אביעד הכהן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אביעד הכהן
אביעד הכהן
אביעד הכהן
לידה 1 בנובמבר 1962 (גיל: 61)
תפקידים בולטים נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
אביעד הכהן (משמאל) ויצחק קראוס

אביעד הכהן (נולד בחשוון ה'תשכ"ג, 1 בנובמבר 1962) הוא פרופסור למשפטים ופובליציסט ישראלי. נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ולשעבר במשך כעשור שנים דיקן בית הספר למשפטים שבו.

הכהן מזוהה עם עמדות האורתודוקסיה המודרנית.

ביוגרפיה

נולד בישראל. אביו הוא חבר הכנסת לשעבר הרב מנחם הכהן, רב תנועת מושבי העובדים בישראל ורבה הראשי של רומניה, ואמו היא ההיסטוריונית פרופ' דבורה הכהן. למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר ואחר כך בישיבת הר עציון ובישיבת הכותל ושירת בצבא במסגרת ההסדר.

בשנים 19851989 למד לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובמקביל ללימודיו עבד כעוזר מחקר במכון לחקר המשפט העברי באוניברסיטה. את ההתמחות עשה אצל המשנה לנשיא בית המשפט העליון פרופ' מנחם אלון, ואצל עו"ד ד"ר מישאל חשין (אף הוא לימים המשנה לנשיא בית המשפט העליון). בשנת 1991 החל ללמד כמורה עוזר בפקולטה למשפטים בירושלים במקביל לתואר השני שאותו סיים בהצטיינות בשנת 1993. בשנת 1995 החל ללמד גם באוניברסיטת בר-אילן סוגיות דת ומדינה, משפט עברי ודיני תקשורת. בשנת 1996 החל לעבוד כמרצה וכמנהל המרכז להוראת המשפט העברי ולימודו במכללת "שערי משפט". את הדוקטורט סיים בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים בהדרכתו של פרופסור מנחם אלון בהצטיינות יתירה, בציון "מעולה" בשנת 2003.

החל משנת 2007, מוזכר שמו של אביעד הכהן כמועמד לכהן כשופט בבית המשפט העליון. שמו נכלל ברשימת המועמדים שהוגשה לוועדה למינוי שופטים גם ב-2011[1], 2016,[2] ו-2021, אך הוא לא נבחר.

בשנת 2017 התמנה כנשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט (לשעבר מכללת שערי משפט) ודיקן בית הספר למשפטים שבו, שבו לימד מ-1996.

הכהן נשוי לאלישבע ואב לארבעה.

פועלו

פעילות אקדמית

פעילותו האקדמית של אביעד הכהן מתמקדת בתחום המשפטי: חקר המשפט העברי, במשפט זכויות האדם ובדיני תקשורת; בחקר התלמוד הירושלמי ובספרות השו"ת. במקביל לעבודתו כמרצה למשפטים, יסד את "מוזאיקה" - המרכז לחקר דת, חברה ומדינה; חבר בוועדה למונחי משפט של האקדמיה ללשון העברית; עמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים וחבר בפורומים נוספים.

משנת 1997 שימש חבר במערכת הפרסום הרשמי של פסקי הדין (פד"י) של בית המשפט העליון, ומשנת 2006 שימש במשך כמה שנים כעורך הראשי. בין השאר, כתב את הערכים החדשים בנוגע לזכויות האדם במהדורה החדשה של "אנציקלופדיה יודאיקה", ובהם ערכים על חופש הביטוי, חופש התנועה וחופש העיסוק.

פובליציסטיקה

הכהן כותב במגוון נושאים, הן בתחום המשפטי והן בסוגיות ציבוריות אחרות.

הוא משמש כפרשן המשפטי של העיתון "ישראל היום" למן ייסודו. כתב מאות מאמרים, הן בבמות אקדמיות ומדעיות והן בבמות פופולריות, בהן דף פרשת השבוע של משרד המשפטים וכן בעיתונות, מאמריו הופיעו ב"הארץ", ב"ידיעות אחרונות", ב"מעריב", ב"מקור ראשון", ב"נקודה", ב"הצופה", ב"The Jerusalem Post" ועוד. הוא כותב, משנת 2001, טור שבועי בעלון השבת "שבתון". הוא ניסח את "אמנת הספרייה הלאומית".

