנבחרו למשימה. ב-1982 השתתף במלחמת לבנון, וב-1983 יצא ללימודי תואר ראשון בחוג לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון. בשנת 1985, עם סיום לימודיו, מונה למפקד טייסת 116 ("טייסת הכנף המעופפת"), שהפעילה מטוסי A-4N סקייהוק ("עיט") מנבטים.

ב-1987 עבר הסבה למטוס F-15 ("בז") ומונה למפקד טייסת 106 ("טייסת הבז השנייה", כיום "טייסת חוד החנית") בבסיס תל נוף. בעת היותו מפקד הטייסת יצא במטוס F-15 חד-מושבי חמוש, במבנה עם מטוס נוסף, למשימה מחוץ לגבולות ישראל. בסיום המשימה החליטו ידלין ובן זוגו לתרגל קרב אוויר. ידלין שכח להעביר את המפסקים למצב אימונים, ובמהלך האימון "נעל" על בן זוגו ולחץ על כפתור שיגור החימוש. לתדהמתו, שוגר טיל אוויר-אוויר חי ופגע בחברו. באירוע, שנחשב נדיר בחומרתו, נפגע המטוס ופרצה בו אש במנוע ימין. הטייס כיבה מנוע, ביצע פעולת חירום והצליח לנחות בשלום. בעקבות האירוע כתב ידלין ביוזמתו מכתב למפקד חיל האוויר, האלוף אביהו בן-נון, בו ביקש לסיים את תפקידו[2].

אחרי שפרש מפיקוד על הטייסת מונה ב-1988 לראש ענף אימוני קרב בלהק אוויר. ב-1989 מונה לראש ענף תכנון במחלקת תכנון וארגון (תוא"ר) שבלהק ראש המטה, ובאפריל 1990 הועלה לדרגת אלוף-משנה ומונה לראש מחלקת תוא"ר. ביוני 1993 יצא ללימודי תואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית. לאחר חזרתו לישראל בשנת 1994 מונה למפקד בסיס נבטים וראש מנהלת היערכות חיל האוויר בדרום. בשנת 1995 מונה למפקד בסיס חצרים והועלה לדרגת תת-אלוף. במהלך פיקודו ניהל את קליטת מטוס ה-F-15I ("רעם"). בשנת 1998 מונה לראש להק המודיעין (למד"ן), ובשנת 2000 מונה לראש מטה חיל האוויר[3].

במהלך שירותו הצבאי צבר ידלין למעלה מ-4,200 שעות טיסה וביצע 255 משימות בשטח אויב.

בשנת 2002 הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד המכללות הצבאיות. בעת היותו מפקד המכללות ביקש להתנסות בעבודת חיילי המילואים במחסומים ביהודה, שומרון ועזה. לאחר שעמד שמונה שעות בשני מחסומים, התבטא ידלין שזו עבודה גרועה וש"לא הייתי רוצה להמשיך בה ולו דקה. אתה אף פעם לא יודע מי המחבל וצריך להתייחס לכל אחד בחשדנות. לא כל החיילים דוקטורים, ואם היו להם כישורים טובים, הם היו במקומות אחרים. זאת עבודה קשה וכפוית טובה"[4]. הוא עורר בדבריו אלו סערה זוטא והיה מי שטען כי פגע בדבריו בחיילים המשרתים במחסומים. מאוחר יותר התנצל ידלין על התבטאות זו. בשנת 2003 כתב מאמר עם פרופ' אסא כשר ובו הציגו השניים נימוקים מוסריים למדיניות הסיכולים הממוקדים[5]. בשנת 2004 מונה לנספח צה"ל בארצות הברית.

ראש אמ"ן

ב-5 בינואר 2006 מינה הרמטכ"ל דן חלוץ את ידלין לראש אגף המודיעין[6]. ידלין החליף בתפקיד את אהרן זאבי-פרקש והיה לטייס חיל האוויר הראשון שמונה לתפקיד זה. ידלין כיהן בתפקיד זה גם במהלך מלחמת לבנון השנייה[7]. לאחר המלחמה פעל ידלין ליישם את לקחיה באמ"ן, ובין היתר הקים את חטיבת ההפעלה המבצעית[8]. במהלך שירותו כראש אמ"ן היה מעורב ידלין בשנת 2007 במאמץ המודיעיני[9] ובתכנון מבצע תקיפת הכור הגרעיני בסוריה[10]. ב-16 בספטמבר הופיע ידלין בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ואמר כי "ההרתעה הישראלית שוקמה מאז מלחמת לבנון השנייה, וזה משפיע על כל המערכת האזורית, כולל איראן וסוריה"[11]. כן שימש בתפקיד בעת מבצע חורף חם[12] ומבצע עופרת יצוקה. בתקופתו הפכה יחידה 8200 לחוד החנית של לוחמת הסייבר ההתקפי[13]. הוא פרש מתפקידו בנובמבר 2010.

לאחר פרישתו מצה"ל

עמוס ידלין, 2013

ב-20 בנובמבר 2011 החל ידלין לכהן בתפקידו האזרחי הראשון, כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי[14].

במאי 2012 הוגש בטורקיה כתב אישום ובו דרישה לעונש של תשעה מאסרי עולם נגד ידלין ועוד שלושה קצינים בכירים ישראלים עקב מעורבותם בשנת 2010 בהשתלטות על המרמרה בעת המשט לעזה[15].

באוגוסט 2012 פרסם ידלין מאמר ב"וושינגטון פוסט" תחת הכותרת "למען שלום עם איראן, התכוננו למלחמה". הוא כתב שאם לא ישנה נשיא ארצות הברית ברק אובמה את מדיניותו כלפי תוכנית הגרעין האיראנית, צפויה כנראה ישראל לתקוף את מתקני הגרעין באיראן בסתיו 2012[16].

