מלון אדלון
| חדרים | 382 |
|---|---|
| בניית המלון | |
| [ האתר הרשמי] | |
מלון אדלון (בגרמנית: Hotel Adlon) הוא אחד המלונות הידועים והמפוארים בברלין בפרט ובגרמניה בכלל. המלון ממוקם במפגש בין שדרת אונטר דן לינדן לפאריזר פלאץ במרכז ברלין, והוא מופעל על ידי רשת המלונות קמפינסקי.
היסטוריה
הקמת המלון
המלון הוקם בשנת 1907 באתר ארמון רדרן (Palais Redern) שעמד במקום. המלון הוקם ביוזמת הסוחר ובעל המסעדות העשיר לורנץ אדלון (Lorenz Adlon) ועד מהרה הפך לאחד המלונות הידועים באירופה.
עד להקמת המלון לא היו בברלין מלון יוקרה מסוג זה (הכולל אולמות נשפים ואירועים, חדרים מרווחים הכוללים חדרי אמבטיה, ושטחי אירוח נרחבים) אשר החלו להיות פופולריים באירופה ובארצות הברית. אדלון קיבל את רשותו של הקייזר להקים את המלון, ובעקבות השפעתו של הקייזר הבנייה התקדמה במהירות רבה. מבנה המלון תוכנן על ידי האדריכלים קארל גאוס ורוברט לייבניץ, והוא נבנה בסגנון שמרני ומאופק מבחינה חיצונית, אולם כלל את כל החידושים המודרניים של אותה תקופה - חשמל ומים חמים וקרים זורמים ב-450 החדרים.
המלון כלל בית קפה, מסעדות, לובי נרחב, אולם עישון נרחב, ספרייה, אולם עבור נשות החברה, אולם מוזיקה (להשמעת קונצרטים), גן חורף, אולמות כנסים ואולם נשפים. אולמות המלון עוצבו בסגנון ניאו בארוק.
המלון זכה להצלחה רבה. החברה הגבוהה של ברלין נהגה לערוך במלון אירועים וחגיגות. היו משפחות אצולה שמכרו את דירות החורף שלהם בברלין והעדיפו להתגורר במלון המפואר יותר. משרד החוץ הגרמני אירח במלון את אורחיו רמי המעלה שהגיעו ממדינות אחרות. במלון התארחו הצאר של רוסיה, נשיא ארצות הברית, פוליטיקאים ובהם גוסטב שטרזמן, אריסטיד בריאן, ולטר רתנאו, תעשיינים כגון ג'ון ד. רוקפלר, תומאס אלווה אדיסון ו-הנרי פורד.
לאחר מלחמת העולם הראשונה פחת מספר אנשי האצולה שהתגוררו במלון ועלה מספר האורחים מקרב מעמד הביניים העולה - הבורגנות התעשייתית והמסחרית של גרמניה, שאף היא החלה להשתמש במלון כאתר אירוח ואירועים. המלון הפך לאתר אירוח מועדף לעשירי ארצות הברית בשנות ה-20 של המאה ה-20 כחלק מהסיור שערכו באירופה, וכן התגוררו בו אנשי תרבות וקולנוע ובהם צ'ארלי צ'פלין, מרלן דיטריך ורבים אחרים.
בין השנים 1925–1930 התארחו במלון כשני מיליון מבקרים ואורחים.
גרמניה הנאצית ומלחמת העולם השנייה
עלייתה לשלטון של המפלגה הנאצית בגרמניה הביאה לתחילת ירידתו של המלון כאתר אירוח בינלאומי. בעקבות עליית המפלגה הנאצית לשלטון פחת ופחת מספר התיירים לגרמניה מבריטניה וארצות הברית שנהגו להתגורר במלון. אדלון ניסה לשכנע את ראשי המפלגה הנאצית להפוך את המלון למקום המפגשים שלהם, אולם האווירה הקוסמופוליטית של המלון לא התאימה להם, והניסיון לא צלח.
במהלך מלחמת העולם השנייה המשיך המלון לפעול כסידרו. בשלהי המלחמה, במהלך הקרב על ברלין חלקים מהמלון הוחרמו על ידי הצבא הנאצי והפכו לבית חולים שדה עבור הנפגעים הרבים. המלון שרד את ההפצצות של מטוסי בעלות הברית ואת הארטילריה של הצבא הסובייטי אולם יום לאחר תום המלחמה, בליל ה-2 במאי 1945, חיילים סובייטיים גילו את מחסן היינות של המלון, השתכרו בו ושרפו את המלון.
לאחר מלחמת העולם השנייה
אגף השירות של המלון שרד את השריפה, ולאחר הקמת גרמניה המזרחית זו הפכה את אגף השירות למלון בשם "מלון אדלון". המבנה העיקרי של המלון שהיה בכיכר פריז נהרס כחלק מהריסת שרידי המבנים לאורך חומת ברלין על מנת ליצור את "רצועת המוות" (שכל העובר דרכה נורה למות).
בשנת 1964 שופצה חזית מבנה השירות, ובאמצע שנות ה-70 הפסיק המלון לארח תיירים והפך למבנה אירוח רשמי של ממשלת גרמניה המזרחית. בשנת 1984 נהרס המבנה. ב-1990 הופיעה תמונה של המלון בפתיחה של הפרק הראשון והיחיד של קומדיית המצבים הבריטית, Heil Honey I'm Home!.
עם איחוד גרמניה המזרחית וגרמניה המערבית רכשה חברת השקעות מערב גרמנית את השטח והחלה בהקמת המלון. המבנה שנבנה במתכונת המלון המקורי נחנך ב-23 באוגוסט 1997 בנוכחות נשיא גרמניה רומן הרצוג.
ב-2002 הניף זמר הפופ מייקל ג'קסון, ששהה במלון, את בנו התינוק מעבר למעקה חלון חדרו בקומה הרביעית, במטרה להציגו לקהל למטה, זאת כאשר פניו של התינוק מכוסים בבד. אירוע זה פורסם במהדורות החדשות ברחבי העולם, והביא לביקורת שלילית נגד ג'קסון. מאוחר יותר הביע ג'קסון חרטה על המעשה.
קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
ברלין | ||
אתר האינטרנט הרשמי של מלון אדלון
