מדד בלומברג לחסינות בפני קוביד-19
מדד בלומברג לחסינות בפני קוביד-19 הוא מדד עולמי של חברת בלומברג שהושק בנובמבר 2020, הקובע את החוסן הבריאותי והכלכלי של 53 הכלכלות החזקות בעולם שמדורגות לפי יעילות ההתמודדות שלהן במחלת הקורונה המורכבת ממספר קריטריונים משוקללים.
הסבר על המדד
מדד החוסן למגפת הקורונה הוא תמונת מצב חודשית של המדינות שבהן מגפת הקורונה מטופלת באופן היעיל ביותר, עם מיעוט תהפוכות חברתיות וכלכליות. המדד מבוסס על 12 אינדיקטורים שמשוקללים באופן שווה: איכות מערכת הבריאות[1], שיעור המאומתים היחסי[2], שיעור התמותה היחסי לטווח קצר ולאורך כל המגפה[3], כמות ואיכות הבדיקות לגילוי וירוס הקורונה, שיעור המחוסנים לפי הקריטריונים של חברות החיסון[4], חומרת הסגר והגבלות התנועה שמטילה הממשלה על האזרחים[5], ניידות קהילתית בפועל[6], מסלולים פתוחים למחוסנים לעולם, קיבולת הטיסות במדינה בטיסות פנים וחוץ, תחזיות של צמיחת התמ"ג[7], ולבסוף מדד הפיתוח האנושי[8].
האינדיקטורים של המדד נקבעים בשבוע האחרון של כל חודש, מנתוני חברת בלומברג וגופי צד שלישי כמו מכוני מחקר וחברות בינלאומיות אמינות כמו אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אוניברסיטת אוקספורד, קרן המטבע הבינלאומית, האו"ם וגוגל. המדד מתאר כיצד 53 הכלכלות הגדולות בעולם שמניבות יותר מ-200 מיליארד דולר מגיבות לאיום הקורונה. המדד גם מספק חלון לאופן שבו ההון של הכלכלות הללו עשוי להשתנות בעתיד.
בפברואר 2022 בלומברג הורידו את האינדיקטור של אחוזי המאומתים, והשאירו רק 11 אינדיקטורים. לטענתם, כיוון שיותר ויותר מדינות עוברות לטיפול בנגיף באופן דומה לשפעת, ובעידן של חיסון ונורמליזציה גבוהים, אחוזי מאומתים כבר אינו דגל אדום כפי שהיה בעבר.
דוגמאות
נכון ל-23 בנובמבר 2020 עם תחילת המדד ניו זילנד הייתה בראש הדירוג הודות לפעולות הנחרצות שנקטו בהם כמו נעילת הגבולות, הקצאת משאבים לבדיקות, איתור מגע והסגר מרוכז למניעת הדבקות, פעולות שהביאו לרמת הדבקה נמוכה ביותר. פעולות שבשעתן הרשימו את קובעי המדד. אחריה במקום השני הייתה יפן, שהפעילה מערכת בריאות מרכזית ציבורית שהופעלה במהירות, ביחד עם רמות גבוהות של אמון חברתי וציות שגרמו לכך שאזרחים לבשו מסכות באופן פרו-אקטיבי ונמנעו ממקומות צפופים. וכך היו בה רק 331 מקרים חמורים של מחלת הקורונה.
כאשר החלו החיסונים נגד וירוס הקורונה להיות מופצים בעולם, ישראל צוינה לשבח במדד בלומברג כחלוצה עולמית שהוכיחה לעולם כי החיסון כופף את זיהומי הקוביד, והצליחה בין ינואר ליוני 2021 בשל קצב החיסונים המהיר והגבוה בעולם, לדכא את המגפה ולקפוץ למקום הרביעי העולמי מהמקום ה-17. וגם במגפת וריאנט הדלתא הצליחה להשתלט עליו באמצעות חיסון הבוסטר, והתברר ממנה כי הלא מחוסנים נמצאים תחת סיכון להדבק ולחלות באופן קשה.
ואילו במדד דצמבר 2021 אוסטריה, אוסטרליה וניו זילנד קפצו בהתאמה 17, 16 ו-11 מקומות כאשר המדינות הללו הסירו מגבלות משמעותיות על האזרחים. ולעומתן נורווגיה, יפן וגרמניה ירדו בהתאמה 18, 12 ו-10 מקומות לאחר שחזרו לאמצעי בלימה קשוחים והטלת מגבלות על האזרחים בשל התפרצות המגפה.
מדינות שהגיעו למקום הראשון בדירוג: ניו זילנד, ארצות הברית, נורווגיה, אירלנד וצ'ילה.
