מגילת פירנצה
מגילת פירנצה היא מגילה מצוירת, המתוארכת לעשור השני של המאה ה-14 ומתארת את מסעו של עולה רגל יהודי, החוצה ממצרים לארץ ישראל, שתיהן במרחב הגיאו-תרבותי הממלוכי, ומתעד את דיוקנם המצויר של מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל אותם פקד.
המגילה שבה[א] וזוהתה בספרייה הלאומית המרכזית פירנצה בשנת 2011 ונחקרה על ידי האוצרת, וחוקרת האמנות היהודית במוזיאון ישראל, רחל צרפתי. ככל הנראה צוירה במצרים או בארץ ישראל מקום מושבו החדש של המאייר אם עלה.
המגילה נעדרת קולפון כך שהמחבר נותר חסר שם.
שייכת לסוגת מגילות מאוירות של מקומות קדושים - 130 בקירוב, ממצא חריג ומבשר, שמקורה במזרח, במצרים ובארץ. יחודה האומנותי בהיותה מערכת שלמה של איורים עצמאיים - שפה צורנית המחליפה טקסט, תחת איורים שהם אילוסטרציה לכיתוב המאפיינים כתבי יד עבריים מאוירים מימי הביניים.
המגילה מאששת מסורות לוטות בערפל. לדוגמה, "בתקופה הממלוכית ידוע כי ליהודים הייתה חזקה"[1] בקבר הנביא שמואל. הציור המפורט והריאלי במגילה של ההיכל עם ספר תורה והמחיצה לעזרת נשים באתר הקבר, מראה חזקה יהודית במקום קודם למאה ה-15. דוגמה נוספת המשתקפת במערך המגילה ואיוריה נוגעת למיתוס גלילי[ב] קדום, שרווח משלהי העת העתיקה ועד ראשית ימי הביניים; זיהוי אתרי הכניסה לארץ ישראל, של שבטי ישראל - ירדן נגד יריחו ושל יעקב אבינו עם נשותיו - מעבר יבוק, דרכו שב לארץ, כמתואר במקרא, עם מיקום המנכיח את ההוויה המקראית בסביבה הגלילית - ים טבריה.[1]
קישורים חיצוניים
- מגילת פירנצה : מסע מצויר של עולה רגל יהודי מימי הביניים באתר יד בן צבי
- חידת מגילת פירנצה באתר יד בן צבי
ביאורים
- ^ המלומד היהודי ממוצא איטלקי, דוד קסטלי (אנ'), קיטלג אותה בהתהפך המאה ה-19 כחסרת ערך אומנותי ומדעי ושיער את מועד יצירתה למאה ה-19
- ^ ידוע מחקרו של אלחנן ריינר בנושא קריאה מיתית של המקראות על ידי יהודי הגליל - הנכחת ההווייה המקראית בסביבתם הפיזית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 רונה טאוזינגר, המגילה הגנוזה, ישראל היום,26.2.2021