הכהן חבר במערכות של שנתון המשפט העברי (היוצא לאור מטעם המכון לחקר המשפט העברי של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית); "רפואה ומשפט", "זהויות" - כתב עת לתרבות וזהות יהודית של מכון ון ליר, "מחניים", "מסכת", "שערי משפט", "הלשכה - ביטאון לשכת עורכי הדין בירושלים", "עלון שבות לבוגרי ישיבת הר עציון" ועוד.

פעילות משפטית

הכהן פעיל כעורך דין בתחומים ציבוריים וחברתיים: משנת 1994 הוא משמש כיועץ המשפטי של עמותת פסטיבל ישראל ושל תנועת "הכל חינוך". כיהן כחבר ועד מחוז ירושלים, כחבר בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין ובוועדות ציבוריות. שימש יועץ לוועדת הקודיפיקציה; יועץ ל"ועדת שושני" שעסקה בתקצוב מוסדות החינוך בישראל. מכהן כדירקטור ויו"ר ועדת הלוגיסטיקה של פרויקט תגלית. חבר בגופים ציבוריים, בהם עמותת מרכז צדק לנשים, עמותת ישיבת הר עציון, הנהלת ארגון בית הלל ו"פורום תקנה" לטיפול ולמניעת הטרדות בציבור הדתי. בשנת 2011 מונה ליועץ המשפטי של מפעל הפיס.

במסגרת פעילותו הציבורית-משפטית, הכהן חבר גם בוועדה למניעת ניגודי עניינים של שרים וסגני שרים במשרד מבקר המדינה, חבר בוועדת האתיקה העליונה של האוניברסיטה העברית למחקרים לא רפואיים שבהם מעורבים בני אדם; חבר הצוות לגיבוש קוד אתי לדוברים מטעם לשכת העיתונות הממשלתית; חבר ועדת ההיגוי העליונה של פרויקט "הפנים של ישראל" ומשרד החוץ; יועץ משפטי וחבר הנהלת המרכז העולמי לקידום העברית ועוד. היה שופט בחידון המשפט הישראלי, בתחרות פסטיבל הסרטים היהודי, ויו"ר חבר השופטים בחידון התנ"ך הארצי למבוגרים. בשנת 2020 היה חבר בוועדת "פרס ישראל" לספרות תורנית וחבר הוועדה לבחינת מתכונת בחינות ההסמכה לעורכי דין שמונתה על ידי שר המשפטים.[דרוש מקור]

בין מקרים שבהם ייצג הכהן בפני בית המשפט:

