מודל מערכות המשפחה הפנימיות (IFS)
מודל מערכות המשפחה הפנימיות (IFS) או בקיצור ״המשפחה הפנימית״ הוא גישה אינטגרטיבית לפסיכותרפיה אישית שפותחה על ידי ריצ'רד (״דיק״) שוורץ בשנות ה־80. [1] [2] היא משלבת חשיבה מערכתית עם התפיסה שהתודעה מורכבת מתת-אישיויות נפרדות יחסית, שלכל אחת מהן נקודת מבט ותכונות ייחודיות משלה. הגישה משתמשת בפסיכולוגיה מערכתית, במיוחד כפי שזו פותחה עבור טיפול משפחתי, כדי להבין כיצד קבוצות אלה של תת-אישיויות מאורגנות. [3]
חלקים
לפי גישת המשפחה הפנימית, התודעה מורכבת מחלקים מרובים, ומעבר להם נמצא העצמי האמיתי או הליבתי של האדם, אשר נקרא ״העצמי״ ויכול וצריך להנהיג את המערכת הפנימית. כמו בני משפחה, החלקים הפנימיים של אדם יכולים לקחת על עצמם תפקידים קיצוניים. לכל חלק יש פרספקטיבה, תחומי עניין, זיכרונות, רגשות, תחושות, צרכים, מחשבות ונקודת־מבט משלו. עיקרון מרכזי בגישה הוא שלכל חלק יש כוונה חיובית, גם אם פעולותיו פוגעות או גורמות לתפקוד לקוי. אין צורך להילחם בחלקים, להפעיל עליהם כוח או לסלקם; הגישה מקדמת חיבור פנימי והרמוניה כדי להחזיר את התודעה לאיזון.
טיפול IFS שואף לרפא חלקים פצועים ולהשיב את האיזון הנפשי. הצעד הראשון הוא לייצר גישה לָעצמי, ואז בעזרתו לייצר קשר של הבנה, אמון ושיתוף פעולה עם החלקים השונים על מנת לרפא אותם.
במודל של גישת IFS, ישנם שלושה סוגי חלקים כלליים: [4]
- גוֹלים מייצגים טראומה פסיכולוגית, לעיתים קרובות מילדות, והם נושאים את המטען הטראומטי, הכולל רגשות קשים, תחושות גוף קשות, זיכרונות קשים ואמונות מגבילות. הגולים מבודדים במערכת משאר החלקים (לכן הם קרויים גולים: כי הוגלו מהמערכת, עמוק אל הלא־מודע) ועלולים לייצר קיטוב במערכת. מנהלים וכבאים מנסים להגן על התודעה של האדם על ידי מניעת מטענם של הגולים מלהגיע למודעות ולהציף את המערכת, וכן על־ידי מניעת פגיעה נוספת בגולים. [5]
- מנהלים נוטלים על עצמם תפקיד מניעתי ומגונן בשגרה. הם משפיעים על האופן שבו האדם מתקשר עם העולם החיצוני, מגנים עליו מפני נזק ומונעים מחוויות כואבות או טראומטיות להציף את המודעוּת.
- כבאים גם הם מגינים, אך בשונה מהמנהלים, הם נכנסים לפעולה כאשר המנהלים נכשלים למנוע מהגולים לצאת ולהציף/להבעיר את המערכת, לכן הם נקראים כבאים. הם פועלים להסיט בחדות את תשומת הלב מהמטען של הגולֶה, או להחזיר את הגולֶה בכוח אל הלא־מודע, מה שמוביל להתנהגויות קיצוניות, אימפולסיביות ו/או לא הולמות כמו אכילת יתר, שימוש בסמים ו/או אלימות. הם יכולים גם להסיח את דעתו של אדם מכאב על ידי מיקוד־יתר בפעילויות עדינות יותר כמו עבודת־יתר או נטילה מוגזמת של תרופות.
המערכת הפנימית
IFS מתמקדת ביחסים בין החלקים לבין העצמי. אחת ממטרות הטיפול היא ליצור מערכת יחסים של שיתוף פעולה ואמון בין העצמי לבין כל חלק.
