מחבצה כלקוליתית

מחבצה גדולה מהתקופה הכלקוליתית, מוזיאון ישראל

מחבצה קטנה מהתקופה הכלקוליתית, תרבות באר שבע, מוזיאון הכט חיפה

כלי בדמות אשה נושאת מחבצה. מהתקופה הכלקוליתית. מאתר "גילת" שבנגב מוזיאון ישראל, התגלה על ידי הארכאולוג דוד אלון

מחבצה כלקוליתית היא כלי לחביצת חמאה מחלב אשר היה נפוץ בתקופה הכלכוליתית באזורי ארץ ישראל ועבר הירדן.

המחבצה במקורות הארכאולוגיים

מחבצות חרס נמצאו לראשונה בחפירות ארכאולוגיות שנעשו בתלוליות ע'סול. כלים מזן זה היו נפוצים מאד בתקופה הכלקוליתית, כמויות גדולות נמצאו בחפירות שנערכו באתרים של תרבות באר שבע (ראו ביר אבו מטר).

הכלי שנתגלה בשלמותו בתרבות ע'סול היה מטיפוס קטן רוחב 22 – 23 ס"מ גובה 12 – 13 ס"מ. הכלי כונה "כלי דמוי ציפור", בתחילה לא היה ברור מה השימוש שנעשה בכלי. בתלוליות ע'סול נמצאו גם שברים של הכלי מהטיפוס הגדול. בתרבות באר שבע נמצאו בעיקר הכלים מהטיפוס הגדול שרוחבו היה כ-70 ס"מ וגובהו כ-40 ס"מ.

באתר המקדש הכלקוליתי בעין גדי, נתגלה כלי בדמות איל נושא זוג מחבצות.

יעקב קפלן העלה את הרעיון שהכלי שנמצא שימש כמחבצה. תרבות באר שבע הייתה תרבות שחציה יישוב קבע וחציה חיי רועים, הם עסקו בתעשיית החלב ובשימור תוצרת חלב, וכלי זה שימש בתעשייה זו.

עיקר פריחתו של הכלי הייתה בתרבות באר שבע, אבל הכלי או שבריו של הכלי נמצאו גם בעפולה ובכל האתרים שנחפרו בוואדי עזה, שברים של הכלי נמצאו גם במערת אום-קטפה שבמדבר יהודה, דוגמאות זעירות בגזר, כלים מהטיפוס הקטן נמצאו במערות באזור ובעמק הירדן ליד גשר. המצאות הכלים במקומות אלה מוכיחה את הקשר שהיה קיים בין אתרים אלה לתרבות ע'סול ותרבות באר שבע.

לכלי העשוי מחרס צורת חבית שרועה, שתנוחתה מאוזנת. כל קצה של כלי מכווץ וממנו מתרוממת ידית אוזן קטנה. בכלים הקדומים יותר הקצוות היו שווים, כאשר בכלים מאוחרים יותר צורת שני הקצוות אינה שווה. קצה חד מכווץ והשני שטוח. באמצע הגוף המאוזן יוצא צוואר רחב. בחלק מהכלים נמצאה מסננת בתחתית הצוואר.

עם העלמות התרבות הכלקוליתית הכלי נעלם. הימצאותו של הכלי באתר ארכאולוגי מצביעה באופן חד משמעי שהאתר הוא מתקופה זו (מאובן מנחה).