מורשת בנויה תת-קרקעית בישראל
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
מורשת בנויה תת-קרקעית (UBH – Underground Built Heritage) הינו משאב תרבותי ייחודי. לאורך היסטוריה של אלפי שנים חללים תת-קרקעיים היו מקלט מפני מזג האוויר או מפני חיות. בהמשך הם נהפכו לאתרי תרבות ופולחן, חללים למגורים או לכרייה, לייצור מזון ואחסונו, ולחלוקת משאבים טבעיים.
טיפולוגיות של אתרי UBH כוללות מערות טבעיות או מעשה האדם, מבני קבורה/פולחן תת-קרקעיים, מכרות ומחצבות, מערות אחרות מעשיי אדם לכרייה או מגורים, תשתיות תת-קרקעיות (בורות מים, מערכות ניקוז עתיקות, מנהרות וכו'), מבנים ויישובים קדומים קבורים.
כמורשת תרבותית, המורשת הבנויה תת-קרקעית מהווה משאב בעל ערך להתמודדת עם אתגרי הקיימות, שיש בכוחם להוות זרזים להתחדשות עירונית/כפרית, לעורר מודעות קהילתית ולהפום קהילות מקומיות עמידות יותר בהתמודדות עם מערכות גלובליות של ייצור וצריכה על ידי שימור ייחודם הסביבתי והתרבותי.[1]
בין הגורמים הבינלאומיים העוסקים בהיבטים השונים של שימור ופיתוח של המורשת הבנויה התת-קרקעית ניתן למנות:
מיזם:Cost Action CA18110: Underground Built Heritage as Catalyser for Community Valorisation המאגד חוקרים שמייצגים 30 מדינות. הם פועלים בקבוצות עבודה בתחומים הבאים: פיתוח בסיס ידע; שימוש חוזר ואסטרטגיות הוספת ערך; גישות תכנוניות; אסטרטגיות הפצה וניצול.[2][3]
מרכזי מחקר קשורים לחלל התת-קרקעי העירוני (ACUUS). ארגון בינלאומי, לא ממשלתי, המקדם שותפויות בין כל השחקנים בתחום התכנון, הניהול, המחקר והשימושים בחלל התת-קרקעי העירוני, שנוסד בשנת 1996.[4]
ועדת ITA לחלל תת-קרקעי (ITACUS). ועדה קבועה של איגוד המנהרות והחלל התת-קרקעי הבינלאומי (ITA). המקדמת אירועים ופועלת להעלאת המודעות לצורך בתכנון לעתיד של השימוש בחללים תת-קרקעיים.[5]
בתחום המורשת התת-קרקעית מוקד הידע המרכזי בישראל הינו המלח"ם. המרכז לחקר מערות ישראל הוקם בסוף שנות ה-70 במסגרת החברה להגנת הטבע וכיום כחלק מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים. למן היווסדו שם לו הגוף למטרה את החקר הרב-תחומי של מערות לגוניהן, ממערות טבעיות ועד חללים תת-קרקעיים שנוצרו או עוצבו בידי אדם בתקופות השונות. במסגרת זו, המלח"ם הפך עד מהרה לגוף המוביל במחקר הגאולוגיה והפעילות האנושית הקדומה במערות ישראל.[6]
דוגמאות של עשייה טובה בתחום מורשת התת-קרקע בישראל
אתרי מורשת עולמית של אונסקו[7]
16 אתרים בישראל הוכרזו "אתרי מורשת עולמית" בעלי חשיבות בין-לאומית בשימורם. נכללים ביניהם מספר אתרים המהווים דוגמאות מובהקות של עשייה טובה (Best Practice) בתחות המורשת תרבותית בתת-קרקע:
שמורת טבע נחל מערות