ישנם שלושה סוגים עיקריים של יחסים בין חלקים: הגנה, קיטוב וברית. [6]
- ההגנה מסופקת על ידי מנהלים וכבאים. הם מוכוונים למנוע מהגולים נזק ולהגן על הפרט מכאבם של הגולים.
- קיטוב מתרחש בין שני חלקים הנלחמים זה בזה כדי לקבוע כיצד האדם ירגיש, יחשוב ו/או יתנהג במצב מסוים. כל חלק מאמין שעליו לפעול כפי שהוא פועל כדי לנטרל את ההתנהגות הקיצונית של החלק השני. בגישה יש שיטה לעבודה עם חלקים מקוטבים.
- ברית נוצרת בין שני חלקים שונים אם הם פועלים יחד להשגת אותה מטרה.
שיטת העבודה
הגישה מציעה מתודה טיפולית מוגדרת היטב לטיפול פרטני המבוססת על העקרונות הבאים. בתיאור זה, המונח "מגן" מתייחס למנהל או לכבאי.
- חלקים שלוקחים תפקידים קיצוניים נושאים "מטענים": רגשות כואבים או אמונות שליליות שאימצו כתוצאה מחוויות מזיקות מהעבר, לעיתים קרובות בילדות. מטענים אלה לא שייכים למהות של החלק ולכן ניתן לשחרר או "לפרוק" אותם באמצעות טיפול בגישה, מה שמאפשר לחלק לשוב ולמלא את תפקידו הבריא הטבעי.
- העצמי הוא סוכן הריפוי הנפשי. המטפל עוזר למטופליו לגשת לעצמי שלהם ולהישאר בתוכו, ומספק הדרכה לאורך הדרך.
- מגינים בדרך כלל לא יכולים לשחרר את תפקידיהם המגונן ולעבור שינוי עד שהגולים שעליהם הם מגינים ישוחררו ממטענם.
- אין ניסיון לעבוד עם גולים עד שהמטופל קיבל אישור מהמגינים המגינים עליו. זה הופך את השיטה לבטוחה יחסית, אפילו בעבודה עם חלקים שעברו טראומה.
- העצמי הוא המנהיג הטבעי של המערכת הפנימית. עם זאת, בגלל אירועים או מערכות יחסים מזיקות בעבר, מגינים התערבו ותפסו פיקוד. מגן אחר מגן מופעלים ולוקחים את ההובלה, וגורמים להתנהגות לא בריאה. מגינים נמצאים לעיתים קרובות גם בסכסוך (קיטוב) זה עם זה, מה שמוביל לכאוס פנימי או קיפאון. המטרה היא שהמגינים יבטחו בָּעצמי ויאפשרו לו להוביל את המערכת, וליצור הרמוניה פנימית תחת הדרכתו המיטיבה.
הצעד הראשון הוא לעזור למטופל לגשת לָעצמי. לאחר מכן, העצמי לומד להכיר בכל פעם מגן אחד, את כוונתו החיובית, ומפתח איתו מערכת יחסים של אמון. לאחר מכן, באישורו של המגן, המטופל ניגש לגולֶה/ים כדי לחשוף את האירוע או מערכת היחסים הטראומטיים שיצרו את המטען שהוא נושא. הגולה מחולץ מהמקום והזמן שבו קרתה הטראומה, ומונחה לשחרר את מטעניו. לבסוף, המגן יכול לשחרר את תפקידו המגונן ולבחור בתפקיד בריא. [7]
ביקורות
המטפלים שרון דיקון וג'ונתן דייוויס הציעו שעבודה עם החלקים של האדם עלולה להיות "מעוררת רגש וחרדה עבור מטופלים", וכי IFS עלולה לא לעבוד היטב עם מטופלים הסובלים מדלוזיות, פרנויה או סכיזופרניה שעלולים לא להיות מקורקעים במציאות ולכן להשתמש לרעה ברעיון של "חלקים". [8]
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מודל מערכות המשפחה הפנימיות
אתר האינטרנט הרשמי של המכון הישראלי ל־IFS
הערות שוליים
- ↑ Minor, Amanda J. (2016). "Internal Family Systems Model". In Carlson, Jon; Dermer, Shannon B. (eds.). The SAGE Encyclopedia of Marriage, Family, and Couples Counseling (באנגלית). SAGE Publications. ISBN 9781483369563. נבדק ב-28 בינואר 2020.
