מדרגות הירדן
| היסטוריה | |
|---|---|
| תרבויות | התרבות הנאטופית |
| תקופות | התקופה האפיפלאוליתית |
| אתר ארכאולוגי | |
| התגלה | 1999 |
| ארכאולוגים | גונן שרון |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| מיקום | על גדתו המזרחית של נהר הירדן במוצאו דרומה מעמק החולה |
האתר האפי-פלאוליתי "מדרגות הירדן" (Jordan River Dureijat – JRD) הוא אתר ארכאולוגי פרהיסטורי, הממוקם על גדתו המזרחית של נהר הירדן במוצאו דרומה מעמק החולה, כקילומטר וחצי מצפון לאתר גשר בנות יעקב. בגדת הירדן באזור שפך נחל הדוריג'את לירדן, שנתן לאתר את שמו, נחשפות שכבות עשירות בכלי צור, עצמות בעלי חיים, שרידים בוטניים ושאר ממצאים ארכאולוגיים.
מיקום, גאולוגיה וכרונולוגיה
סביבת ההרבדה היא חוף של גוף מים בעל עומק מים משתנה. כאשר גובה המים עולה והאתר מכוסה במי האגם מושקעות שכבות של בוץ דק גרגר (טין). כאשר יורדים המים והסביבה הופכת לחופית שוקע באתר בנוסף לבוץ גם חול וכן כמויות גדולות של קונכיות של צדפי מים מתוקים. פעילות האדם מתועדת בשכבות בהן עומק המים נמוך והסביבה היא חוף או מי אפסים הקרובים לחוף.
באתר זוהו חמישה אופקים ארכאולוגיים המופרדים זה מזה בשכבות של בוץ אגמי. שלושת האופקים העליונים הניבו ממצאים המשייכים אותם לתרבות הנאטופית מחלקה המאוחר של התקופה האפי-פלאוליתית. שכבה 4 שייכת לתרבות הכבארית הגאומטרית (אפי-פלאולית תיכון) והשכבה התחתונה, שכבה 5, תוארכה בעזרת פחמן 14 לתקופה האפי-פלאוליתית הקדומה. באתר נמצאו כלי צור, בזלת וגיר וכן עצמות רבות של בעלי חיים, מיונקים גדולים כשור הבר ואיילים ועד ציפורים, דו-חיים וזוחלים. בדומה לכל האתרים השוכנים לגדות הירדן במוצאו דרומה מעמק החולה, גם שכבות האתר היו רוויות במים מאז הרבדתן והתנאים האנאירוביים שנוצרו אפשרו שימור יוצא דופן של שרידים בוטניים החל באבקת פרחים, פירות וזרעים וכלה בעצים ופחם בכמויות גדולות. הממצאים הבולטים באתר מעידים כי הפעילות המרכזית בה עסקו שוכניו היא ניצול משאבים מימיים ובעיקר דיג. משקולות בזלת וגיר בגדלים שונים, עצמות דגים רבות ובעיקר קרסי דייג העשויים עצם מעידים כולם על דיג במגוון של טכניקות ברמה גבוהה של ידע טכנולוגי והיכרות מעמיקה עם המשאבים המימיים ואפשרויות ניצולם. הממצאים באתר מתעדים תהליך ממושך שבמהלכו אירע המעבר מקבוצות קטנות של ציידים לקטים נוודים בתחילת התקופה האפי-פלאוליתית לחברות המורכבות של יושבי הקבע בתרבות הנאטופית ולבסוף את הופעתן של הקהילות החקלאיות הנאוליתיות.
גילוי האתר וחפירתו
האתר התגלה במהלך סקר ארכאולוגי שקדם לעבודות הניקוז בערוץ הירדן העליון במוצאו מעמק החולה בשנת 1999[1]. באתר בוצעה חפירת בדיקה בשנת 2002[2] ובשנת 2014 נערכה חפירת בדיקה נוספת על מנת להעריך את הפוטנציאל המחקרי של שכבות האתר. בעקבות תוצאות חפירת הבדיקה נערכו חמש עונות חפירה מלאות, כל אחת כארבעה שבועות, החל משנת 2015[3].
ממצאים עיקריים
בוטניקה
כמו בכל האתרים שנחפרו לחופו של נהר הירדן עליון במוצאו מעמק החולה, גם שכבות האתר מדרגות הירדן רוויות במים מאז הרבדתן[4]. הכיסוי במים יוצר תנאים נטולי חמצן ומאפשר שימור ייחודי של שרידים בוטניים באתר. שכבות האתר הניבו שפע של ממצאים בוטניים החל באבקת פרחים, זרעים, פירות ועד פיסות עץ שחלקן מגיע לגודל של כחצי מטר ויותר. בנוסף שכבות האתר עשירות מאוד בשרידי פחם. לשרידים הבוטניים חשיבות רבה בשחזור הסביבה הקדומה בה פעלו שוכני האתר וכן בשחזור שינויי האקלים שחלו בדרום עמק החולה במהלך הצטברות השכבות באתר.
