מדד תשומות הבנייה
מדד תשומות הבנייה הוא מדד המהווה אחד מסוגי מדדי המחירים, המחושב בטכניקות סטטיסטיות ומשתנה מזמן לזמן, אשר מיועד למדוד את השתנות המחירים של עלויות הבנייה למגורים וכן למסחר ומשרדים.
מדד תשומות הבנייה בישראל מפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מידי 15 לחודש.
חישוב המדד
| שנה | שינוי שנתי[1] |
|---|---|
| 2000 | ( 2.06%)
|
| 2001 | ( 1.0%)
|
| 2002 | ( 6.6%)
|
| 2003 | ( 2.4%)
|
| 2004 | ( 4.9%)
|
| 2005 | ( 5.9%)
|
| 2006 | ( 5.9%)
|
| 2007 | ( 3.1%)
|
| 2008 | ( 3.3%)
|
| 2009 | ( 0.0%)
|
| 2010 | ( 3.9%)
|
| 2011 | ( 3.8%)
|
| 2012 | ( 3.3%)
|
| 2013 | ( 1.4%)
|
| 2014 | ( 0.8%)
|
| 2015 | ( 0.9%)
|
| 2016 | ( 1.5%)
|
| 2017 | ( 1.7%)
|
| 2018 | ( 2.0%)
|
| 2019 | ( 1.1%)
|
| 2020 | ( 0.5%)
|
| 2021 | ( 5.6%)
|
המדד מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל" קבוע של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים או מסחר ומשרדים, והוא מייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה.
במדד נכללים[2]:
- חומרים ומוצרים – חומרי מחצבה שיש וקרמיקה, מלט ובלוקים, ברזל ומוצרי מתכת, מוצרים ואביזרים לעבודות חשמל, מוצרים ואביזרים לעבודות אינסטלציה סניטרית, עץ לבניה, מוצרים מוגמרים, איטום, צבעים, זכוכית ומוצרים אחרים.
- הובלה ושינוע.
- ציוד וכלי עבודה.
- שכירות ציוד ורכב.
- הוצאות כלליות – ביטוח ובדיקות, אחזקת משרדים והוצאות אחרות.
- שכר עבודה – פועלים, מפעילי ציוד הנדסי ופיקוח.
השפעת המדד על מחירי הדירות
חוזי מכר של דירות חדשות בישראל מוצמדים למדד תשומות הבניה. בהסכם המכר נקבע מדד הבסיס (שהוא המדד הסמוך לתחילת הפרויקט או למועד ביצוע הרכישה) שעל פיו מחושבים התשלומים העתידיים בעסקה.
השינויים במדד עשויים להיות משמעותיים בשל פערי הזמנים בין חתימת העסקה ובין מועדי התשלום בפועל וזאת משום שעל פי חוק המכר התשלומים פרוסים לאורך תקופת הבניה ובהתאם לאבני הדרך של התקדמות הפרויקט, ומכיוון שלעיתים עוברת שנה ואף יותר ממועד חתימת ההסכם ועד תשלום התמורה העיקרי שינוי במדד ישפיע בהתאמה על היקפה הכספי הכולל של העסקה[3][4].
למשל: עסקה לרכישת דירה במחיר של 1,500,000 ש"ח שנחתמה בחודש ינואר 2020 בו עמד מדד הבסיס על 114.7 נקודות ושולמה בפועל בחודש דצמבר 2021 בו עמד המדד על 121.5 נקודות תסתכם בסכום של 1,588,927 ש"ח.
בעת ביצוע עסקה לרכישת דירה יד שנייה לא מקובל להצמיד את העסקה למדד תשומות הבניה ולכן אין לו השפעה על עסקאות מסוג זה.
הצעות לשינוי שיטת חישוב המדד
על אף שמדד תשומות הבניה בודק את עלותם של חומרי הגלם ועלות העבודה הנדרשת לבניית דירה בישראל, חושב המדד עד לאמצע שנת 2022 לפי מחיר הדירה המלא, וזאת למרות ששווי רכיב הקרקע במלוא מחיר הדירה משמעותי ביותר ואליו מתווספות עלויות נוספות שאינן קשורות בהכרח למדד.
בשלהי שנת 2021 בעקבות שאילתא של ח"כ בצלאל סמוטריץ' גיבש משרד השיכון הצעת חוק המאפשרת הצמדה של מחירי הדיור למדד תשומות הבניה רק עבור עלויות הבניה הישירות[5].
ביוני 2022 אושרה הצעת החוק בקריאה שניה ושלישית[6] ועל פיה יוטלו הגבלות על הצמדת מחיר הדירה למדד ובהן: הצמדה מקסימלית של עד 40% משווי הדירה, לא תהיה הצמדה לאחר תאריך המסירה (במקרה של פיגור).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Annual movements in indices 1982-2022, www.globes.co.il
- ^ מדד מחירי תשומות - דצמבר 2021 וסיכום שנת 2021, באתר הלשכה המרכזית לסטטיקה, 14/1/2022
- ^ דרור מרמור, קניתם דירה על הנייר? מדד תשומות הבנייה זינק ב-2.8% מתחילת השנה, באתר כלכליסט, 15/6/2021
- ^ אריק מירובסקי, מדד תשומות הבנייה עלה ב-5.6% בשנה האחרונה. כך זה משפיע עליכם, באתר גלובס, 16/1/2022
- ^ בר לביא, מדד תשומות הבנייה לקראת שינוי, והחקיקה עולה שלב, באתר גלובס, 13/2/2022
- ^ אושרה בכנסת, בקריאה שנייה ושלישית, ההצעה לתיקון מספר 9 לחוק המכר (דירות), באתר משרד הבינוי והשיכון, 30.6.2022
