מונטוורדה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מונטוורדה
Monteverde
מדינה קוסטה ריקהקוסטה ריקה קוסטה ריקה
חבל ארץ פונטרנס
שפה רשמית ספרדית
גובה 1,400 מ׳ מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 6,500
קואורדינטות 10.314256, -84.825022
אזור זמן UTC -6

מונטוורדה היא קהילה קטנה במחוז פונטארנס בקוסטה ריקה, השוכנת על רכס ההר קורדיירה דה טילרן. מונטוורדה שוכנת כארבע שעות נסיעה מאזור העמק המרכזי במדינה, והיא אחד מיעדי התיירות האקולוגית הגדולים במדינה. באזור זה נמצאת גם שמורת הטבע יער העננים ״נוּבּוֹסוֹ״ ועוד אטרקציות טבע, המושכות מספר לא מבוטל של תיירים וחוקרי טבע.

נשיונל ג'יאוגרפיק כינה את שמורת הטבע נוּבּוֹסוֹ "התכשיט בכתר יערות העננים" בעולם.[1] מגזין ניוזוויק דירג את מונטוורדה במקום 14 בעולם ברשימת "המקומות שצריך לזכור לפני שייעלמו". בסקר שנערך בקוסטה ריקה, מונטוורדה נבחרה לאחת מ"שבעת פלאי הטבע של קוסטה ריקה".[2]

בסביבת מונטוורדה גם נמצאת העיירה הגדולה והמרכז התיירותי סנטה אלנה, וכן השכונה הסמוכה של בתים ועסקים סרו פלאנו, קהילת מונטוורדה, שמורות טבע רבות ואטרקציות באזור הרחב.

אקלים

מונטוורדה ממוקמת בגובה 1,400 מטר מעל פני הים, והיא ערפילית, לחה ומרובת רוחות, עם טמפרטורה שנתית ממוצעת של 18 מעלות צלזיוס (Nadkarni 2000: 17). ממוצע הגשמים השנתי כ-3,000 מ״מ. הלחות נעה בין 74% ל-97% (Nadkarni 2000: 34).

היסטוריה

ממצאים פרה-קולומביאניים שונים מעידים על קיומן של אוכלוסיות קטנות של תרבות הילידים האמריקאים קלוביס, שחיו בכפרים באזור סביב שנת 3000 לפנה״ס. בין בערך 3300 עד 2000 לפנה״ס, חלה ירידה באוכלוסיית השבטים באזור אָרֶנָאל. שבטים סמוכים אלה הקימו מחדש כפרים באזור בין 2000 ל-500 לפנה״ס. החקלאות התגברה בתקופה של 500 לפנה״ס עד 300 לספירה, כאשר חברות צ׳יף תפסו את מקומן של חברות שבטיות קטנות. ניתן למצוא ממצאים לפיתוח חקלאי הכולל ביעור יערות אינטנסיבי ויסודות מבני אבן המתוארכים לתקופה זו. חפצים מאבן ירקן הפכו למאפיינים בולטים של כפרים אלה. בשנים 300–800 לספירה, חברות צ׳יף מורכבות החליפו חברות פשוטות יותר, והופיעו כפרים מורכבים יותר, עם בתי קברות, כיכרות ציבוריות, עבודות זהב ומסחר וסכסוכים בין שבטיים. סביב שנת 1300 חלה ירידה כללית באוכלוסייה, ככל הנראה כתוצאה מפעילות חזקה יותר בהר הגעש ארנל.[3]:408–409

לאחר הגעת הספרדים לחופי קוסטה ריקה בשנת 1502, הארץ סבלה ממלחמה שנמשכה שני דורות. אוכלוסיות הילידים בכל הארץ צנחו, מכ-400 אלף לכ-80 אלף איש, בתוך מעט יותר מ-50 שנה. עם זאת, בניגוד לשכנותיה ניקרגואה ופנמה, קוסטה ריקה לא הניבה לקולוניסליאסטים כמויות משמעותיות של כוח-עבודה ילידי או משאבים, וכך האזור חווה התיישבות ספרדית איטית בהרבה בהשוואה למושבות ספרדיות רבות אחרות.

תחילת המאה ה-20

בשלושת העשורים הראשונים למאה העשרים, אוכלוסיות קריאוליות הגיעו במספרים קטנים לאזור הקרוי כיום מונטוורדה. רבים מהם עבדו במכרות הזהב במחוז גואקימאל או סיפקו לעובדיה סחורות ושירותים. חלק מהמשפחות יישבו בסמיכות גם את עמק סן לואיס, שהוא אזור נמוך וחם יותר.[3]

שנות ה-50 ואילך

הקהילה הקרויה כיום מונטוורדה נוסדה על ידי קווייקרים מארצות הברית, שערכיהם הפציפיסטים הובילו אותם להתנגד לגיוס לכוחות הצבא האמריקאי לקראת מלחמת קוריאה. [4] מרבית המתיישבים האלה הגיעו מהעיר פיירהופ באלבמה, וכללו גם פציפיסטים וסרבני מצפון שאינם קווייקרים. דובר הקבוצה היה היוברט מנדנהול, עובד רפת שביקר בקוסטה ריקה בשנת 1949 במסגרת סיור חקלאי.[5] הקווייקרים והפציפיסטים האחרים בחרו באזור בזכות האקלים הקריר שלו שייטיב עם חקלאות חלב, בזכות החוקה הלא אלימה ונטולת צבא של קוסטה ריקה ובשל הקוסטה-ריקנים הידידותיים. הקווייקרים עבדו שטח אדמה גדול, שאת חלקו הקדישו בסופו של דבר לשימור והיום מהווה את שמורת הטבע של יער העננים ״בּוֹסְקֶה נוּבּוֹסוֹ״. זו הפכה לאטרקציה תיירותית גדולה.

