מגדל בין ערים
 |
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| |
| ערך זה עוסק במיזם עתידי |
 | |
| הדמיית המגדל במבט מכיוון מזרח למערב, וצלליות מגדלים נוספים הצפויים להיבנות בסביבתו | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | גורד שחקים |
| שימוש | משרדים, בית מלון |
| מדינה |
 ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| אדריכל | מילוסלבסקי אדריכלים |
| מידות | |
| גובה | 400 מטר |
מגדל בין ערים הוא גורד שחקים המתוכנן להיבנות בתל אביב-יפו בסמוך לגבולה המוניציפלי עם רמת גן וגבעתיים.
מיקום
המגדל מתוכנן להבנות על מגרש בשטח של כ-6 דונם המהווה חלק מחלקה בת 11 דונם[1], בסמוך לצומת "על פרשת דרכים" שליד תחנת הרכבת תל אביב מרכז. השטח, הנמצא בבעלות עיריית תל אביב, ממוקם בקרבת "מתחם הבורסה" ברמת גן ו"מתחם הסיטי" של גבעתיים. באזור זה קיימת תוכנית בניין עיר מאושרת לבניית מספר מגדלים בני 40 עד 70 קומות.
המבנה
על פי התוכנית, השטח הבנוי הכולל של המגדל יהיה כ-121,500 מטרים רבועים, הוא יתנשא לגובה של כ-400 מטרים מעל פני הקרקע ויכלול 100 קומות[1] (ועוד 6 קומות תת-קרקעיות לחניון). שתי הקומות הראשונות בשטח של כ-2,000 מטר רבוע מיועדות לשימוש כלובי ולצורכי מסחר, חמש הקומות שמעליהן בשטח של כ-6,000 מטר רבוע מיועדות לצורכי ציבור ו-71 הקומות הבאות מיועדות לשימוש כמשרדים. מעל קומות המשרדים מתוכנן חלל בגובה שלוש קומות לשימוש כלובי נפרד לבית מלון כשמעליו 15 קומות עם כ-900 חדרים ועל גג המבנה בריכת שחייה לאורחי המלון.
צורתו החיצונית של המבנה עוצבה ותוכננה בשנת 2014 על ידי האדריכל משה כץ ממשרד מילוסלבסקי-שוורץ אדריכלים והושפעה ממיקומו של המבנה בגבול שלוש הערים אליהן מופנות שלוש החזיתות. כל חזית נראית כבעלת תנועה המשכית ועצמאית משלה, שנפתחת בקצה העליון אל השמים. תנועות אלו, בניגוד לגורדי שחקים אחרים בסביבה, עומדות בניגוד לצורה השלמה-סגורה הידועה בעיצוב מבנים מסוג זה (תיבה, גליל, חרוט). במבט על, המבנה בעל צורה כללית של מנסרה משולשת בעלת צלעות גליות שאינן צמודות זו לזו, וממחישות באופן סמלי את הדינמיות והתנועה של העיר ת"א ממנה נלקחה ההשראה לעיצוב המבנה.
תכנון המבנה המיועד לשימושים מעורבים חייב את האדריכלים למצוא פתרון אשר יאפשר הפרדה מקסימלית ביניהם כך שכל אחד מן השימושים המיועדים במבנה יכלול דרכי גישה נפרדות. לשם כך תוכננו במבנה 24 מעליות לשירות משתמשי מוסדות הציבור, עובדי המשרדים ואורחי המלון.
אחת הדרישות ממתכנני המגדל הייתה ליצירת מרחבים ירוקים בלב מתחם כבישים סואן הנעדר גינות או פארקים. לשם כך הוחלט להקים גינה בשטח של כשלושה דונם על גגו של החלק המסחרי התחתון שיהיה רחב יותר מן המגדל שמעליו. בנוסף לכך תוכננו כאמור לכל גובהו של המגדל מרווחים בין שלוש הצלעות שלו וביניהן מרפסות בסגנון "גנים תלויים" כהשראה מרעיון עיר הגנים של תל אביב.
בתחילת 2018 פורסם כי לבקשת עיריית תל אביב-יפו ומהנדס העיר ת"א עודד גבולי נבחנה האפשרות להוסיף לבניין המתוכנן עוד 20 קומות (ביחד 120) והגבהתו לגובה סופי של עד 500 מטרים וזאת גם כתחרות למגדל 120 (במספר הקומות המתוכננות בו) המתוכנן במתחם הבורסה בר"ג שגובהו המיועד כ-440 מטרים וכן לתוספת דמי השבחה למימון פרויקט קירוי חלק מנתיבי איילון בתל אביב. תוספת הגובה למגדל בין ערים נועדה להבטיח כי יעבור זמן רב עד שיתוכנן מבנה גבוה ממנו בישראל.
ב-5 ביוני 2018 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב סופית את התוכנית להקמת המגדל[2].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מגדל "בין ערים", באתר האינטרנט של "מילוסלבסקי אדריכלים", משרד האדריכלים הממונה על הבניין
- הילה ציאון, המגדל הגבוה בארץ: 100 קומות בין ת"א לר"ג, באתר ynet, 30 ביוני 2014
- עינת פז-פרנקל, "כשיהיה שלום, המגדל יהיה האייקון של המזרח התיכון", באתר כלכליסט, 28 באוגוסט 2014
- אריק מירובסקי ונמרוד בוסו, הפרויקטים שיקפיצו את מחירי הדירות, יפתחו פקקים וישפרו את איכות החיים שלנו > 7. מגדל "בין ערים": ציפיות גבוהות, באתר TheMarker, 4 בדצמבר 2014
עופר פטרסבורג, עד 120, באתר "ידיעות אחרונות", 27 בינואר 2018- גיא נרדי, עיריית ת"א יוזמת ומתכננת, וכך נולד מגדל דמיוני בן 100 קומות, באתר גלובס, 17 ביוני 2018
- מיכאל יעקובסון, התובע התקפל: ריב הקרדיטים על מגדל "בין ערים" נגמר בלא כלום, באתר Xnet, 26 ביוני 2019
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 שלומית צור, אושרה הקמת המגדל הגבוה בישראל - בן 100 קומות, באתר גלובס, 20 במרץ 2017
- ^ בילי פרנקל, 400 מטר גובה, 100 קומות: המגדל הגבוה בארץ יוצא לדרך, באתר ynet, 5 ביוני 2018