פאונה
בכל שכבות האתר נחפרו עצמות בעלי חיים במצב שימור טוב. בעלי החיים המיוצגים במכלול נעים בגודלם מגודל בקר ואייל ועד מכרסמים, דו-חיים וזוחלים[2]. בין עצמות בעלי החיים באתר בולטות במספרן הרב עצמות הדגים. נחשפו עצמות של דגים משלוש המשפחות העיקריות המאכלסות את גופי המים של עמק החולה גם היום – שפמנוניים, אמנוניים וקרפיוניים[5]. עצמות הדגים כוללות מגוון רחב של מינים וכן משרע גדול של גדלים. באתר עצמות של דגים בגודל סנטימטרים בודדים ולצידם מספר הרב של שיני לוע, השייכות למין נכחד של בינית ממשפחת הקרפיוניים. השלכה מגודל השיניים שנמצאו באתר, הדומות בגודלן לאלו שנחפרו למשל באתר האשלי בגשר בנות יעקב, מעלה כי גודלם המשוער של הדגים ממין זה התקרב לשני מטרים. ממצא משמעותי נוסף הוא עצמות, בעיקר חוליות הגב, של דגים ממין טרוטה, מין ממשפחת הסלמוניים שהתקיים בעבר בעמק החולה[6].
רכיכות
בכל שכבות האתר מכילות שפע של קונכיות של שבלולי מים מתוקים ממגוון גדול של מינים. המינים הבולטים הם צדפות הנחלים, שחרירים, סהרוניים והביתניים. מצב השימור של הקונכיות משתנה בין השכבות, ומשתפר ככל שהשכבה עמוקה יותר. בשתי השכבות התחתונות תנאי השימור טובים, וחלק מהקונכיות עדיין משמרות את צבען המקורי הנוטה להיעלם בתנאי שימור גרועים יותר. חלק מהקונכיות הורבדו לחופו של האגם אליו נסחפו לאחר מותו של בעל החיים. בשכבות הבוץ האגמי באתר נמצאות לעיתים קונכיות, בעיקר של צדפות, בסביבת החיים הטבעית שלהן, חלקן עדיין סגורות. הקונכיות מהוות סמן אקלימי טוב והמידע על המינים הנפוצים, האקולוגיה שלהם והסביבות בהן חיו הוא בעל ערך רב לשחזור הסביבה הקדומה, האקלים ותנאי ההרבדה ששררו בעמק החולה הקדום. המידע שנאסף עד היום עדיין איננו מאפשר לענות על השאלה האם היו הרכיכות חלק מתזונתם של יושבי האתר.
כלי צור
כלי צור נחפרו מכל האופקים הארכאולוגיים באתר מדרגות הירדן. ברוב השכבות צפיפותם של כלי הצור אינה גבוהה ביחס לאתרים אחרים מן התקופה האפי-פלאוליתית, כנראה בגלל אופי הפעילות באתר המתעד ביקורים קצרי מועד ולא אתר מגורים, ששכבותיו מתעדות פעילויות מסוגים שונים על פני זמן ממושך. עם זאת, בחלק מהשכבות, כלי הצור שנתגלו, ובעיקר המיקרוליתים, מעידים על השיוך התרבותי של האופקים הארכאולוגיים השונים. ראשי חץ מטיפוס "אל-חיאם" שהתגלו בשכבה האמצעית משייכים שכבה זו לשלבים הקדומים של התקופה הנאוליתית. בשכבות הנטופיות באתר נחשפו סהרונים, המיקרוליתים האופייניים לתרבות זו. בשכבה הרביעית התגלו מיקרוליתים מלבניים וטרפזיים המשייכים אותה לתרבות הכבארית הגאומטרית. השכבה החמישית והתחתונה, לעומת שאר השכבות, למרות הכמות הגדולה יחסית שלכלי צור שנחשפה, טרם העלתה ממצאים אינדוקטיביים היכולים לשייך אותה בוודאות לתרבות כלשהי. אחד המאפיינים של המכלול באתר מדרגות הירדן הוא השכיחות הגבוהה של נקרים ברוב שכבות האתר. הנקרים מעידים כפי הנראה על פעילות ספציפית באתר, על סמך עדויות מאתרים אחרים ייתכן שפעילות זו קשורה בעיבוד דגים או בעיבודם של צמחי המים והביצה, אך טיבה של פעילות זו עדיין לא ברור. ממצא נוסף הוא אחוז גבוה של גרעיני צור, ובעיקר גרעיני להבונים בחלק משכבות האתר. בחלק מהשכבות מספרם של הגרעינים גבוה יותר ממספרם של הלהבונים עצמם, ייתכן כיוון שהגרעינים הובאו לאתר לא כדי לייצר להבונים אלא כדי לשמש ככלים[7].
עדויות לדייג
הממצאים הבולטים היותר באתר, מבחינה ארכאולוגית, הן משקולות מסוגים שונים וכן כלי עצם המעידים כי אחת הפעילויות העיקריות בהן עסקו שוכני האתר היא דייג. באתר עדויות לטכניקות דיג שונות ומגוונות וכן גם להכנה של ציוד לדיג.