The Internal Family Systems (IFS) model was developed by Richard C. Schwartz in the 1980s and describes and integrative, nonpathological approach to psychotherapy.... The premise of IFS is that similar to the complex external family system, individuals are composed of separate and multifaceted internal parts in relationship with each other. IFS's primary focus is to work with individuals and help differentiate parts or subpersonalities in the mind.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Logan, Sadye L. M. (2008). "Family: Overview". In Mizrahi, Terry; Davis, Larry E. (eds.). Encyclopedia of Social Work (באנגלית). Oxford University Press, USA. pp. 2:175–182. ISBN 9780195306613.
- ↑ Burgoyne, Nancy (2018). "Schwartz, Richard C". In Lebow, J.; Chambers, A.; Breunlin, D. (eds.). Encyclopedia of Couple and Family Therapy (באנגלית). Springer International Publishing. pp. 1–2. doi:10.1007/978-3-319-15877-8_927-1. ISBN 9783319158778.
[Schwartz] brought family therapy theory and technique to the intrapsychic worlds of clients and, in so doing, discovered ways of working with individuals, couples, and families that is unique and evidence-based. IFS has become not only a school of family therapy but also a major form of psychotherapy in general, with a vast literature and training institutes throughout the world.
- ↑ Scott, Derek (2012). "Grief and the Internal Family System". In Winokuer, Howard; Harris, Darcy (eds.). Principles and practice of grief counseling. Springer Publishing Company. pp. 168–169. ISBN 9780826108739.
The "parts" in this model may be understood to be autonomous aspects of the personality that have specific roles. [...] The exiled parts hold extreme feelings or beliefs about themselves.... When these vulnerable parts get triggered, other parts jump up to distract us from them and these reactive protective parts are termed "firefighters." [...] The other group of protectors in the system are referred to as "managers," and they seek to ensure that the vulnerable parts do not get triggered.
- ↑ Sweezy, Martha (באפריל 2011). "The Teenager's Confession: Regulating Shame in Internal Family Systems Therapy". American Journal of Psychotherapy (באנגלית). 65 (2): 179–188. doi:10.1176/appi.psychotherapy.2011.65.2.179. PMID 21847894.
Therapeutic work with parts can help to unpack an amalgamated experience of shame like Angie’s into its component parts, differentiating its origin from the ways in which it is maintained.
{{cite journal}}: (עזרה) - ↑ Carlisle, Robert M. (2015). "Internal Family Systems Model". In Neukrug, Edward S. (ed.). The SAGE Encyclopedia of Theory in Counseling and Psychotherapy (באנגלית). SAGE Publications. pp. 567–569. ISBN 9781483346496. נבדק ב-28 בינואר 2020.
The internal system consists of the types of relationships between each of the parts and the self. The three primary relationships consist of protection, polarization, and alliance.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Kolk, Bessel A. Van der (2015). The Body Keeps the Score: Brain, Mind, and Body in the Healing of Trauma (באנגלית). Penguin Books. p. 286. ISBN 9780143127741. OCLC 861478952.
The task of the therapist is to help patients separate this confusing blend into separate entities.... Patients learn to put their fear, rage, or disgust on hold and open up into states of curiosity and self-reflection. From the stable perspective of Self they can begin constructive inner dialogues with their parts.
- ↑ Deacon, Sharon A.; Davis, Jonathan C. (במרץ 2001). "Internal Family Systems Theory: A Technical Integration". Journal of Systemic Therapies. 20 (1): 45–58. doi:10.1521/jsyt.20.1.45.19410.
Parts work can be emotional and anxiety-provoking for clients and therapists must have a rationale and direction in order to guide clients on such internal journeys. [...] Although Schwartz may disagree, we believe that IFS therapy, in general, may not work well with delusional, paranoid, or schizophrenic clients. Clients who are not grounded in reality may misuse the idea of "parts" or become more entrenched in delusional thoughts by such interventions.
{{cite journal}}: (עזרה)
מודל מערכות המשפחה הפנימיות (IFS)41461944Q6047656