מנגנון
בהנדסה, מנגנון (בלועזית: מֶכָניזם) הוא מערכת מכנית שתפקידה להמיר כוח ותנועה נתונים לכוח ו/או תנועה מבוקשים. לדוגמה, מערכת בוכנה-טלטל-גל ארכובה ממירה את התנועה הקווית שנוצרת בבוכנות מנוע בעירה פנימית, לתנועה סיבובית של גלגלי רכב. כל מכונה מכילה מנגנון אחד או יותר. מכונות מורכבות יכולות להכיל מאות, ואף אלפי מנגנונים. במנגנונים נעשה שימוש ברכיבים כגון: גלגלי שיניים, קפיצים, מוטות, רצועות, שרשראות, זיזים, וכדומה. מנגנון עשוי להכיל רכיבים המיועדים להגדלת או הקטנת חיכוך, כגון: בלמים, מצמדים, מסבים וכדומה. בנוסף, מנגנון עשוי להכיל רכיבים מבניים כגון, קונסטרוקציה, מסמרות, ברגים, וכדומה. שימוש במנגנונים שכיח גם בריהוט (למשל, מיטה מתקפלת), ברכיבים אדריכליים (למשל, ידית של דלת), במכשירי כתיבה, באריזות ובתחומים נוספים.
השימוש במנגנונים פשוטים היה נפוץ כבר בימי קדם. המנגנונים שהיו נהוגים בשימוש עד תקופת הרנסאנס היו: מנוף, גלגל עם ציר, גלגלת, מישור משופע, טריז ובורג. המצאת מנוע הקיטור במאה השמונה עשרה הביאה לפיתוח מואץ של מנגנונים חדשים, ומדענים ומהנדסים עסקו בפיתוח עוד ועוד מנגנונים למטרות שונות. המהנדס הגרמני פרנץ רולו בן המאה התשע עשרה, הביא את תורת המנגנונים לשיא התפתחותה. הוא יצר סדרה של 800 מנגנונים שונים, ופיתח מתודולוגיה ששיפרה מאוד את יכולת האנליזה והסינתזה של מנגנונים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מנגנון |
