מליסה
 מליסה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | שפתניים |
| סוג: | מליסה |
מליסה (שם מדעי: Melissa) הוא סוג במשפחת השפתניים. הסוג כולל כחמישה מינים, הנפוץ והמוכר ביותר הוא המין מליסה רפואית שלו תפקיד חשוב ברפואה העממית.
תיאור הסוג
זהו סוג המונה כשבעה מינים, שתפוצתם הטבעית באזור המזרח התיכון. מקור השם "מליסה" במילה הלטינית meli, שפירושה דבש, שכן פרחי הצמח מושכים דבורי דבש, בדומה לפרחים של שאר בני משפחת השפתניים. מכאן גם נגזר שמו הערבי של הצמח – "חשישת א (ל)-נחל" (حشيشة النحل, מילולית: "צמח הדבורים").
מיני סוג זה הם עשבוניים רב-שנתיים, להם ריח עדין. הצמחים בעלי עלים נגדיים, כאופייני למשפחה. העלים בסוג זה משוננים. הפרח הוא דו-שפתני אופייני, בולט מהגביע. צבע הפרח לבן עד לילך. בשונה משאר פרחי השפתניים, הפרחים הם בעלי עוקצים ארוכים יחסית.
מליסה רפואית כצמח בר בארץ-ישראל
המין היחיד הגדל בר בארץ הוא מליסה רפואית. גובהו הוא עד מטר אחד, אך לרוב הצמח נמוך יותר. עלי הצמח מחוספסים, שעירים במקצת. הפרח קטן, הפריחה חלה בסוף האביב ובקיץ.
בארץ ישראל הצמח גדל בר בחבל הים תיכוני בשני בתי גידול שונים: האחד- מקומות לחים ובוציים, ושולי נחלים רדודים. השני- מקומות מוצלים תחת חורש ים תיכוני בוגר.
מעלי המליסה הרפואית הגדלה בר נודף ריח נעים, אך הוא חלש בהשוואה לזנים התרבותיים של המליסה הרפואית.
מליסה רפואית כצמח תבלין ובושם
מליסה רפואית מגודלת כגידול תרבות בשל ריחה הנעים והשימושים הרפואיים המיוחסים לה. גידול זה נעשה הן בהיקף מסחרי למטרות ייבוש ויצירת תמצית של הצמח, והן בגינון בקנה מידה קטן, כצמח תבלין המשמש לחליטת תה ולנוי.
התנאים האופטימליים לגידולה הם בתנאי שמש חלקית, במקום המקבל השקיה סדירה.
שימושים רפואיים במליסה
המליסה נחשבת לצמח מרפא חשוב, המיוחסים לו תכונות ריפוי רבות: הסדרת המחזור הנשי, הרגעה, שיפור מצב רוח, מסייע ליתר פעילות של בלוטת התריס, שיפור זיכרון, נוגדת חמצון ועוד. מספר מחקרים מדעיים אקטואליים הוכיחו את יעילותה של המליסה לחלק מהתכונות שמיוחסות לה[1].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מליסה |
הערות שוליים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
