מזל טוב
"מזל טוב" היא ברכה בעברית המקובלת אצל יהודים כדי להביע איחולים לאירוע משמח ומשמעותי.
היסטוריה
שפת היידיש שימשה כשפתה העיקרית של יהדות אשכנז ויהדות מזרח אירופה. השפה שילבה מילים רבות מהספרות התורנית עם מילים שמקורן בשפות גרמאניות. המילה "מזל" מופיעה בתנ"ך פעם יחידה, בספר מלכים: "וְהִשְׁבִּית אֶת הַכְּמָרִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה... וְאֶת הַמְקַטְּרִים לַבַּעַל לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַמַּזָּלוֹת וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם". מזל מוזכרת במשנה, ומשמעותה "קבוצת כוכבים" או "גורל". מילה זו קיבלה ביידיש את משמעותה המודרנית, המציינת אירוע חיובי. כך נוצרה הברכה "מזל טוב", שהפכה לנפוצה בקרב יהדות אשכנז ויהדות מזרח אירופה.
בתקופת מלחמת העולם השנייה, במדינות תחת השלטון הנאצי, אדם שהיה משתמש בביטוי זה היה נעצר ונחקר.
אטימולוגיה והגייה
אף על פי שהמילים "מזל" ו"טוב" הן מילים בעברית, הביטוי "מזל טוב" מקורו בשפת היידיש, והוא שולב מאוחר יותר בעברית המודרנית. המילה "מזל" נהגית ביידיש "מַזֶל" (Mazel), עם הטעמה מלעלית, בעוד שבעברית היא נהגית "מַזָּל" עם הטעמה מלרעית. הביטוי "מזל הטוב" מקובל גם בקרב דוברי אנגלית, והוא הופיע לראשונה במילונים בשפה האנגלית בשנת 1862. המילה "מזל" קיימת גם בשפה הגרמנית (massel) וההולנדית (mazzel), והמילה "טוב" (tof/toffe) משמעותה בהולנדית "נחמד, נהדר".
שימוש
השימוש בביטוי "מזל טוב" הוא ברכה על אירוע מוצלח שקרה. משמעותו היא "אני שמח שקרה לך דבר טוב!" לעומת זאת, הביטוי "בהצלחה" משמש כדי לאחל לדבר טוב בעתיד.
בקרב יהדות התפוצות משתמשים בביטוי "מזל טוב" בעיקר באירועים כמו בר מצווה או חתונה, בהם הקהל צועק "מזל טוב!" ברגע השיא של האירוע - למשל, לאחר שהחתן שובר את הכוס. בישראל משתמשים בברכה "מזל טוב" גם לאירועים קטנים יותר, כמו קבלת רישיון נהיגה, יום הולדת, או תחילת עבודה חדשה.
מקורות
הביטוי מופיע כבר בספר חסידים: "אשה שיושבת על המשבר, אם היא בחדר ובני אדם בבית יבקשו עליה רחמים ועל הילד שיוולד במזל טוב". השימוש בביטוי כאיחול מופיע בתשובות חכמי פרובינציה סימן י"א, וכן בשו"ת מהר"ם מינץ סימן ק"ט, שלאחר קידושין אומרים כל הנוכחים בחופה מזל טוב.
בספרות התורנית עוסקים בשאלה האם איחול זה עומד בסתירה לכלל ש"אין מזל לישראל".
קישורים חיצוניים
- יעקב עציון, מגיע לכם כוכב טוב, אתר דעת.