בשנת 2013 החל ידלין לכהן בהתנדבות כיו"ר פידל, עמותה לחינוך ושילוב חברתי של יוצאי אתיופיה בישראל. בנוסף, הוא חבר במועצה הציבורית של עמותת אלע"ד.

בנובמבר 2014 אמר ידלין בכנס של התנועה הקיבוצית כי "אין שום איום קיומי על ישראל", והסביר ש"לישראל יש את הצבא החזק ביותר ממרקש ועד בנגלדש - כולל". בנוסף שיבח את ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון על ביצוע תוכנית ההתנתקות, וציין כי "אם הייתי יכול, הייתי שם כל יום פרח על הקבר של אריאל שרון על ששחרר את ישראל מ-1.7 מיליון פלסטינים"[17].

בינואר 2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, הודיע על הצטרפותו למחנה הציוני. יו"ר העבודה יצחק הרצוג ויו"ר התנועה ציפי לבני, הכריזו עליו כמועמדם לתפקיד שר הביטחון, בלי שיכהן כחבר הכנסת[18]. במקביל יצא לחופשה ללא תשלום מראשות המכון למחקרי ביטחון לאומי, עד מועד הבחירות[19].

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הביע תמיכה בכחול לבן ובעומד בראשה, בני גנץ[20].

בפברואר 2021 הודיע כי יסיים את תפקידו כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי ב-1 במאי[21].

חיים אישיים

ידלין נשוי לקארן-דפנה קיפניס-ידלין, מנהלת המזכירות בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות ואב לשתי בנות, אורי ועו"ד רותם ידלין, יו"ר מועצה אזורית גזר ובן דן ידלין.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

כתבות

מכתביו:

מהערכותיו:

הערות שוליים

  1. ^ נפרד מחיל האוויר, אתר החיל האוויר, 10 בנובמבר 2010
  2. ^ עמרי אסנהיים, ידידותי למשתבש, באתר nrg‏, 13 בינואר 2006
  3. ^ גל פרל, "צבא שמפקדיו בורים בהיבט הידע הצבאי, ולכן חסרי בסיס תיאורטי, יתפקד פחות טוב", הבלוג על הכוונת, ‏ 2 בפברואר 2020.
  4. ^ חנן גרינברג, האלוף שהלך למחסומים: "לא כל החיילים דוקטורים", באתר ynet, 27 בינואר 2004
  5. ^ עמוס הראל, בצה"ל מציגים נימוקים מוסריים להתנקשויות, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2003
  6. ^ עמוס הראל, סבב מינויים בצה"ל: יוצא חיל האוויר ידלין ימונה לראש אמ"ן - גנץ למפקד זרוע היבשה, באתר TheMarker‏, 10 ביוני 2005
  7. ^ עפר שלח, יואב לימור, שבויים בלבנון: האמת על מלחמת לבנון השנייה (עורך: איתי כץ), תל אביב: משכל, 2007, עמודים 213-214.
  8. ^ אמיר בוחבוט, כך מתכנן צה"ל לנסות לחסל את נסראללה, באתר nrg‏, 11 ביולי 2007.
  9. ^ יוחאי עופר, מפקד הנח"ל הבא נחשף: א' מסיירת מטכ"ל, באתר nrg‏, 6 בפברואר 2014.
  10. ^ אמיר בוחבוט‏, חזרה ל-2007: ידלין על הימים לפני תקיפת הכור הסורי, באתר וואלה!‏, 26 במאי 2013.
  11. ^ אריק בנדר, "שיקמנו ההרתעה מול סוריה", באתר nrg מעריב, 16 בספטמבר 2007
  12. ^ חנן גרינברג, מבצע "חורף חם" בעיצומו: סורקים בשטח בנוי, באתר ynet, 2 במרץ 2008.
  13. ^ אילן כפיר, " "סופה" בדרך לאיראן ", הוצאת ידיעות ספרים, 2019, עמ' 88.
  14. ^ מכתב הפתיחה של ידלין באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  15. ^ ברק רביד, כתבי אישום בטורקיה נגד אשכנזי ובכירים בצה"ל: התביעה דורשת 9 מאסרי עולם, באתר הארץ, 28 במאי 2012.
  16. ^ יוני הרש, ‏"ממליץ לאובאמה להתחייב בכנסת: אם צריך - נתקוף", באתר ישראל היום, 19 באוגוסט 2012.
  17. ^ שירות גלובס, ‏ראש אמ"ן לשעבר: "אין שום איום קיומי על ישראל. פשוט אין", באתר גלובס, 20 בנובמבר 2014
  18. ^ יהונתן ליס, ידלין הצטרף למחנה הציוני: "אוכל לתרום מניסיוני לתפקיד שר הביטחון", באתר הארץ, 19 בינואר 2015
    יהונתן ליס, ידלין לא ישובץ ברשימת המחנה הציוני; בכיר בעבודה: הוא מועמד כמעט פיקטיבי, באתר הארץ, 24.01.2015
  19. ^ עדו בן פורת, יישאר בעבודה? תלוי, באתר ערוץ 7, י"ט בטבת תשע"ה, 20/01/15
  20. ^ אתר למנויים בלבד יהושע (ג'וש) בריינר, גנץ גייס לעזרתו עוד שלושה גנרלים, אבל מי שהתבלט היה אזרח אחד, באתר הארץ, 7 באפריל 2019
  21. ^ מעריב אונליין, ‏עמוס ידלין החליט לסיים את תפקידו כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, באתר מעריב אונליין, 10 בפברואר 2021
עמוס ידלין - תבניות ניווט
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0