  • עתירה נגד שידור דוקו-דרמה בטלוויזיה שהכפישה את שמה של חנה סנש לאחר מותה.[3]
  • זכה בעתירה שהגיש בשם תנועת "נשים בירוק" ונדיה מטר למען זכות קיום תהלוכה שלהן בליל תשעה באב סביב חומות העיר העתיקה בירושלים.[4]
  • מתן היתר לנשים להספיד בבתי עלמין.[5]
  • ייצג את עמותת "צהר" ואת ארגון "קולך" בניסיון למנוע בחירת דיינים חרדיים ואת ארגוני הנשים בפרשת הסדר הטיעון עם הנשיא משה קצב.
  • בשנת 2006 ייצג את עמותת "מרכז צדק לנשים" בעתירה שנועדה להסדיר את פעילותה של קרן ממשלתית המשלמת כספים לסרבני גט ובכך מעודדת אותם בעקיפין.[6] בעקבות העתירה הוסדרה פעילות הקרן ונקבעו קריטריונים לפעילותה.
  • ייצג את תושבי גוש קטיף בעתירות שהוגשו לוועדה המיוחדת לפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות במנהלת סל"ע.
  • בשנת 2005 ייצג את תושבי כפר מימון בעתירה לבג"ץ, לאחר שהמשטרה מנעה את יציאתם מתחומי היישוב בשל החשש שיצטרפו למפגינים נגד תהליך ההתנתקות.
  • בשנת 2008 ייצג את עמותת "נוער כהלכה" ואת יואב ללום שביקשו לראות אפליה עדתית בבית הספר "בית יעקב" בעמנואל. בג"ץ קיבל את העתירה, וקבע הלכות יסוד בעניין הזכות לחינוך שוויוני (ראו: בג"ץ בית הספר בית יעקב בעמנואל). בשנת 2011 הגיש עתירה נוספת בשם אותם עותרים נגד משרד החינוך והרשויות המקומיות בשל הפליה עדתית בסמינרים לבנות במגזר החרדי.
  • בשנת 2008 ייצג סייף שנבצר ממנו להשתתף בתחרות כיוון שהוא שומר שבת. בג"ץ הוציא צו שחייב את איגוד הסיף להעביר את התחרות ליום חול ולאפשר לסייף להתמודד בתנאי תחרות שוויוניים.
  • בשנת 2009 ייצג את רב העיר צפת, שמואל אליהו, בעתירה שביקשה להעמידו לדין בגין התבטאויותיו, עתירה שנדחתה (בג"ץ 6702/05).
  • בשנת 2010 ייצג את ראש העיר ירושלים ניר ברקת בעתירה שמנעה מחטף בבחירת הרבנים הראשיים לירושלים.[7]
  • בשנים 2010–2011 ייצג את חברת מועצת העיר ירושלים רחל עזריה בשתי עתירות שביקשו למנוע הפרדה מגדרית בשכונת מאה שערים.[8]
  • בשנת 2012 ייצג את חברי מפלגת "ירושלמים" בעתירה לבג"ץ בגין אי פרסום תמונות נשים בפרסומות על גבי אוטובוסים בירושלים. בעקבות העתירה הודיעה המדינה כי היא מסכימה עם עמדת העותרים.[9]
  • בעקבות עתירה שהגיש בשנת 2012 הוצא צו ביניים האוסר על הרבנות הראשית לישראל לתת כושר לרבנות עיר ללא בחינה בכתב.[10] כעבור זמן הודיעה הרבנות כי היא מפסיקה נוהל זה.
  • בעקבות עתירה שהגיש (בג"ץ 554/14) בוטל 'נוהל אדמו"רים' שהעניק במשך שנים הטבות ל-45 רבנים, ללא קריטריונים, בנמל התעופה בן-גוריון.[11]
  • בשנת 2014 יצג את הרב אריה שטרן בפני ועדת הבחירות לרבנות ירושלים וטען לתקפות תעודת הכשירות שלו ובכך אפשר את בחירתו. באותה שנה ייצג קבוצת חרדים שביקשה למנוע את ביטול החוק שפטר תלמידי ישיבות מלימודי ליבה, בטענה שלא ניתן לעשות זאת בכפייה. בג"ץ קיבל עמדה זו (בג"ץ 3752/10).[12]
  • בשנת 2019 קיבל, בצעד נדיר, הרשאה מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג, כעו"ד פרטי, את הרבנות הראשית לישראל בעתירה (בג"ץ 1550/18) שעניינה הכנסת חמץ לבתי חולים בפסח.[13]
  • בשנת 2020 נתקבלה עתירה (בג"ץ 3865/20) שהגיש בשם קבוצת תושבים מקרית ארבע שתבעו לקיים גם שעות "שחייה משפחתית" בבריכה העירונית. פסק הדין קבע הלכה באשר לחובת רשות מקומית כלפי קבוצת מיעוט במקום.
  • למן שנת 2016 החל לייצג את בני משפחת גולדין, שבנה הדר גולדין נהרג במבצע "צוק איתן" וגופתו מוחזקת בידי ארגון החמאס, במאבקה להשבת החיילים והאזרחים המוחזקים ברצועת עזה לישראל. במסגרת זו הגיש בשמם כמה עתירות לבג"ץ (בג"ץ 8627/17; בג"ץ 6005/18; בג"ץ 9284/20).

