מחצבת יסמק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מראה כללי של המחצבה

מחצבת יסמק
(למפת נפת גזיאנטפ רגילה)
Gaziantep harita.svg
 
קהרמאנמרש
אוסמנייה
קיליס
שנלאורפה
ארבן
ארבן
ניזיפ
ניזיפ
מחצבת יסמק
מחצבת יסמק
ספינקסים
תבליט עם מרכבות
אריה שער

מחצבת יסמקטורקית: Yesemek Taş Ocağı) הוא מוזיאון פתוח ואתר ארכאולוגי בנפת גזיאנטפ בטורקיה. האתר שימש כמחצבה לסירוגין, החל מהתקופה החתית (המאה ה-14 לפנה"ס) ועד הכיבוש האשורי במאה ה-8 לפנה"ס. שטח המחצבה השתרע על כ-100 דונם וחלקו שימש כסדנת סיתות, מה שהפך אותה לסדנת הסיתות הגדולה ביותר מהעת העתיקה במזרח הקרוב. באתר נמצאו מעל 300 פסלים ואורטוסטטים (אבני ריבוד) עתיקים.[1]

גאוגרפיה

המוזיאון שוכן מדרום לכפר יסמק, על המורדות המערביים של האזור ההררי וממזרח למאגר המים של סכר טהטלי (אנ'). מרחקו מהכפר הוא כ-1.5 ק"מ, הוא שוכן 23 ק"מ דרומית מזרחית לאיסלהיא (אנ'), על הגבעות המערביות של קאראטפה ו-113 ק"מ מגזיאנטפ. שטח הסדנה משתרע על 400X20 מ"ר, והוא מתחיל באפיק נחל יסמק ועולה למעלה לגובה של 90 מטר. הסלע באזור מורכב מסלע בזלת געשי שנמצא על פני השטח ממישור איסלהיא עד למישור אמוק מצפונו. האזור שימש כמחצבה וסדנה ככל הנראה בשל הזמינות והאיכויות הגבוהות של בזלת נקבובית ודקה.

המחקר הארכאולוגי

השרידים הארכאולוגים באתר נחשפו חלקית על ידי הארכאולוג האוסטרי פליקס פון לושאן (Felix von Luschan), בעת שביצע ב-1890 חפירות בזינג'ירלי הויוק, שנמצא מצפון לאזור מחצבת יסמק. בין השנים 1957–1961 בוצעו באתר חפירות נוספות על ידי הארכאולוג הטורקי בהאדיר אלקים (אנ'). הוא חשף כ-200 פסלים ומצבות.[2] החפירות האחרונות בוצעו בין השנים 1989–1991, על ידי אילחאן טמיזסוי (İlhan Temizsoy), מנהל המוזיאון לתרבויות אנטוליה. הוא חשף 100 מצבות ופסלים נוספים. ב-2004 האתר הפך למוזיאון פתוח המנוהל על ידי המוזיאון לארכאולוגיה של גזיאנטפ.

היסטוריה

האתר שימש בעת העתיקה כסדנת פיסול. הוא נוסד על ידי המלך החתי שופילוליומש הראשון (1358 - 1323 לפנה"ס). לאחר נפילתה של האימפריה החיתית, בסביבות שנת 1178 לפנה"ס, העבודה בסדנה כנראה פסקה. במאה ה-9 לפנה"ס התחדשה העבודה בסדנה, בעת שיסמק הפכה להיות חלק מממלכת שמאל הארמית. בפסלים מתקופה זאת ניכרת השפעה ארמית ואשורית. סביר להניח שבתקופה זאת הפסלים יוצרו עבור בירת ממלכת שמאל והמחוזות המשניים של הממלכה. במאה ה-8 לפנה"ס נכנס האזור לתחום שלטונה של אשור והאתר ניטש שוב. לא ידוע אם האמנים הפסיקו לעבוד או שהם הועברו לבירה האשורית. האזור שסביב למחצבה מכוסה בבזלת ששימשה חומר גלם ליצירת הפסלים. השטח הכולל של המחצבה הוא 100 דונם. בין 300 הפסלים שנחשפו ומפוזרים על פני השטח אפשר לראות ספינקסים, אריות, מרכבות, פסלי אלים ועוד.

עיצובי הפסלים

הפסלים שנמצאו באתר מחולקים למספר טיפוסים בסיסיים. הרוב הם דמויי ספינקס עם ראש של אישה וגוף של אריה, או של אריות שחלקם מכונפים. השערת החוקרים היא שפסלי הספינקס והאריות נועדו לאזור השער של הערים החתיות, המקדשים והארמונות. הם מאוד דומים לפסלי השער שנמצאו בחתושש עיר הבירה החתית ואלג'הויוק.[3] בנוסף נמצאה קבוצת פסלי אלילים עם ידיים משולבות על חזם. תבליטים של סצנות ציד ודמויות של דוב-אדם. לפסלי האלילים יש דמיון לאותם פסלים ששימשו כתמיכה למקדש המעיין באפלטון פינאר (אנ'). הפסלים שנחשפו באתר הם בשלבים שונים של פיסול. אחד הפסלים הידועים שנמצאו בזינג'ירלי, מוצג במוזיאון לארכאולוגיה של גזיאנטפ.

פסלי האריות המוצגים באתר, דומים בעיצובם ליצירות שנוצרו בהתאם לאמנות בתקופת האימפריה החתית, ומכאן שמסורות אלה נמשכו עד ימי ממלכת שמאל. משקל הפסלים נע בין 500 ק"ג ל-15 טון.

העבודה באבן

תהליך העבודה במחצבה כלל שבירת גושים גדולים של בזלת אדומה על ידי הכאה בפטיש ואזמל לתוך סדקים בגושי הבזלת. לתוך הסדקים הוכנסו טריזי עץ. על הטריזים שפכו מים שהביאו להתרחבותם, ובכך הביאו להרחבת הסדקים ולפיצול גושי האבן לגושים נפרדים. גושים אלה פוסלו בעיצוב גס תוך שימוש באזמל, והשטח החיצוני של פני הפסל הוחלק. לאחר מכן נעשה גילוף מעודן יותר של הפסל והחלקה סופית. הפרטים הסופיים לא עוצבו בסדנה עצמה בשטח, אלא באתר היעד אליו הפסל נשלח.[1]

אתר מורשת עולמית

מחצבת וסדנת יסמק נרשמו כאתר לשימור ב-1988 על ידי "המועצה האזורית של אדנה לשימור נכסי תרבות וטבע" ובהתאם לכך האתר נמצא תחת הגנה על פי החוק להגנת התרבות וערכי טבע בטורקיה.

האתר הוסף לרשימה הטנטטיבית של אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו, ב-4 באפריל 2002, בקטגוריה: תרבות תחת השם מחצבת יסמק וסדנת פיסול (Yesemek Quarry and Sculpture Workshop).[1]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחצבת יסמק בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Yesemek Quarry and Sculpture Workshop באתר אונסק"ו
  2. ^ Uluğ Bahadır Alkım Kimdir
  3. ^ Ancient Near Eastern Art in Context מאת Jack Cheng, Marian H. Feldman, הוצאת BRILL ‏,2007, עמ' 79


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0