בשמורה רצף תרבויות פרהיסטוריות, והיא האתר היחיד בישראל המציג לקהל את החיים בתקופה הפרהיסטורית באתר שבו הם התרחשו. חקר המערות בשמורה החל כבר בשנת 1927, והוא נמשך לסירוגין עד ימינו. שרידים שהותיר אחריו האדם התגלו כבר מתקופת האבן התחתונה.[8]
גן לאומי בית גוברין
גן הלאומי בית גוברין-מרשה הוא לב לבה של "ארץ אלף המערות". הגן מציג פלא אדריכלי קדום – אינספור מערות שנועדו למגוון רחב של שימושים, אמפיתיאטרון שלם מהתקופה הרומית ושרידים מרשימים של מבצר ושל כנסייה מהתקופה הצלבנית. בגן הלאומי חורש דליל ובתה ים-תיכונית, עשירה במינים רבים של בעלי חיים וצמחים.[9]
גן לאומי בית שערים
חשיבותה, ערכה ופרסומה של בית שערים באו לה משום שהייתה מקום מושבו של רב גדול – רבי יהודה נשיא – שהיה המנהיג הדתי, הרוחני והמדיני של העם היהודי בתקופה ההיא, ובה ערך את המשנה. הגן כולל מספר מערות קבורה מרשימים: מערת שרה, הארון הבודד, האומנות, הלולבים, 'כאן נחה היקרה', סוחרי האריגים, הקללות, יהודי סוריה, המעלות, הארונות, רבי יהודה הנשיא, המוזיאון, המנורה. [10]
גן לאומי תל מגידו
מגידו נמנתה עם הערים החזקות והחשובות בכנען. שרידי הארמונות, המקדשים, השערים ומערכת המים המשוכללת של העיר מעידים על עצמה רבה. לפי מסורות נוצריות למרגלות מגידו (ארמגדון) יתרחש אירוע אדיר, ורק המאמינים ישרדו אחריו. הגן כולל בנוסף לשרידים של העיר הכנענית והעיר הישראלית גם מפעל המים התת-קרקעי והמנהרה התת-קרקעית.[11]
גן לאומי תל חצור – מפעל המים
מפעל המים עשוי שלושה חלקים. חלק אחד הוא מבנה גישה עשוי אבני גזית גדולות. לידו נחצב פיר אנכי. הפיר חודר דרך שכבות התל הקדומות עד סלע האם. לאורך קירותיו נחצבו מדרגות ברוחב כ-3 מ'. עומקו 45 מ'. במקום שבו מסתיים הפיר מתחילה מנהרה באורך 25 מ' והיא יורדת בשיפוע אלכסוני אל השכבה נושאת המים. תכלית המפעל הייתה לספק ליושבי המקום אספקת מים גם בימי מצור, מבלי שיצטרכו לשאוב אותם מן המעיינות שמחוץ לעיר. [12]
מנהרת הטמפלרים בעיר העתיקה של עכו
מנהרת הטמפלרים היא מנהרה תת-קרקעית הנמצאת מתחת לרחובותיה של עכו העתיקה. המנהרה הובילה מארמון הטמפלרים שחרב ב-1291 ושקע בים במערב, עד לנמל עכו במזרח. המנהרה הוקמה לקראת סוף המאה ה-12 כנתיב תת-קרקעי אסטרטגי על ידי אנשי המסדר הטמפלרי אשר התמקמו בתקופה זו בעכו לאחר כיבוש ירושלים על ידי צלאח א-דין. אורך המנהרה כ-350 מ' והיא משתרעת מתחת לרוב הרובע הפיזאני ההיסטורי של העיר.
להלן מספר דוגמאות לעשייה טובה שאינם אתרי מורשת עולמית של אונסקו
מנהרות הכותל
מנהרות הכותל הן מערך חללים ומחילות תת-קרקעיות מתקופות שונות לאורך תוואי הכותל המערבי, מתחת לבתי הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים. במתחם מבנים מתקופת בית שני, מימי הביניים ומהעת החדשה. ציר הליכה אופקי מחבר את החללים והמחילות, מעניק למבקר חוויה של מסע לאורך ציר הזמן ההיסטורי, ונחשב לאחד מאתרי התיירות הפופולריים בישראל.
