מטבעון מדבר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןמטבעון מדבר
Coluber Nummifer
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
משפחה: זעמניים
סוג: Spalerosophis
מין: מטבעון מדבר
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Spalerosophis diadema

מַטְבְּעוֹן מִדְבָּר או מטבעון מדברי (שם מדעי: "Spalerosophis diadema") הוא נחש השייך למשפחת הזעמניים. הוא נפוץ בעיקר באזורי מערב אפריקה ועד למרכז אסיה.

פירוש השם

השם העברי ניתן לו על שום הכתמים דמויי המטבע המצויים על גבו. פירוש השם הלטיני הוא ה"נחש הבוגדני" (spaleros בלטינית פירושו "לרמות" או "לבגוד", ו-ophis בלטינית פירושו "נחש"). שם המין (diadema) מציין עטרה או כתר, כלומר פירוש שמו המלא הוא ה"נחש הבוגדני המעוטר". לתת-המין המצוי בישראל קוראים "S.d.cliffordi", לכבודו של הקונסול ההולנדי בלוב בראשית המאה ה-19, שאסף בלוב את הפרט הראשון מתת-המין הזה שתואר למדע.

מידע כללי

תפוצה

מטבעון מדבר נפוץ בעיקר בשטחי מערב אפריקה ועד למרכז אסיה. תפוצתו בישראל היא באזור הנגב, מדבר יהודה ושטחי החולות שבמישור החוף הדרומי אולם העלמות שטחי החולות באזורים אלו מסכנים מאד את קיומו בתפוצה זו[1] . בכל השטח הזה ניתן להבחין ב-5 תת-מינים (חלק מהחוקרים מאמינים כי אלו 5 מינים שונים). תת-המין הנפוץ בארץ הוא גם תת-המין הנפוץ ביותר בכל אזור התפוצה. שטחי המחיה שלו הם בפני הקרקע, בשטחים פתוחים של מישורי לס, מדרונות מסולעים של ואדיות וחולות.

מבנה גוף והתנהגות

מטבעון מדבר אינו ארסי. יש לו גוף גדול (מגיע לאורך של 1.5 מטרים ולמשקל של חצי קילו) שדומה, באופן כללי, לגופם של בני הסוג זעמן. צבעו היסודי חום בהיר עד צהוב. ראשו רחב מהצוואר, ועובר עליו פס חום המחבר את שתי עיניו (ככל הנראה כדי להסוות אותן). לאורך גבו ישנה שורת כתמים חומים דמויי מטבע וביניהם רווחים בהירים. השוליים של הכתמים הם לבנים בהירים. מטבעון מדבר הוא שוכן קרקע זריז מאוד, אשר פעיל בקיץ בשעות הקרירות של היום, כלומר בשעות אחר הצהריים המאוחרות ובשעות הדמדומים. בחורף הוא פעיל גם בשעות הצהריים. בדרך כלל פעילותו היומית די מוגבלת. ראייתו טובה יותר מזו של שאר הנחשים השייכים למשפחתו. המטבעון עלול להיות גם תוקפני בעת פחד מאויב, ולכן הוא מרבה לתקוף בנשיכות (שאינן מסוכנות מאחר שהוא אינו נחש ארסי, אך הן כן יכולות להכאיב מעט, כנעיצת מחטים קטנות). ניזון בעיקר ממכרסמים, אך אם יזדמן לו יטרוף גם ציפורים. פעילותו בשעות הערב מקבילה לשעות הפעילות של המכרסמים, ובכך הוא מגדיל את סיכוייו לתפוס את הטרף.


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ^ פנחס אמתי., ועמוס בוסקילה. מדריך לזוחלים ודוחיים בישראל. ירושלים: כתר הוצאה לאור (2006). עמ' 244
  2. ^ עזריה אלון, "החי והצומח של ארץ-ישראל: אנציקלופדיה שימושית מאויירת", כרך 5 - זוחלים ודו-חיים, משרד הביטחון - ההוצאה לאור
  3. ^ עזריה אלון, "החי והצומח של ארץ-ישראל: אנציקלופדיה שימושית מאויירת", כרך 5 - זוחלים ודו-חיים, משרד הביטחון - ההוצאה לאור