מכונת גלידה
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
ערך זה עוסק במכונה להכנת גלידה. אם התכוונתם למכונה לממכר גלידה, ראו 
מכונת גלידה או בשמה המלא מכונת גלידה ביתית, היא מכונה שמייצרת גלידה לצריכה אישית. רכיבי הגלידה לרוב מעורבלים במיקסר חשמלי ומוקפאים בתא ההקפאה של המכונה.
ישנם דגמים של מכונות גלידה שרק מקררים את תערובת הגלידה ואינם חזקים מספיק כדי להביא אותה לקיפאון. המכונה צריכה לקרר את תערובת הרכיבים תוך כדי ערבול על מנת שלא ייווצרו גבישים של קרח בגלידה.[1] למכונה יש דגמים חשמליים לחלוטין ומנגד דגמים ידניים שבהם על המשתמש במכונה לערבל את הגלידה בעזרת כלי בחישה או מנגנון ידני אחר.
היסטוריה
בשנת 1832 לערך, אוגוסטוס ג'קסון, קונדיטור אפרו אמריקאי, זכה לתהילה לאחר שיצר מתכונים רבים לייצור גלידות וכן פיתח טכניקה יעילה להכנת גלידה.[2]
בשנת 1843, ננסי ג'ונסון מפילדלפיה רשמה את הפטנט האמריקאי הראשון על מכונה המקפיאה גלידה.[3]
מכונות ידניות וחשמליות
במכונות גלידה ידניות קיימות שתי קערות, אחת פנימית והשנייה חיצונית. לקערה החיצונית מכניסים קוביות קרח ומלח. לקערה הפנימית מכניסים את מרכיבי הגלידה שאותם מערבבים בעזרת כף או ידית בחישה. המלח מוריד את נקודת הקיפאון של הקרח וממיס אותו, וכתוצאה חום נפלט מהגלידה החוצה ומקרר אותה. מכונות אלו הן לרוב זולות, אך אינן נוחות לשימוש. תערובת הקרח והמלח נמסה ויש להיפטר ממנה, וכן בכל הכנה של גלידה יש להוסיפה מחדש.
קיימים שלושה סוגים שונים של מכונות גלידה חשמליות. בכל אחד מהם קיים מיקסר חשמלי שמערבל את הגלידה עצמה, אך ההבדלים ביניהם נובעים משיטת הקירור:
הסוג הראשון מבין השלושה, הוא מכונת גלידה חשמלית שמוכנסת לתוך קערה מוקפאת. הקערה מכילה שתי דפנות שביניהם קיים נוזל שקופא בחום נמוך (מעל נקודת הקיפאון של מים). את הקערה יש להקפיא כ-24 שעות לפני תהליך הכנת הגלידה. לאחר מכן מכניסים למכונה את תערובת הגלידה ומפעילים אותה. המכונה בוחשת את התערובת במשך כעשרים עד שלושים דקות. היתרון במכונה זו הוא מחירה הזול. החיסרון הוא שניתן להכין רק מנה אחת של גלידה בכל פעם. אם רוצים להכין מספר מנות בו זמנית, יש צורך בהכנסת מספר קערות למקפיא מראש.
הסוג השני הוא מכונה גלידה שעובדת בתוך המקפיא של המקרר. הקירור נעשה אם כן על ידי המקפיא עצמו, והמכונה רק צריכה לערבל את הגלידה. המכונה עובדת כל כמה שניות, עד שהגלידה מתקשה ואז תהליך הערבול מופסק. הגלידה קופאת לאט והיא נבחשת על מנת שלא ייווצרו בה גושי קרח. היתרון במכונה זאת הוא גודלה הקטן וכן שאין צורך להקפיא רכיבים כלשהם טרם השימוש בה. החיסרון במכונה זו הוא שהמקפיא צריך להיסגר על הכבל החשמלי שלה שבולט החוצה מן המקרר. ישנים מקררים שבהם קיים תקע חשמלי ואז לא נפגעת האטימות של המקפיא. בנוסף, קיימים למכונה דגמים שעובדים על סוללות, אך לא ניתן להשתמש בסוללות נטענות רגילות שכן הן לא פועלות היטב בחום נמוך.
הסוג השלישי והיקר ביותר, הוא מכונה בעלת תא הקפאה משלה. תא ההקפאה של מכונה זו מגיע לקור הרצוי מספר דקות לאחר הפעלתה, וניתן להוסיף למיכל הבחישה את הגלידה. כמו במכונות הגלידה האחרות, התערובת מוכנה לאכילה לאחר כעשרים עד שלושים דקות של ערבול, תלוי במתכון ובכמות שהוכנסה למכונה. מכונה זו יכולה לייצר כמויות גדולות של גלידה בהשוואה לשני הסוגים שהוזכרו, מיד עם סיום הכנת המנה הראשונה והוצאתה ניתן להכניס תערובת אחרת ולהכינה. בחלק ממכונות אלו קיים מנגנון שעקב ניעורן או הזזתן תהליך ההקפאה פוסק ואז יש צורך להמתין 12 שעות עד לחידוש ההקפאה. דגמים אלו של המכונה לא מתאימים למטבחים קטנים.
קיים גם סוג נוסף של מכונת גלידה חשמלית. כמו בסוג הראשון, תערובת של גלידה מוכנסת למיכל או לקערה השקועה בתוך קוביות קרח ומלח. למכונה מחובר מנוע חשמלי חזק שמסתובב במהירות של 75 סיבובים לדקה. בתוך מיכל הגלידה ישנה כף שמגרדת את הגלידה מדפנות המיכל. כף זו מסתובבת בכיוון ההפוך לכיוון בחישת הגלידה. ככל שהזמן עובר מרקם הגלידה שבמכונה נהיה סמיך יותר. בהינתן זמן מספיק וכמות מספקת של קוביות קרח ומלח, ניתן ליצור במכונה זו גלידה "מוצקה" וחלקה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Ice in ice cream: A friend and an enemy!, Dream Scoops (באנגלית)
- ^ George D. Johnson, Profiles In Hue, Xlibris Corporation, 2011-01-17. (באנגלית)
- ^ Chris Clarke, The Science of Ice Cream, Royal Society of Chemistry, 2012. (באנגלית)