משקולות
בכל שכבות האתר נחשפו שפע של חלוקי גיר מוארכים, שנלקטו כנראה בשפכי הנחלים הזורמים לעמק החולה ממערב. חלוקים אלו, שמאות מהם נחשפו בשכבות השונות, שימשו ככל הנראה כמשקולות לרשת דייג, להשקעת מלכודות דייג או לשימוש אחר כמשקולות. חלקן שימשו ללא כל עיבוד נוסף וחלקן עוצבו על ידי יצירת שקערוריות במרכז שני הצדדים שלהן בצורת האות שמונה, כדי לייצר שקע אליו ניתן לקשור חוט ולמנוע החלקה ואובדן המשקולת. חלוקי גיר מאורכים אלו שימשו החל בשכבות התחתונות של האתר ועד לשכבות העליונות, מה שמצביע מסורת של איסוף ועיצוב משקולות שנמשכה על פני אלפי שנים.
לצידן של משקולות הרשת הגדולות נמצאו באתר גם כעשר משקולות קטנות המעוצבות על חלוקי גיר ובזלת קטנים, שקוטרן סנטימטרים בודדים. המשקולות עוצבו על ידי חריטה של חריץ לכל היקפן, חריץ המיועד לקשירה של חוט דק.
קרסים
השכבות הנאטופיות באתר מדרגות הירדן הניבו את האוסף הגדול ביותר של קרסי דייג העשויים עצם. כעשרים קרסים נמצאו עד היום בשכבות האתר, מהם שבעה שנמצאו בשלמותם. הקרסים, שמצב שימורם יוצא דופן, מייצגים מגוון רחב של צורות וגדלים ומעידים על רמה טכנולוגית גבוהה בייצורם ועל היכרות מעולה של סוגי הדגים החיים באגם והשיטה המתאימה לדייג של כל מין. הקרסים מעוצבים בגדלים שונים, זוויות פתיחה שונות, בעלי מגוון של זיזים וחודים ואפילו מעדים על טכנולוגיות קשירה שונות ומגוונות. קרסי דייג מעצם נחפרו מכמה אתרים נאטופיים בעבר. מכלול הקרסים מהאתר מדרגות הירדן הוא הגדול ביותר והמגוון ביותר שנמצא עד היום מאתר נטופי כל שהוא. הם הקרסים הקדומים ביותר הידועים לנו מהלבנט, אם כי באוקיינוס השקט (במזרח טימור) נמצאו קרסים קדומים בהרבה העשויים צדף[8].
ראו גם
- גשר בנות יעקב (אתר ארכאולוגי)
- פרופסור גונן שרון, מנהל החפירות באתר
- התקופה הפרהיסטורית באזור הלבנט
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Eran Sharon, Benoît Roman, Michael Marder, Gyu-Seung Shin, Buckling cascades in free sheets, Nature 419, 2002-10, עמ' 579–579 doi: 10.1038/419579a
- ^ 2.0 2.1 Marder et al. 2015
- ^ Sharon et al. 2020
- ^ Aharonovich, Sharon, and Weinstein-Evron 2014; Naama Goren-Inbar et al. 2002; N Goren-Inbar, Werker, and Feibel 2002; Sharon et al. 2008
- ^ Dimentnan, Bromiey, and Por 1992; Zohar and Biton 2013;Zohar, Goren, and Goren-Inbar 2014
- ^ Borvon et al. 2018
- ^ Belfer-Cohen and Grosman 2007
- ^ S. O'Connor, R. Ono, C. Clarkson, Pelagic Fishing at 42,000 Years Before the Present and the Maritime Skills of Modern Humans, Science 334, 2011-11-24, עמ' 1117–1121 doi: 10.1126/science.1207703
| אתרים פלאוליתיים ואפיפלאוליתיים בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| אתרים מהתקופה הפלאוליתית התחתונה | ביצת רוחמה • בריכת רם • ג'לג'וליה • גשר בנות יעקב • מחצבת עברון • מחצבת רבדים • מערת גמל • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת מיסליה • מערת קסם • מערת תנור • עובדייה |  |
| אתרים מהתקופה הפלאוליתית התיכונה | האתר המוסטרי בשפך נחל מחניים • הר כרכום • מערת הגדי • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת כבארה • מערת מיסליה • מערת מנות • מערת עמוד • מערת רקפת • מערת שוקבא • מערת תנור • נשר רמלה | |
| אתרים מהתקופה הפלאוליתית העליונה | אוהלו II • הר כרכום • מערת היונים • מערת הנחל • מערת כבארה • מערת מנות • מערת ספונים • מערת קפזה • מערת רקפת • נחל אורן • נחל עין גב I • ערק אל-אחמר • תל רקית | |
| אתרים מהתקופה האפיפלאוליתית | מדרגות הירדן • מערת היונים • מערת הנחל • מערת חילזון תחתית • מערת כבארה • מערת ספונים • מערת רקפת • מערת שוקבא • נווה דוד • נחל אורן • חתולה • נחל עין גב II • עין גב I • עינן • תל יריחו • תל רקית | |