קובעי המדד, מציינים על סמך הנתונים במהלך שנת 2021 כי ביצועי העבר בהתמודדות עם המגפה אינם ערובה להצלחה עתידית - או לכישלון. הרבה מהמדינות עברו מראש הטבלה לתחתיתה ולהפך, ורק שבע מדינות הבאות מעולם לא נפלו בחצי התחתון של הליין-אפ: נורווגיה, דנמרק, פינלנד, איחוד האמירויות, קנדה, דרום קוריאה ושווייץ. קובעי המדד מציינים כמכנה משותף להן את איכות שירותי הבריאות, לכידות חברתית, אמונה בממשלה ונכונות לציית לכללים, שעזרו להכיל את הנגיף, בעוד שהעושר היחסי וכח הקנייה של מדינות אלה, איפשר להם לצבור את אספקת החיסונים הראשונה.
בפברואר 2022 אוסטרליה קפצה במדד יותר משאר המדינות, 42 מקומות למקום החמישי העולמי לאחר שבוטלה במדינה איסור נסיעות שנמשכו שנתיים ומקרי האומיקרון ירדו משיאם. איראן לעומת זאת חוותה את הירידה הגדולה ביותר, וירדה ב-25 מקומות למקום ה-32, כאשר הידקה את ההגבלות וסגרה כמה בתי ספר עם התפשטות האומיקרון במדינה.
במאי 2020 ניצבים בראש הטבלה נורווגיה (83.4) שהצליחה להפתח עם שיעור גבוה של חיסון מבוגרים העומד על 91% המונע תמותה גבוהה, אירלנד (81) ודנמרק (80.6). ישראל (76.5) קפצה 14 מקומות (השיפור הגדול ביותר החודש) ושיפרה למקום 11. ארה"ב (69.2) ירדה מקום אחד והגיעה למקום 31. בתחתית הטבלה: טייוואן (57.4), שחווה גל נרחב של זיהומים ומקרי תמותה, הרפובליקה העממית של סין (54.2) שחווה התפרצויות אומיקרון בערי מפתח ונוקטת במדיניות סגרים דרקונית, ורוסיה (53.1) שהתדרדרה לסוף הטבלה למקום ה-53 בשל כושר טיסה נמוך, תחזית צמיחה נמוכה וקפיאה בחיסונים.
דירוג ישראל במדד בלומברג
גרף
נתונים
| תאריך | מקום | נקודות | הערה |
|---|---|---|---|
| 2020 | |||
| נובמבר | 21 | 65 | השקת מדד בלומברג |
| דצמבר | 17  |
62.4 | תחילת גל 3 - אלפא |
| 2021 | |||
| ינואר | 15 |
56.8 | תחילת חיסון פייזר |
| פברואר | 14 |
59.6 | |
| מרץ | 05 |
71 | |
| אפריל | 04 |
74.9 | |
| מאי | 04  |
75.4 | |
| יוני | 04 |
72.9 | תחילת גל 4 - דלתא |
| יולי | 17  |
69.4 | לאחר הקמת ממשלת ישראל ה-36 |
| אוגוסט | 36 |
61.1 | תחילת חיסון הבוסטר |
| ספטמבר | 41 |
57.7 | |
| אוקטובר | 29 |
62.4 | |
| נובמבר | 19 |
65 | |
| דצמבר | 21 |
65.2 | תחילת גל 5 - אומיקרון |
| 2022 | |||
| ינואר | 37 |
60.5 | שיא גל 5 - אומיקרון |
| פברואר | 38 |
58.5 | |
| מרץ | 20 |
71.5 | |
| אפריל | 25 |
70.8 | |
| מאי | 11 |
76.5 | |
ראו גם
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של המדד, מציג את המדד של החודש האחרון וניתוחים לגביו
הערות שוליים
- ^ אינדיקטור המכון למדדי בריאות והערכה שפורסם ב-Lancet. הוא ממפה את היעילות של 23 אמצעי מניעה וטיפול הקיימים במדינה.
- ^ נתוני אוניברסיטת ג'ונס הופקינס
- ^ נתוני אוניברסיטת ג'ונס הופקינס. שיעור התמותה הוא אינדיקטור טוב לשאלה האם המקום מטפל ביעילות באנשים נגועים ומונע מקרי מוות מקוביד-19, היבט בסיסי בהכלת הנגיף.
- ^ כיסוי לפי סוג החיסון לאדם ולא לפי כמות החיסונים.
- ^ אינדקס שהופק על ידי אוניברסיטת אוקספורד, אשר מעריך את חומרת מדיניות ממשלתית בהגבלת המגע החברתי של אנשים כדרך למניעת התפרצות. ככל שהחומרה גדולה יותר כך הדירוג שלילי יותר.
- ^ אינדיקטור המבוסס על דו"ח גוגל לניידות קהילתית בקוביד 19, שעוקב אחר תנועותיהם בזמן אמת של אנשים, אל וממקומות קמעונאות, פנאי ועבודה.
- ^ בעיקר נתוני בלומברג ובחלק מהמדינות נתוני קרן המטבע הבינלאומית.
- ^ מדד הפיתוח האנושי של האו"ם משקף את יכולתה של חברה לעמוד בפני מכת קוביד-19, ויכול להוות מקור לאופן שבו אוכלוסיות הגיבו למשבר.
