מזרח טורקסטן
 דגל מזרח טורקסטן המשמש את התנועה לעצמאות מזרח טורקסטן | |
| מדינה / טריטוריה | סין, שינג'יאנג |
|---|---|
מזרח טוּרקֶסטָן (באויגורית: شەرقىي تۈركىستان, באותיות לטיניות: Sherqiy Türkistan, באותיות קריליות: Шәрқий Туркистан; השם נהגה גם טורקִיסטן, Turkistan), הוא אזור גאוגרפי בצפון-מערב סין, בין מזרח אסיה ומרכז אסיה, כמחצית מתושבי האזור הם אויגורים, מוסלמים, הדוברים שפה טורקית, הכתובה בכתב ערבי, שאימצו את האסלאם בשנת 934 לספירה.[1]
מיקום
אזור "מזרח טרקסטן" נמצא במחוז שינג'יאנג בצפון מערב סין, גובל בקזחסטן ופקיסטן. גבות האזור לא הוגדרו במדויק והם השתנו לאורך השנים כפי שיובהר להלן.
אטימולוגיה
המונח נטבע במאה ה-19 על ידי רוסים שעסקו בטורקולוגיה (אנ') שהתכוונו שהוא יחליף את המונח המערבי הנפוץ לאזור, "טורקסטן הסינית (אנ')", שהתייחס לאגן טארים בדרום מחוז שינג'יאנג.[2]
החל מהמאה ה-20, השתמשו הבדלנים האויגורים ותומכיהם במונח "מזרח טורקסטן" ככינוי לכל מחוז שינג'יאנג, או לחלקו. האויגורים דוחים את השם שינג'יאנג, שפירושו "טריטוריה חדשה",[3] בשל הפרספקטיבה הסינית המשתמעת ממנו, בעוד הם רואים את עצמם קשורים לקבוצות טורקיות אחרות שנמצאות במערב.
היסטוריה
לפני הספירה ולאחריה
המונח "האזורים המערביים" (בסינית: 西域, Xīyù ; באויגורית: Qurighar, Қуриғар) התייחס לאזורים שממערב למעבר יומן (אנ'). במאה ה־2 לפנה"ס, כינו סופרים סיניים את ערי המדינה שבשוליים הצפוניים והדרומיים של מדבר טקלה מקאן "ערי החומה של האזורים המערביים".
בשנת 60 לפנה"ס הקימה שושלת האן את "משמרת האזורים המערביים", שהייתה "אחראית על כל מדינות הנווה במדבר טארים", ושליטתה בהן הייתה באמצעות מושבות חקלאיות־צבאיות קטנות.
בשנת 9 לספירה, איבדה סין את שליטתה באזורים אלו ושבה אליהם בשנת 94 ושלטה שם עד שנת 107. לאחר דיכוי כוחות בדלניים מבית, הקימו הסינים מוסד חדש בשם "הפקיד הראשי של האזורים המערביים". מאז, נאלצו הממשלים הסיניים השונים להתמודד שוב ושוב עם מרידות מקומיות ותנועות בדלניות מצד אוכלוסיות מגוונות.
הגקטורקים איחדו את העמים הטורקיים והקימו אימפריה גדולה שהתפצלה לְח'אנות והח'אנה הטורקית המערבית שלטה בשינג'יאנג.
המונח "טורקסטן" (שמשמעו: "אזור הטורקים") הוגדר לראשונה על ידי גאוגרפים ערביים בימי הביניים.[4] בעיניהם, "הטורקים" היו נוודים דוברי טורקית — ולא יושבי נאות־המדבר, דוברי הפרסית.
בעקבות נדידות אוכלוסין ותהפוכות פוליטיות, לאחר, כיבושי המונגולים, חדלו הסינים להשתמש במונח "טורקסטן".
המאה ה-16 עד המאה ה-20
שינג'יאנג עברה תהליכי שליטה והגדרה שונים מהמאה ה-16 עד המאה ה-20. צ'אגאטאי השלימה את האסלמת והטורקיזציה של מערב האזור והסינים שלטו במזרח. ב-1755 שושלת צ'ינג כבשה את השטח מהמונגולים וחילקה אותו לדזונגאריה (אנ') בצפון ו־Huijiang בדרום. ב-1764 צ'יינלונג, קיסר סין הפך את "שינג'יאנג" לשם רשמי, וב-1882 האזור הפך למחוז סיני רשמי. במקביל, כבשה רוסיה חלקים מהאזור (1851–1881) באמצע המאה ה-19, סיפחה רוסיה את שלושת הח'אנות המרכז-אסייתיות חיווה, בוכרה וקוקאנד בזה אחר זה, והקימה את "ממשל טורקסטן" ולכן היו במערב מי שחילקו את האזור ל"טורקסטן המערבית" או "טורקסטן הרוסית", ולאזור שינג'יאנג הסיני קראו "טורקיסטן המזרחית".[4] למרות הכינויים החדשים, התושבים המקוריים של מרכז אסיה לא השתמשו במילה "טורקסטן" בהתייחסם למקום מגוריהם.
