מדע וטכנולוגיה ביפן
ביפן, עיקר המיקוד במדע וטכנולוגיה מופנה לכיוון מוצרי צריכה אלקטרונים, רובוטיקה, ותעשיית הרכב. הגורם האחראי על מדע וטכנולוגיה בממשלת יפן הוא משרד החינוך, התרבות, הספורט, המדע והטכנולוגיה. ביבשת אסיה, יפן היא המובילה פרסי נובל בתחום המדע. בתחומי התקשורת וטכנולוגיית המידע, ה-ITU דירג את יפן במקום ה-3 באסיה, ובמקום ה-11 בעולם כולו[1].
רכב ואלקטרוניקה
יפן ידועה בעולם בתעשיות הרכב והאלקטרוניקה שלה, ומוצרים יפנים תופסים נתח ניכר בשוק העולמי. יפן היא מהמדינות המובילות בתחומי מחקר ופיתוח, טכנולוגיה, מכונות, ומחקר רפואי - בין השאר בהיותה השלישית בעולם בהשקעה במחקר ופיתוח (130 מיליארד דולר), ובכמות של כ-680 אלף אנשי מחקר.
חברות אלקטרוניקה רבות אשר מוכרות בעולם ממוקמות ביפן, וביניהן: פוג'יפילם, סוני, פנסוניק, קאנון, ניקון, פוג'יטסו (פיתחה את המחשב הראשון ביפן בשנת 1954), היטאצ'י, שארפ, נק, אפסון, טושיבה, ונינטנדו. בתחום הרכב, חברות כגון טויוטה, הונדה, ניסאן, מאזדה, סובארו ממוקמות ביפן.
תעופה וחלל
הסוכנות היפנית לחקר החלל מקיימת מחקר בתחומי החלל והתעופה, ובין השאר עוסקת בתכנון של לוויינים ורקטות. המשגר היפני המתקדם ביותר הוא משגר הלוויינים H-II B, אשר מסוגל לשגר לחלל מטען של יותר מ-8 טון, והוא נמצא תחת האחריות של מיצובישי. סוכנות החלל היפנית גם אחראית על "קיבו" - המודול היפני של תחנת החלל הבינלאומית, שעלותו נעמדת ביותר מ-3 מיליארד דולר, ועל HTV - חללית מטען לא מאוישת.
אנרגיה גרעינית
מאז שנת 1973 אנרגיה גרעינית קיבלה עדיפות אסטרטגית ביפן. בעוד שיפן תלויה עמוקות ביבוא של דלקים, המספקים כ-61% מתפוקת האנרגיה שלה, בשנת 2008 נפתחו 7 כורים גרעיניים חדשים, בנוסף ל-48 הכורים שכבר פעלו. מספרים אלו הפכו את יפן למדינה השלישית בעולם מבחינת אנרגיה גרעינית - אשר מספקת כ-35% ממשק החשמל ביפן. בעקבות רעידת האדמה והצונמי בסנדאי (2011), נוצרו גלי צונאמי מהם נפגעה תחנת הכוח הגרעינית פוקושימה 1 ב-11 במרץ 2011 והוכרז מצב חירום גרעיני. 140 אלף תושבים, במרחק של עד 20 ק"מ מתחנת הכוח, פונו מביתיהם. לאחר אירוע זה, החל תהליך של כיבוי תחנות הכוח הגרעיניות - מהלך שגרם למחסור מסוים במשק החשמל היפני (עם זאת, לא נרשמו הפסקות חשמל נרחבות).
פרסי נובל
מאז שנת 1949 הוענקו 19 פרסי נובל לאישים מיפן. בתחומי המדע והטכנולוגיה הוענקו הפרסים בתחומי הכימיה, פיזיקה והרפואה, ופרסים נוספים בתחומי הספרות והשלום. בין הזוכים: לאו אסאקי, סוסומו טונגאווה, הידקי שירקאווה, הידקי יוקאווה, שינאיצ'ירו טומונאגה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מקור: Measuring the Information Society Report 2014, באתר ITU (באנגלית), עמ' 85