הקריה הרפואית רמב"ם: בית החולים הממוגן הגדול מסוגו בעולם
בבית החולים התת-קרקעי נמצאת תשתית ל־2,000 מיטות ועמדות טיפול הממוינות למחלקות המקובלות בכל בית חולים, חדרי ניתוח, יחידת דיאליזה עם יותר מ־90 מיטות טיפול, חדרי לידה, מחלקות לטיפול אמבולטורי ויחידות דימות. זהו בית החולים הממוגן הגדול מסוגו בעולם. [13]
מרכזי מחקר
המרכז לחקר המערות (מלח"ם) באוניברסיטה העברית
מרכז לחקר מערות ישראל (מלח"ם) הוקם בסוף שנות ה-70 במסגרת החברה להגנת הטבע ועבר לאחר מכן לאוניברסיטה העברית בירושלים. מטרתו הוא החקר הרב-תחומי של מערות לגוניהן, ממערות טבעיות ועד חללים תת-קרקעיים שנוצרו או עוצבו בידי אדם בתקופות השונות. הוא נהפך לגוף המוביל במחקר הגאולוגיה והפעילות האנושית הקדומה במערות ישראל.[14]
עבודת השדה מתבצעת בהובלתם של אנשי שדה וסיירים מקצועיים בתחום עבודת השדה במערות ("מערנים", speleologists), ונשענת לא מעט על רוח ההתנדבות, להט הגילוי והמסירות לתחום המערנות.
מפעלים ופרויקטים
הגילוי והמחקר של מרבית המערות המוכרות כיום בארץ, ומדובר בעשרות אלפי מערות, קשור בפעילות המלח"ם.
בין מפעלי המלח"ם הבולטים שהתקיימו ב-30 השנים האחרונות, נציין כאן את המחקר הרב-שנתי במערות הר סדום, בו נחקרו כ-110 מערות באורך כולל של עשרות קילומטרים שהתפתחו בתנאים ייחודיים במחדר מלח, ובהן מערות המלח הארוכות בעולם; את גילויין ומחקרן של מערות כתף יריחו, בהן נתגלתה הקבוצה הגדולה האחרונה של תעודות כתובות במערות מדבר יהודה; את הפיתוח הספלאולוגי של אזורים עשירים בפעילות קארסטית (דרך ההיווצרות הטבעית של מערות הנפוצה בסלעי ישראל), בהם אזורים שתת-הקרקע בהם היה בבחינת "ארץ לא נודעת", כגון החרמון, הגליל העליון וחבל בנימין, הכולל איתור, מיפוי ולימוד של המערות באזורים אלו; את גילויה ומחקרה של מערת איילון בשפלת לוד, בה נתגלתה מערכת אקולוגית יחידאית המכילה תשעה מינים חדשים למדע ומשפחת עקרבים בלתי ידועה במערת מבוך שהיא מן הגדולות שבמערות ישראל (2.5 ק"מ); וכן את גילוין וחקירתן של רבות ממערכות המסתור (מערות חצובות מהתקופה הרומית הקדומה) המוכרות כיום ממרחבי שפלת יהודה והגליל.
המדור של מחקרים ופרסומים של המלח"ם מהווה בסיס ידע מרכזי בנושא המערות בישראל.[15]
מרכז לחקר תת-הקרקע – אוניברסיטת תל אביב [16]
המוקד הוקם בשנת 2011 ומטרתו חקר תת-הקרקע הרדוד בשיטות גאופיזיות. המוקד עובד בשיתוף פעולה עם התעשייה ומערכת הביטחון. במסגרת חקר תת-הקרקע הרדוד עורך המוקד סקרי רפלקציה ורפרקציה רדודים בכל הארץ למטרות שונות:
מיפוי תת-הקרקע הרדוד; גילוי העתקים פעילים; חקר תכונות קרקע וסלע; גילוי מערות וחללים תת-קרקעיים; העברת ידע לסטודנטים באמצעות קורסים מעשיים.
מוסדות ממלכתיים
מינהל התכנון – תמ"א 40/1 :תוכנית מתאר ארצית למיגון ולפיתוח המרחב התת-קרקעי[17]
לאור התחרות הקיימת בין ייעודי הקרקע השונים והפיתוח המואץ על פני הקרקע, ובהתחשב בכך שמשאב הקרקע הינו סופי ומוגבל, כמו כן לאור העובדה כי מדינת ישראל חשופה באופן תדיר לאיומים ביטחוניים המועצה הארצית סברה כי יש חשיבות רבה בקידום תוכנית מתאר ארצית למיגון ולפיתוח המרחב התת-קרקעי.