המאה ה-20
בשנת 1912, מהפכת שינהאי הפילה את שושלת צ'ינג ויצרה את הרפובליקה הסינית. כאשר מושל צ'ינג האחרון, נמלט משינג'יאנג, צורף האזור לרפובליקה הסיניתה. בשנת 1921 הגדירה ברית המועצות באופן רשמי את האויגורים כעמים טורקיים שהם חלק מארצם.
בתחילת שנות ה-30 פרצו ברחבי שינג'יאנג, באזורים שנכללו ב"מזרח טורקסטן" התקוממויות של מוסלמים, דוברי טורקית נגד השלטונות הסיניים.[4]
הרפובליקה הראשונה של מזרח טורקסטן (אנ') (ETR) התקיימה בין 12 בנובמבר 1933 ל-16 באפריל 1934 ובהשפעת הפאן-אסלאמיזם נקבעה בה חוקה שחייבה את חוקי השריעה. מזרח טורקסטן לא הוכרה על ידי אף מדינה. המצביא הסיני שה-צאי ניצח במהירות את ה-ETR ושלט בשינג'יאנג, בתמיכתה של ברית המועצות.
הרפובליקה השנייה של מזרח טורקסטן (אנ') התקיימה החל מ-12 בנובמבר 1944, בתמיכת ברית המועצות שהצהירה כי האויגורים הם "העם הטורקי העתיק ביותר" שתרם לציוויליזציה העולמית. ביוני 1946, ברית המועצות חזרה בה מתמיכתה ב-ETR.
ב-1 באוקטובר 1955, הכריז יו"ר המפלגה הקומוניסטית הסינית מאו דזה-דונג כי שינג'יאנג היא "אזור אוטונומי אויגורי"
לאחר הפיצול הסיני-סובייטי בשנות ה-60, ברית המועצות השיקה את תוכניות הלימודים האויגוריות שלה, כחלק מ"מלחמה אידאולוגית" נגד סין. במקביל, במהלך מהפכת התרבות בסין והמאבק נגד בדלנות לאומיות מקומית, החלה ממשלת סין לקשר את המונח "מזרח טורקסטן" עם "בדלנות אויגורית" ואסר על השימוש בו.
עם התפרקות ברית המועצות, בשנות ה-90 ובמקביל, עליית האסלאמיזם העולמי הוצתו רגשות הבדלנות בשינג'יאנג והובילו לגל של אלימות פוליטית שהרגה 162 בני אדם, בין השנים 1990 ו-2001.
המאה ה-21
בשנת 2001, ממשלת סין הסירה את האיסור על כלי תקשורת ממלכתיים להשתמש במונחים "אויגורסטן" או "מזרח טורקסטן",[5]
בשנת 2004 הוקמה בוושינגטון די. סי. הממשלה הגולה של מזרח טורקסטן (אנ') בהנהגת אנוואר יוסף טוראני (אנ'), במטרה לשאוף לעצמאותה של מזרח טורקיסטן.[6] כדי להצדיק את תביעת סין על מזרח טורקסטן, פורסם בשנת 2019 מסמך לבן שקבע כי "מזרח טורקסטן" מעולם לא הייתה קיימת, ושהיא נקראה רק "שינג'יאנג" והייתה חלק מסין מאז ההיסטוריה המוקדמת.[7]
הארגון לעמים ולאומים שאינם מיוצגים
מזרח טורקסטן היא חברה מייסדת של הארגון לעמים ולאומים שאינם מיוצגים (אנ') (UNPO) שהוקם בשנת 1991, מזרח טורקסטן יוצגה על ידי "הקונגרס הלאומי של מזרח טורקסטן" (East Turkistan National Congress) והחל מ-2004 על ידי הקונגרס האויגורי העולמי (אנ').
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Ethnic cleansing of Uyghur identity by China, www.efsas.org (באנגלית)
- ↑ "6. From Party to Nation". Uyghur Nation. Harvard University Press. 2016. pp. 173–203. doi:10.4159/9780674970441-009. ISBN 9780674970441.
- ↑ National Palace Museum, The Lost Frontier – Treaty Maps that Changed Qing's Northwestern Boundaries_Introduction, www.npm.gov.tw, 2010-02-14 (באנגלית)
- ^ 4.0 4.1 4.2 IV. Origin of the “East Turkistan” Issue, china.org
- ↑ Gladney, Dru (20 ביולי 2002). "Ethnic Conflict Prevention in the Xinjiang Uyghur Autonomous Region: New Models for China's New Region" (PDF). ארכיון (PDF) מ-2011-09-28. נבדק ב-2025-06-28.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Ramirez, Luis (2012-01-17), English: Report by Luis Ramirez, from Voice of America, indicating China's opposition towards the formation of the East Turkistan Government in Exile, 09/22/2004, נבדק ב-2025-06-28
- ↑ Rukiye Turdush, Genocide as Nation Building: China’s Historically Evolving Policy in East Turkistan, Journal of Political Risk Vol. 7, No. 8, August 2019, August 29, 2019
מזרח טורקסטן41339615Q840601