כיום

בשנים האחרונות מספר התיירים הולך וגדל במהירות, נתון שמושך מספרים עצומים של קוסטה-ריקנים מעיירות וערים אחרות לעבור למונטוורדה. כיום, כ-250 אלף תיירים בשנה מבקרים במונטוורדה. בשנים האחרונות חל שיפור בהגעת סחורות ובשירותים, כולל סלילת כבישים חלקית. ב-2007 בחרו קוסטה-ריקנים במונטוורדה לאחד מ״שבעת פלאי קוסטה ריקה״, לצד אי הקוקוס, הר הגעש ארנל, הר צ'יריפו, נהר סלסטה, הפארק הלאומי טורטוגרו והר הגעש פּוֹאָס.[2]

דמוגרפיה

סנטה אלנה, שכנתו הגדולה של מונטוורדה וספקית עיקרית של סחורות ואפשרויות לינה

כמו ברוב קוסטה ריקה, השפה הרשמית והנפוצה היא ספרדית. עם זאת נפוצה דו-לשוניות, בשל נוכחותם של קווייקרים ושלושה בתי ספר המלמדים לפחות חלקית באנגלית.

האוכלוסייה של קהילת מונטוורדה מונה בין 250 ל-750 תושבים, מתוכם רק כ-50 קווייקרים.[6] בסנטה אלנה, העיירה המפותחת ביותר באזור, שתושביה בעיקר קוסטה-ריקנים, יש 6,500 תושבים קבועים נכון למפקד האוכלוסין האחרון.

מקומות מעניינים

טבע

אחד מהגשרים התלויים הרבים המכוונים לתיירות אקולוגית באזור (פארק סֶלְוָוטוּרָה)

בשל יערות הענן ויערות הגשם באזור, מונטוורדה הפכה לחלק מרכזי ממסלוליהם של תיירים בקוסטה ריקה, על אף הגישה הקשה אליהם. מבין רבע מיליון התיירים במונטוורדה כל שנה, כ-70 אלף מבקרים בשמורת הטבע הזו.

האזור סביב הכניסה לפארק יער העננים הוא המטויל ביותר וכולל שישה שבילים עיקריים באורך כולל של 13 ק"מ, מטופחים ונגישים מאוד. בשמורה יש רשת גדולה של שבילים פחות נגישים המגבילים את מספר המטיילים וכן מספר תחנות מחקר.

ממערב למונטוורדה נמצאת שמורת הטבע ״בוסקה אטרנו דה לוס ניניוס״ (״יער העד של הילדים״), פרויקט הממומן על ידי בתי ספר וילדים מכל העולם. זוהי השמורה הגדולה ביותר באזור, בשטח 220 קמ״ר. צפונה משם נמצאת שמורת סנטה אלנה. אזור זה מושך פחות תיירים משמורת מונטוורדה, אך מציע תחנת שדה ונופים של הר הגעש ארנל.

שמורת יער העננים נובוסו

שמורת יער העננים העצומה בשטחה, 105 קמ״ר, היא מוקד המשיכה העיקרי באזור, בעיקר בזכות הסביבה הבתולית והחצי-בתולית המצוינת שלה והמגוון הביולוגי יוצא הדופן. מדענים קבעו שאזור זה מהווה בית ל-500 מיני סחלבים – הריכוז הגדול ביותר של סחלבים בכדור הארץ, ומהם 34 התגלו לאחרונה. נמצאו שם 58 מיני דו-חיים, כולל הקרפדה הזהובה המקומית שנכחדה. האזור מהווה גם נקודת עצירה ל-91 מיני עופות נודדים. הקצאל הוא עוף החי שם עונתית. 134 מיני היונקים באזור כוללים חיות מאמריקה הצפוני והדרומית, בהם שישה מיני חיות כיס, שלושה מיני אונדטרה, לפחות 58 מיני עטלפים, שלושה מיני פרימטים, שבעה מיני דלשינאים, שני מיני ארנבים, מרמיטה, שלושה מיני סנאים, קוצן, לפחות 15 מיני עכבריים, דורבן, אגוטי, פאקה, שני מיני כלביים, חמישה סמוריים, ארבעה מיני רקוניים, שישה מיני חתוליים, שני מיני חזירי בר, שני מיני אייליים, וטפיר.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מונטוורדה בוויקישיתוף
  • מגזין הנסיעות של מונטוורדה.

הערות שוליים

  1. ^ "Top Ten Costa Rica - National Geographic Traveler". Traveler.nationalgeographic.com. אורכב מ-המקור ב-2016-02-13. נבדק ב-2020-05-02.
  2. ^ 2.0 2.1 "Seven Wonders". BBC News. בספטמבר 2007. אורכב מ-המקור ב-2007-10-14. נבדק ב-2007-09-07. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ 3.0 3.1 Nadkarni, Nalini. Monteverde. 1. Berlin: Oxford University, 1999.
  4. ^ Gross, David M. (2014). 99 Tactics of Successful Tax Resistance Campaigns. Picket Line Press. p. 85. ISBN 978-1490572741.
  5. ^ Monteverde Costa Rica Nonprofit Organizations, www.monteverde.org
  6. ^ "Demographics". ø. 2005-03-10. נבדק ב-2007-09-07.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0