מנהל התכנון פרסם מכרז להקמת צוות מקצועי שיגבש את העקרונות לקידום מתחמים תת-קרקעיים. אנשי המנהל מחזיקים בכמה עקרונות שיובילו את התוכנית החשובה: ראשית, מתן תמריצים ליזמים אשר יבחרו לבנות מתחמים תת-קרקעיים – תמריצים כדוגמת זכויות בנייה וזירוז של ההליך התכנוני. אחת הסיבות למיעוט המתחמים התת-קרקעיים בישראל כיום היא חוסר כלכליות, וייתכן שתמריצים אלו יפתרו את הבעיה מהזווית הזאת. עיקרון נוסף הוא קידום של שימושים שאינם מחייבים שימוש מעל פני הקרקע, בדגש על שימושים ציבוריים ומסחריים. כך לדוגמה מתכוונים לקדם במנהל התכנון העברת קניונים, אולמות ספורט, תיאטראות ובתי קולנוע ואף רחובות שלמים למתחמים תת-קרקעיים.[18]
המכון הגאולוגי
המכון הגאולוגי הינו מוסד מחקר ממלכתי הפועל במסגרת מנהל מחקר האדמה והים במשרד האנרגיה. המכון מופקד על יצירת מרכז ידע מדעי-יישומי ממוקד ומותאם לצרכים הלאומיים של ישראל בתחום מדעי האדמה.[19][20]
האגף לסטרטיגרפיה וחקר תת-הקרקע מופקד על ביצוע מחקר בסיסי ובניית ידע לגבי המרחב הגאולוגי התת-קרקעי, מעומקים כלכליים ועד טקטוניים, בשטח היבשתי של ישראל ובמרחב המים הכלכליים EEZ)); מיפוי והבנת התהליכים הגאולוגיים העכשוויים והסיכונים הגאולוגים בקרקעית הים במרחב המים הכלכליים של ישראל וברצועת חוף הים התיכון.[21]
רשות העתיקות
על פי חוק רשות העתיקות היא הגוף המוסמך לטפל בכל ענייני העתיקות, לרבות עתיקות תת-ימיות, בישראל. היא רשאית לבצע כל פעולה הנחוצה לשם מילוי תפקידיה, ובכלל זה: חפירות, פעולות שימור ושחזור ואחזקה.[22]
רשות הטבע והגנים הלאומיים [23]
רשות הטבע והגנים פועלת לשם מימוש המטרות של החוקים שמכוננים אותה: חוק גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הנצחה; וחוק הגנת חיית הבר:
- שומרת על הטבע – על בתי הגידול הטבעיים, על תפקוד המערכות האקולוגיות ועל מגוון הצמחים ובעלי החיים – בשמורות הטבע, בגנים הלאומיים ובשטחים הפתוחים .
- פועלת לשימור וניהול המראה המייחד והמאפיין את חלקי הארץ השונים, למען תושבי הארץ כולה, תוך שמירה על האיזון בין צרכים כלכליים, חברתיים, תרבותיים וסביבתיים .
- פועלת לשימור ערכי מורשת ותרבות האדם בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע, תוך טיפוח אתרים אלו, המחשתם והנגשתם לקהל .
- פועלת לקירוב, שיתוף וחינוך הציבור לשמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת .
- שותפה בעיצוב מדיניות לאומית לשמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת, בשיתוף עם עמיתים בארץ ובעולם, בהווה ולמען הדורות הבאים.
הוועד הישראלי לאונסק”ו [24]
הוועד הוא גוף מייעץ לממשלה בקביעת מדיניות מול מטה אונסקו ופעולותיו בישראל. הוועד הישראלי לאונסקו מייצג גופים שלטוניים / ציבוריים וארגונים לא ממשלתיים בתחומי החינוך, המדע, התרבות, מדעי האדם והחברה, מידע לכל ומורשת עולמית. בתחום המדע
למזכירות הוועד הישראלי ועדות תחום: חינוך, תרבות, מדע, מידע לכל, מדעי האדם והחברה ומורשת עולמית. לוועדות אלו צוותי משנה העוסקים בין היתר בחינוך גבוה, בתי"ס מסונפים לאונסקו, הידרולוגיה, האדם והביוספרה, איכות סביבה, אוקיינוגרפיה מוזיקה, מורשת לא מוחשית, מגדר, אתיקה במדעים וטכנולוגיות וזיכרון עולם.