בשנת 2008 היה הכהן בין החברים המעטים (3 מתוך 30) בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-18 שהתנגד לפסילת הרשימות הערביות מלהשתתף בבחירות,[14] עמדה שקיבלה חיזוק מאוחר יותר בהחלטת בית המשפט העליון לבטל את פסילתן.

פעילות חברתית

הוא נמנה עם מייסדי ארגון "במעגלי צדק". במסגרת פעילותו בארגון הביע עמדות נחרצות בעד מלחמת חורמה בסחר בנשים, וקרא להגברת המודעות והסיוע לאנשים עם מוגבלות והקטנת הפערים הכלכליים בחברה הישראלית. כמו כן הביע ביקורת קשה על מה שהוא מכנה הזנחת הטיפול של הציבור הדתי במקרים של הטרדות וסרבנות גט. שימש כיועץ המשפטי הראשון (פרו בונו, ללא תמורה) של עמותת "סנגור קהילתי" שסייעה לבני אוכלוסיות מוחלשות למצות את זכויותיהם.

בינואר 2022 מונה על ידי שר הבינוי והשיכון זאב אלקין לכהן כיושב ראש "ועדת הכהן" - הוועדה הציבורית לקביעת אמות מידה לקבלת זכאות לדיור הציבורי[15].

הכהן פעיל מראשית שנות התשעים למען עגונות ומסורבות גט. בשנת 2016 קיבל אות הוקרה מארגון "מבוי סתום" בעקבות פעילות זו. הוא נמנה עם מקימי "מרכז צדק לנשים", המסייע לפתרון מקרי עגינות ולתיקון עיוותים ביחס למעמד האשה בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט. ספרו "דמעת העשוקים" (ראו להלן) עוסק בפתרונות חדשניים לסוגיית העגונות. בנוסף לפעילותו האקדמית בתחום, הוא מייצג ללא תמורה עגונות ומסורבות גט בבית המשפט העליון, בין השאר בתיקים שנקבעו בהן הלכות חדשניות, כגון הותרת סרבן גט במאסר גם בחלוף עשר שנים ממאסרו (בש"פ 4072/12 פלוני נ' מדינת ישראל); מאסר אביו של סרבן גט התומך בבנו (בג"ץ 959/16 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול; בש"פ 2137/16 פלונית נ' פלונים) ופסיקת פיצויי נזיקין נגד סרבן גט (בע"מ 2374/11 פלוני נ' פלונית).

ספריו

ב-2004 הופיע בארצות הברית ספרו "The Tears of the Oppressed" (דמעת העשוקים - על סוגיית העגונה ודרכים לפתרונה).[16] בחיבור זה מציע הכהן גישות חדשות לפתרון בעיית העגינות, הנסמכות על מקורות הלכתיים.

בשנת 2011 הופיע ספרו "פרשיות ומשפטים" המאגד מבחר ממאמריו ובהם פרקים על זכויות האדם, משפט פלילי ומשפט אזרחי וזיקתם למשפט העברי.

הכהן ערך ספרים, בהם "מנחה למנחם", לכבוד אביו (עם חיים באר) ו"ספרא וסייפא - ספר היובל לרב מרדכי פירון" (עם צבי טל); וספר הזיכרון לשופט מנחם אֵלון. כן שימש כיועץ מדעי לספר הלימוד באזרחות לבתי הספר התיכוניים "להיות אזרחים בישראל", ולספר הלימוד "לחיות יחד בישראל - מולדת, חברה ואזרחות" (עם אריה שחר ומרדכי קרמניצר).

