רובוטיקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Kismet רובוט שפותח ב-MIT, מסוגל להביע טווח של הבעות אנושיות

רובוטיקה היא תחום מולטידיסיפלינארי, כלומר נשען על מספר תחומים הנוגע לבניית רובוטים, מכשירים היכולים לנוע ולהגיב לפי מידע מחיישנים. תחומים עליהם הרובוטיקה נשענת הם למשל הנדסת אלקטרוניקה, מדעי המחשב, תכנות ובפרט הנדסת תוכנה, הנדסת מכונות והנדסת ייצור.

המילה רובוטיקה - מלשון רובוטה (ROBOTA), מילה צ'כית לעבודה מאולצת - חודשה על ידי המחזאי קארל צ'אפק. המובן של הרובוטים כפי שאנו מכירים אותו כיום הוצג על ידי הסופר אייזק אסימוב בספרו משנת 1950 "אני, רובוט". בספר זה הציג הסופר גם את שלושת חוקי הרובוטיקה המוטלים על הרובוטים כדי שלא יסכנו את בני האדם.

כיום, כשמדברים על רובוטים, מדברים לאו דווקא על מכונות מוחשיות, כי היום גם חלק מהתוכנות הממוחשבות נקראות רובוטים, וגם עוד מכונות המגיבות לנתונים שהן מקבלות מן הסביבה. רובוט בהקשר המסורתי הוא סוכן מכני. בדרך כלל המדובר במערכת אלקטרו-מכנית, אשר התבוננות באופן התנועה שלה יוצרת תחושה של כוונה או רצון עצמאיים[1]. במילים אחרות, על רובוט להפגין מידה מסוימת של תבונה. אין הגדרה מוסכמת על החוקרים למושג רובוט, עם זאת מוסכם על כולם שנוסף על יכולת תבונית על רובוט להיות מסוגל לאחת או יותר מהמשימות הבאות: תנועה עצמאית, הפעלת זרוע מכנית, חישה ופעולה על סביבתו. במחקר ברובוטיקה נכללים תחומי המכניקה, הבקרה, האינטראקציה עם בני אדם והחישה. מעבדות רובוטיקה קיימות ברוב האוניברסיטאות בישראל. תוכנה גרפית להדמיית רובוטים פותחה על ידי חברה ישראלית, ROBCAD.

רובוטיקה רפואית

בשנים האחרונות התפתח תחום הרובוטיקה גם לכיוון הרפואי. הרעיון שעמד בבסיס השילוב בין התחומים היה יכולת הדיוק והנגישות הגבוהה של הרובוט יחד עם הצורך בתכונות אלו בפרוצדורות רפואיות מגוונות. הרובוטים נמצאים כבר בשימוש ובשלבי פיתוח מתקדמים במספר תחומים ברפואה ובהם: ניתוחים בפולשנות מזערית, ניתוחי גב, ניתוחי מוח (ביופסיות), ניתוחים אורולוגיים וניתוחי לב. יישומים נוספים נבחנים כל העת. תחום הרובוטיקה הרפואית כמו תחום הרובוטיקה בכלל הוא רב תחומי ומשלב בתוכו בקרה, הנדסת מכונות, הנדסת תוכנה, אלקטרוניקה, חיישנים ואינטליגנציה מלאכותית.

בישראל שתי מעבדות העוסקות בפיתוח רובוטים רפואיים ומתוכה צמחו פרויקטים מסחריים ורובוטים המנתחים בפועל בבתי-חולים בעולם: המעבדה לרובוטיקה רפואית ע"ש קאן הממוקמת בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, בראשות פרופסור משה שהם[2] והמעבדה לחקר רובוטיקה וקינמטיקה באוניברסיטת אריאל, ברשות פרופסור ניר שוולב[3].

רובוטיקה ימית

הים מהווה 70% משטח כדור הארץ ועוד יותר ממשאביו. שימוש ברובוטים בים מהווה אחד התחומים המבטיחים ביותר ברובוטיקה.

על אף היות ישראל ארץ ימית, התחום בה חדש לחלוטין וקיימות אך יוזמות בודדות. לאחרונה נרכש רובוט משוכלל ביותר בעלות של יותר משני מיליון דולר לחקר הים הנמצא בשימוש של מספר מכוני מחקר ימי כגון המכון לחקר הים בחיפה ובית ספר למדעי הים במכללה האקדמית רופין. המחקר הימי הרובוטי מתבצע אף בגופים לא אקדמיים כגון אלביט. חלק מהמחקר הוא למטרות ספציפיות כגון הפקת גז בים או צרכים ביטחוניים.

בעולם קמו מספר מעבדות מחקר המוקדשות לרובוטיקה ימית. בארץ פועלת מעבדה ייעודית כזאת כמעבדה לרובוטיקה ימית ברופין ברשות ד"ר רינה צביאל-גירשין.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ניר שוולב, מבוא לרובוטיקה (ספר אלקטרוני) ,מסת"ב 9789657376201
  2. ^ Mazor Robotics, Start-Up Nation Finder
  3. ^ monimono, Homepage, Memic - Robotics Surgery Made Natural Hominis™ (באנגלית)


Gorilla-thinclient.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0