שתי ועדות משמעותיות למורשת תת-קרקע הן הוועדה הגאולוגית וועדת האדם והביוספרה. ועדות מדע פועלות בתחומים המשיקים הן למשרד המדע והן למשרדי ממשלה אחרים .[25]
עמותות ומלכ"רים
החברה להגנת הטבע [26]
החברה להגנת הטבע היא ארגון הסביבה הוותיק והגדול בישראל. ייעודה שמירה על הסביבה, על ערכי הטבע והנוף, ועל המורשת ההיסטורית-תרבותית של האדם בישראל. יותר מ־65,000 יחידים ומשפחות חברים בחברה. בין מטרות החברה להגנת הטבע:
לשמור על הסביבה, על ערכי הטבע, הנוף והמורשת ההיסטורית והתרבותית של האדם בישראל ובכלל; לחנך להכרת הסביבה וידיעת הארץ על ידי חינוך סביבתי; לפעול בקרב רשויות השלטון למען קידום חקיקה שומרת סביבה, תכנון ידידותי ומאוזן לסביבה ופיתוח בר קיימא; ליצור מודעות לשמירת הטבע והסביבה, ולהגביר את המחויבות של הציבור ומקבלי ההחלטות לשמירת הטבע והסביבה; לשמור על עצמאות רעיונית וארגונית.
דרכי פעולה של החברה כוללים:
- התחום המקצועי – אנשי שטח, מתכננים ורכזים מקצועיים, פועלים מול מוסדות התכנון ורשויות מקומיות ומובילים מאבקים ארציים ומקומיים.
- התחום הציבורי – החברה להגנת הטבע מובילה פעילות נרחבת ומגוונת לחיזוק מעורבות הציבור בנעשה למען איכות החיים שלו ואיכות הסביבה הקרובה למקום מגוריו.
- התחום החינוכי – החברה להגנת הטבע מפעילה תוכניות של חינוך סביבתי בעשרות בתי ספר ברחבי הארץ ומרכזי לימוד שדה בפריפריה.
- החברה פועלת גם בתחום הפוליט התחום המשפטי לקידום מטרותיה.
המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
תחומי הפעילות של המועצה כוללים מניעת הרס ושימור מתחמים ומבנים היסטוריים; תוכניות שימור ושיקום פיזי; העלאת המודעות לחשיבות השימור בקרב הציבור הרחב, מקבלי החלטות ואנשי מקצוע בתחום התכנון והביצוע; חקיקה; חינוך; קשר עם גורמי שימור בארץ ובחו”ל; אתרי הביקור והמוזיאונים לתולדות היישוב – כ-170 אתרים הממוקמים רובם במבנים היסטוריים, ששומרו בהם תצוגות ומוצגים המספרים סיפור של מקום ותקופה בעזרת צוותי הדרכה ובאמצעות תוכניות חינוכיות. המועצה שיקמה ומפעילה עשרה אתרי ביקור. [27]
איקומוס ישראל: המועצה הישראלית של איקומוס לשימור אתרי מורשת תרבותית [28]
איקומוס ישראל הנה השלוחה הישראלית של ארגון איקומוס הבינ”ל .[29] איקומוס – המועצה הבינלאומית למונומנטים ואתרים – הוא ארגון לא ממשלתי, שמטרתו היא שימור והגנה על אתרי מורשת תרבותית. פעילותו מוקדשת לקידומן ויישומן של תיאוריה, מתודולוגיה וטכניקות מדעיות בשימור מורשה ארכיטקטונית וארכאולוגית. הוא פועל ליישומה של אמנת וונציה מ־1964. איקומוס היא גוף מייעץ אובייקטיבי ומקצועי לאונסקו בכל הקשור להערכת והכרזת אתרי מורשת התרבות העולמית, הכללת אתרים ברשימה הטנטטיבית וניטור אתרים אלה.
המסרה Interpret IL [30]
ארגון ההמסרה מיועד לאנשי אתרי מורשת, גנים לאומיים ומוזיאונים האמונים על העברת המסרים, המשמעויות והערכים לקהל המבקרים. אנשי המקצוע השותפים ביצירת ההמסרה, הם כל מי ששותף בהקמה, בשימור ובתפעול האתר ותוכניותיו: אדריכלים, מעצבים, אוצרים, אנשי שימור, אנשי חינוך, אנשי מולטימדיה, אנשי תיירות ואנשי פרסום. כל אלה יחד יוצרים את קהילת ההמסרה בישראל.
