מזכיר (חב"ד)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
אין לראות דף זה כערך אנציקלופדי. יש לשכתבו באופן יסודי ולהתאימו לשאר ערכי המכלול.
דף זה יובא מאתר חב"דפדיה. ייתכן שהוא אינו מנוסח בצורה אנציקלופדית, ללא מקורות מסודרים, מחקר מקורי של חב"דפדיה או לא מובן כל הצורך לקורא. אתם מוזמנים לשכתב אותו, ולהשלים בו פרטי רקע חסרים.
אין לראות דף זה כערך אנציקלופדי. יש לשכתבו באופן יסודי ולהתאימו לשאר ערכי המכלול.
דף זה יובא מאתר חב"דפדיה. ייתכן שהוא אינו מנוסח בצורה אנציקלופדית, ללא מקורות מסודרים, מחקר מקורי של חב"דפדיה או לא מובן כל הצורך לקורא. אתם מוזמנים לשכתב אותו, ולהשלים בו פרטי רקע חסרים.


מזכירות הרבי מליובאוויטש ניהלה את הקשר מבנין 770 בין הרבי מליובאוויטש לקהל; היא הייתה אחראית על הגישה אל הרבי ועל העברת הוראותיו בנוגע לפעילותה של חסידות חב"ד בכל רחבי העולם.

חדר המזכירות

בעת שבניין 770 היה שייך לרופא שבנה אותו, הוא שימש כחדר המתנה למטופליו. עם רכישת הבניין על ידי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, החדר שבקידמת הבניין בקומה הראשונה זה הועבר למחלקה הצעירה של ישיבת תומכי תמימים המרכזית בניהולו של הרב שניאור זלמן גוראריה, עד שבשנת ה'תש"ז עברה כיתת הלימוד עברה למבנה אחר ברחוב אלבני בהוראתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, אז הפך למשרדי המל"ח, ולאחר התמנותו של הרבי לנשיא - לחדר המזכירות שלו. בשנות היודי"ם נקבע בחדר שולחן ובקצהו קיר נמוך שהפריד בין חברי המזכירות לקהל המבקרים. כשנכנס הרבי לחדר לאחר הקמת הקיר, שאל את המזכיר אליהו קווינט מה מטרתו של הקיר, והרב קווינט השיב שהיא נועדה להבדיל "בין קודש לחול", והרבי תיקן את דבריו בחיוך "בין קודש לקודש הקודשים".

בשנים הראשונות בהם היה עורך אדמו"ר הרעיי"צ התוועדיות ואת תפילות הימים הנוראים בזאל הקטן, היו פותחים את שתי הדלתות הגדולות המחברות בין החדר לאולם, אל מנת לאפשר השתתפות של מאות אנשים בתפילות. נוהג זה הופסק עם העברת משרדי המל"ח לחדר בשנת תש"ז[1].

בנוסף לחדר המזכירות הראשי בקדמת 770 בקומה הראשונה, לכמה מחברי המזכירות היו משרדים נפרדים בקומה זו, לרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב בסוף מזדרון ההקומה הראשונה, ומשרד לרב יהודה לייב גרונר בסוף גן עדן התחתון מעל החניה שנסתמה בצד ימין של 770. כן ישנו חדר המשמש כארכיון למזכירות, ששימש בעבר למשרם של הרב שלמה אהרון קזרנובסקי והרב גרונר (שתיקתק שם את המכתבים שניסח לו הרבי) עד לבניית משרדו, אז הפך לחדר ארכיון בלבד. חלק מהעתק ממכתבי הרבי מליובאוויטש שנשמר במזכירות אכסנו בחדר הארכיון עליו הופקד המזכיר הרב שלום מנחם מענדל סימפסון[2].

פעילות המזכירות

מזכירי הרבי מליובאוויטש היו אחראים על הכניסה לחדר הרבי ליחידות, ולא היה ניתן להיכנס ללא רשותם.

הם היו המתווכים והמקשרים בין ראשי ממשלות שרצו להעביר מסרים חסויים לרבי, שהצנעה יפה להם. הם היו אנשי סוד, והיו שומרים על כל המידע שנחשפו לו.

כולל אברכים

המזכירות הפעילה גם מוסדות שונים ופעילויות שונים שהופעלו על ידי הרבי בעצמו, כגון |כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי". על ידי הכולל יצאו במשך השנים ספרים וקובצים שונים. ערכו את הביאורים והמראי מקומות לספר ליקוטי תורה, הוציאו לאור את קובץ יגדיל תורה. בשנת ה'תשנ"ד שונה שמו ל'כולל מנחם'; ראש הכולל כיום הוא הרב יוסף אברהם הלר.

חברי המזכירות

בין המזכירים נמנו הרבנים:

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ עמודים 11-12
  2. ^ ראו במפה. חדר המזכירות הראשי ממוספר כ-8, משרדו של הרב חדקוב ממוספר כ-38, ארכיון הרב סימפסון כ-21, וארכיון המזכירות ממוספר כ-35. משרדו של הרב גרונר לא מופיע במפה זו כיוון ונבנה לאחר סגירת החניה כהוספה לקומה.


סמל חבדפדיה.png
הערך באדיבות חב"דפדיה, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון GFDL