מספריו
  • מילון משפטי עברי-אנגלי, אנגלי-עברי (עם אלישבע שקד), תל אביב, 1992; מהדורה שנייה, 1999; מהדורה שלישית, 2009
  • פרשיות ומשפטים, הוצאת ידיעות ספרים, 2011
  • ארי בין העולמות - חייו ומשנתו החינוכית של הרב אריה בינה, הוצאת ידיעות ספרים, ה'תשע"ט
  • (עורך משותף עם מיכאל ויגודה), פרשת השבוע – עיונים משפטיים בפרשת השבוע, המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט" ומשרד המשפטים, ירושלים תשע"ב
  • (עורך משותף, עם חיים באר וחנה עמית), מנחה למנחם – ספר היובל לרב מנחם הכהן, ת"א תשס"ח), הוצאת הקיבוץ המאוחד, ת"א, 2007
  • (עורך משותף, עם אשר מעוז), זהות יהודית, בהוצאת הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א, תשע"ד
  • עורך משותף, עם השופט צבי טל), ספרא וסייפא – ספר היובל לרב מרדכי פירון, ירושלים, תשע"ד
  • נשמה יתירה במשפט – אמרות ולקוטות ממשנתו של מנחם אֵלון, ירושלים תשס"ד
  • מישאל חשין: פרש בודד בערבות המשפט, בהוצאת המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 2015; מהדורה שנייה, 2016
  • (עורך משותף, עם אריה אדרעי, דוד גליקסברג, ברכיהו ליפשיץ, בני פורת), הלכה ומשפט: ספר הזיכרון למנחם אלון, ירושלים תשע"ח
  • (עורך משותף, עם הרב ראובן ציגלר), הרב אהרן ליכטנשטיין: מוסר אביב – הלכה והגות, מוסר ופילוסופיה, ירושלים תשע"ו
  • The Tears of the Oppressed - An Examination of the Agunah Problem: Background and Halakhic Sources, New York, 2004

פרסים

  • פרס ע"ש רובר אסרף למחקר מצטיין בלימודי התואר השלישי, האוניברסיטה העברית, 1997
  • פרס ע"ש ד"ר משה זילברג לעבודת דוקטורט מצטיינת בלימודי המשפטים, האוניברסיטה העברית, 2004

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אביעד הכהן בוויקישיתוף

ממאמריו:

כתבות:

ביקורת על ספריו:

הערות שוליים

  1. ^ [אביעד גליקמן, הוועדה שונתה: 4 מועמדים דתיים לביהמ"ש העליון, ynet, 23.6.2009]
  2. ^ רשימת המועמדים מ-2016(הקישור אינו פעיל, 16.4.2020)
  3. ^ בג"ץ 6143 ,6126/94 גיורא סנש ואח' נ' רשות השידור ואח', פ"ד נג(3), 817
  4. ^ בג"ץ 3994/94 רות מטר נ' מפקד מחוז ירושלים של המשטרה
  5. ^ יובל יועז, גם נשים יוכלו לשאת הספדים בבית העלמין סגולה בפ"ת, באתר הארץ, 20 באפריל 2007
  6. ^ בג"ץ 104/06
  7. ^ בני טוקר, 9 בדצמבר 2012, באתר ערוץ 7
  8. ^ קובי נחשוני, הוסכם: לא עוד הפרדה במדרכות מאה שערים, באתר ynet, 28 בספטמבר 2012
  9. ^ אביאל מגנזי, המדינה תאסור הדרת נשים בפרסום באוטובוסים, באתר ynet, 11 ביולי 2012
  10. ^ גיל קלנר, בג"ץ הוציא צו ביניים שימנע הסמכת רבנים בלא בחינה 18 בדצמבר 2012, באתר סרוגים
  11. ^ אפרת נוימן, השמים יכולים לחכות: רבנים לא יקבלו פרוטקציה בנתב"ג, גלובס, 29 באוקטובר 2014
  12. ^ עיתון הארץ, בג"צ הכריע לא ניתן לחייב לימודי ליבה
  13. ^ אתר למנויים בלבד עידו אפרתי, הרבנות: הכנסת חמץ לבתי חולים בפסח פוגעת בזכות לחיים ובחופש הדת, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2019
  14. ^ אביעד גליקמן ושרון רופא-אופיר, ועדת הבחירות: בל"ד ורע"מ-תע"ל נפסלו, באתר ynet, 12.1.2009
  15. ^ נחתם כתב המינוי לוועדה הציבורית שתבחן את הכללים לזכאות לדיור ציבורי
  16. ^ דמעת העשוקים - לתקנתן של עגונות ומעוכבות גט בימינו, באתר כתב העת "אסיף", שם הספר בכותרת המאמר, תרגום כותר המשנה בידי אביעד הכהן בהערת השוליים בראש המאמר.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0