הארגון הוקם בישראל בשנת 2016 על ידי נציגים של הגופים המשמעותיים מבחינת אתרי מורשת ותרבות בישראל: משרד ירושלים ונורשת, רשות הטבע והגנים, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל וקרן קיימת לישראל. אליהם חברו היחידה למוזיאונים במשרד הביטחון, החברה להגנת הטבע, איקו”ם ישראל, איקומוס ישראל, אוניברסיטת חיפה, מוזאון ארצות המקרא ורשות העתיקות.
הארגון כולל קבוצות עבודה שמטרתן לפתח את גוף הידע בנושא ההמסרה לפי התחומים הבאים: שימור והמסרה, הנגשה והגשה, אפיון ותכנון, טכנולוגיה ואותנטיות, אוכלוסייה והכללה, תוכן והדרכה.
תא מנהור – איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות בישראל [31]
התא עוסק בקידום הידע בתחום המנהור והבנייה התת-קרקעית, עדכון המפרט הכללי הבינמשרדי, קידום תקנים ישראליים והכשרת מהנדסים לפיקוח בתחום המנהור. התא יעסוק בהרחבת פעילות המנהור על ידי כוחות ישראליים בכל התחומים: תכנון, ביצוע, ניהול פרויקטים, פיקוח והקטנת התלות בגורמי חוץ בכל התחומים.
הערות שוליים
- ^ Memorandum of Understanding for the Cost Action CA18110: Underground Built Heritage as Catalyser for Community Valorisation, 9.10.2021
- ^ Site Underground4Value: Underground Built Heritage as Catalyser for Community Valorisation, 9.10.2021
- ^ Cost Action CA18110: Underground Built Heritage as Catalyser for Community Valorisation, 9.10.2021
- ^ Associated Research Centers for Urban Underground Space, 9.10.2021
- ^ International Tunnelling and Underground Space Association’s Committee on Underground Space, 9.10.2021
- ^ המרכז לחקר מערות (מלח"ם), 9.10.2021
- ^ אתרי מורשת עולמית של אונסקו באתר רשות הטבע והגנים, 9.10.2021
- ^ אתר שמורת טבע נחל מערות באתר רשות הטבע והגנים, 9.10.2021
- ^ גן לאומי בית גוברין ארץ אלף המערות באתר רשות הטבע והגנים, 9.10.2021
- ^ גן לאומי בית שערים באתר רשות הטבע והגנים
- ^ גן לאומי תל מגידו באתר רשות הטבע והגנים, 9.10.2021
- ^ גן לאומי תל חצור באתר רשות הטבע והגנים, 9.10.2021
- ^ תיאור בית החולים התת קרקעי באתר הקריה הרפואית רמב"ם, 9.10.2021
- ^ המרכז לחקר המערות בישראל, 9.10.2021
- ^ המדור של מחקרים ופרסומים של המרכז לחקר המערות בישראל
- ^ מרכז לחקר תת-הקרקע - ביה"ס לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר - החוג לגאופיזיקה, 9.10.2021
- ^ מינהל התכנון - תמ"א 40/1 תכנית מתאר ארצית למיגון ולפיתוח המרחב התת-קרקעי, 9.10.2021
- ^ עדי כהן, קניונים ורחובות מסחריים מתחת לקרקע: התכנית שתפתור את בעיית הצפיפות, The Marker, 2.5.2019
- ^ המכון הגיאולוגי (אתר בעברית)
- ^ Geological Survey of Israel (English), 9.10.2021
- ^ האגף לסטרטיגרפיה וחקר תת הקרקע, 9.10.2021
- ^ אתר רשות העתיקות, 9.10.2021
- ^ אתר רשות הטבע והגנים הלאומיים, 9.10.2021
- ^ אתר הוועד הישראלי לאונסק"ו, 9.10.2021
- ^ אתר של ועדת המדע של וועד הישראלי לאונסק"ו, 9.10.2021
- ^ אתר החברה להגנת הטבע, 9.10.2021
- ^ המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 9.10.2021
- ^ אתר איקומוס ישראל, 9.10.2021
- ^ International council on monuments and sites, 9.10.2021
- ^ אתר המסרה Interpret IL, 9.10.2021
- ^ תא מנהור של איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות בישראל, 9.10.2021
